|
חווה ומרדכי אלקיס
מרדכי
אלקיס נהרג ביידיניץ
בתאריך י"ג תמוז תש"א (1941) חוה אלקיס נפטרה בקרושינובקה בא' כסלו תש"ב (1941) התמונה צולמה באירוסין 19.5.37 על האירוסין כתב יעקב יוסף לחץ כאן |
![]() |
הרב ישעיהו אלקיס עלה ארצה בשנת תשל"ב 1972 גר בקרית טבעון שם כיהן כרב שכונה, מוהל, ומנהל מחלקת הכשרות של העירייה נפטר בר"ח סיוון תש"ס זכה לשתי בנות ונכדים הממשיכים בדרכו |
![]()
מפת גרוש היהודים מתוך אטלס השואה נתיב יסורים של הרב ישעיהו אלקיס
|
הרב ישעיהו איסר אלקיס ז"ל נפטר בר"ח סיון תש"ס אחיו של מרדכי בעלה של חוה אלקיס נולד בי"ז שבט תרע"ז בעיירה ידניץ לאביו ישראל אברהם אלקיס ( בן דוד של משה יהודה אלקיס ) למד בישיבת קישינוב אצל המהרי"ל צירלזון זצ"ל הובל לגלות במחנות טרנסניסטריה והקים שם במחתרת מקומות תפילה ומל את ילדי ישראל תוך סיכון נפש חזר לבסוף לידניץ ושיקם ככל יכולתו את שארית הפליטה השתייך לחסידות שטפנשט
ראה התיחסותו של יעקב יוסף לפטירתו של הרבי משטפנשט במכתב מ 24.10.33
ראה בהמשך הדף עדותו על הטבח בידניץ ועל הגרוש לטרנסניסטריה והחיים בתנאים נוראיים שם
|
![]() הרב אלקיס וקרובי משפחה |
![]() הרב אלקיס ואשתו אלקה עם ידידה |
![]() הרב אלקיס בחברת משפחת לרנר-לניר |
![]() הרב אלקיס במילואים |
![]() צילום מחתונתם של הרב אלקיס ואלקה עם הוריהם |
![]() הרב אלקיס בארוע חגיגי בהשתתפות שמעון פרס |
![]() ![]() הסמכה לשחיטה שקיבל הרב אלקיס |
קישור למאמר על קידוש החיים בטרנסניסטריה בו מוזכר פועלו החשוב של הרב אלקיס |
עדותו של ישעיהו אלקיס: הטבח ביידניץ:
באחד
מגלי הגירוש הראשונים גורשה משפחתה של חווה
שהיתה עם בעלה מרדכי בקרבת הוריו ואחיו.
הם
חיו ליד העירה יידניץ שבצפון בסרביה ואת מה
שארע שם מתאר אחיו של מרדכי הרב ישעיהו אלקיס.
הוא הצליח לשרוד את הגלות הנוראה
בטרנסניסטריה והגיע לאחר השואה לקרית טיבעון
בישראל ונפטר בר"ח סיוון התש"ס.
בשנת
תשנ"ה הרב ישעיהו אלקיס הוציא ספר על
תולדות חייו וחיי משפחתו.
הוא
מתאר בסיפורו את פלישת הרומנים ליידניץ תוך
כדי ירי כדורי מוות לכל הכיוונים ורציחה של
חפים מפשע.
לאחר
ההשתלטות על העיר כינסו את כל יהודי העיירה
הנשארים אל החצר הגדולה של הכנסיה הנוצרית
והושיבו חבר שופטים המורכב מתושבי המקום
ומאנשי צבא לגזור את דינם. היהודים עברו
לפניהם . לחלקם נקבע מספר 1 ולחלקם מס' 2 בלי
שידעו מה משמעות המספרים.
"כל
טובי העיר, כל אנשי השם החסידים והישרים
נידונו בקריצת עין להיכלל בגוש 1 ובניהם אבי (של
ישעיהו) ואחי מרדכי (בעלה של חווה-אחותה של
סבתא)."
אנשי
גוש 2 שוחררו וגוש 1 נשלח ללינת לילה נוראה
בהמתנה לבאות.
למחרת
ביום י"ג תמוז תש"א הובאו למגרש הקרוב
לבית הקרבות היהודי אל שפת בורות שנכרו בידי
יהודים.
"כשהביאו
עם בוקר את "גוש 1" סידרו אותם במנוחה
חבורות חבורות של ארבעה אנשים ורב התלינים
פקד בקול "אש"...".
גורלה
של חווה, אחותה של סבתא לא כתוב בספר זה.
תאור
הגירוש מופיע בספר "ילדים יהודים
בטרנסניסטריה בתקופת השואה"
"השיטה
היתה דומה ברוב המקומות: הודעה מוקדמת של שעות
מעטות, יצירת שיירות שעשו דרך של עשרות
קילומטרים ברגל – גברים, נשים ילדים,זקנים
וחולים. איש איש נשא על שכמו מה שיכול היה לשאת.
לא דאגו למי-שתייה, למזון או לצרכים אלמנטריים
אחרים. בלילה לנו האנשים תחת כיפת השמיים,
חשופים לצינה, לגשמים ולמעשי שוד של כפריים
שארבו לאורך הדרך. מי שכשל ונפל, נורה במקום על-ידי
הז'נדרמים.
משנגמר
המזון שהובאו מן הבית נאלצו המגורשים לקנות,
תמורת חפצים שונים, מצרכי מזון שהציעו
הכפריים בסביבה. תמורת ביצה מסרו חולצה, בשביל
כיכר לחם – זוג מכנסיים, כוס חלב בזוג נעליים...תלאות
הדרך, התשישות, המחלות,הרעב וההתעללות הגבירו
את התמותה."
כשחזר
מהגלות ליידניץ הקים מצבה על קבר האחים של
אביו ו-2 אחיו.
רק
ב-1972 הורשה ע"י השילטונות הרוסים לעלות
לארץ.
מתוך כתבה על קידוש החיים בטרנסניסטריה
הגבורה הרוחנית בטרנסניסטרייה
בהושענא רבא תש"ב (אוקטובר 1941) גורשו כ-150,000 יהודים ממחוזות דורוהוי, בוקובינה ובסרביה לגטאות ולמחנות בטרנסניסטרייה (אוקראינה, מעבר לנהר דנייסטר). כ-90,000 מהם נספו ברעב, בקור ובמגפות ואף נרצחו בידי חיילים גרמנים ורומנים, עד שבתחילת 1944 נותרו כ‑60,000 יהודים בלבד. גם בגיהינום זה, שכונה "אושוויץ של יהודי רומניה", היו גילויים של חיוניות ועמידת גבורה רוחנית. למשל: 1. הרב והשו"ב ישעיהו איסר אלקיס מבסרביה הקים "חדר" בתוך מרתף בגטו וורהובקה שבטרנסניסטרייה. כ-30 ילדים למדו שם קריאה בסידור, חומש ורש"י והנחת תפילין. כדי שיוכל לשחוט בקר התקין הרב אלקיס חרמש, ליטשו והפכו לחלף הראוי לשחיטה. מהבקר שנשחט ניזונו יתומים ונצרכים וניצלו על ידי זה מרעב. רב זה גם הסתכן בנסיעה לגטו רחוק כדי למול תינוק בסתר;