English

מפת האתר

צור קשר

 מקומות  נושאים ושמות באתר

מי אנחנו

הצהרת פרטיות

פוליקמן

אלקיס

שכטר

גרשטיין

יורב

דף הבית

משפחת יעקב יוסף גרשטיין לפני

 השואה

למשפחות יורב יונה וברכה הרשטיין כרוניקה למשפחה שורשים למשפחת גרשטיין  משפחת שכטר
 מכתבי סבתא רבקה פיענוח המכתבים המכתבים לפי סדר כתיבתם מפתח הנושאים למכתבי יעקב יוסף  
ידיניץ   לייב אברהם ובילה מרים וראובן סגל סריל ואלעזר חרק
קלישקוביץ טרנסניסטריה      ויניצקי

 

מבט על ביתם של יעקב יוסף ורבקה מירל

לרשימת הצאצאים של יעקב יוסף

לרשימת כל המכתבים של יעקב יוסף

לרשימות שנכתבו המתארות את חיי המשפחה בגלות

לשמות בני המשפחה שניספו בשואה

לאינדקס נושאים נבחרים מתוך המכתבים

לתאור הפגישה המשפחתית בבית עובד בה סוכם שינוי שם המשפחה מגרשטיין ליורב

מומלץ לקרוא מכתב של משה להורים על היחסים בין הורים לילדים - לחץ כאן

ההורים של יעקב יוסף 1936           סבא יונה אביו של יעקב יוסף

נפטרו 1939

yona-brc.jpg (20940 bytes) yona-lt.jpg (13056 bytes) 

סבא יונה וסבתא ברכה

 בתמונה : סבא יעקב יוסף ורבקה מירל

בתמונה המשפחתית מופיעים גם ההורים של יעקב יוסף סבא יונה וסבתא ברכה 1914

סבא יעקב יוסף ורבקה מירל נהרגו בגרוש לטרנסניסטריה, ביער קוסאוץ, יום כפורים תש"ב אוקטובר 1941

yacoyosf3.JPG (59831 bytes)  gershtien.JPG (44363 bytes) rivka-yy.jpg (16856 bytes) rivka-lt.jpg (38679 bytes) נכתב מאחרי התמונה שמשמאל תרצ"ט

פיענוח המכתב מאחרי התמונה ששלח יעקב יוסף לבנו שמואל

ב"ה יום ב פרשת בשלח שנת ה=קץ ישועה ונחמה קלישקוביץ

לבני יקירי ואהובי כמר שמואל נ"י הנני שולח לך את התמונה לזכרון

מתנת אהבה ולקיים מה שנאמר והיו עיניך רואות את מוריך

וכמו שנאמר אצל יוסף הצדיק שראה דמות דיוקנו של אביו

והבחינה לזה אם שהתמונה אין בה רוח חיים ושקטה מכל נדנוד

ע"י השקיפה -------------והבטה בכוונה בקלסתר פנים יבלטו לנוכח עינים

כל התנועות שנתיחסו לו ויתקשר ויצטרף ויתחבר הדמיון בשל חופת האור

כאילו רואים נדנוד שפתיו והד קולו מגיע לחוש השמיעה כאילו שומעים

את קולו כ"ז (כל זה) עלה ברעיוני  לבבי בעת ציור התמונה ובזה אשתוק

הורו ומורו אביו המצפה ומחכה לראותו בכל טוב

יעקב יוסף הערשטן שו"ב בקלישקוביץ

 

המילים: שנת ה=קץ ישועה ונחמה מנוקדות עליהן  ,נותנות בגימטריה  690 = תר"צ

לפי פיענוח זה המכתב נשלח ביום שני  יב' שבט תר"צ  10.2.1930

זה המכתב הראשון המצוי בידינו שכתב יעקב יוסף - 6 שנים לפני עלייתו של שמואל לא"י

נכתב בצד השני של תמונתו מחזיק את הסידור הפתוח (התמונה אצל שושנה)

שכתוב ממכתב סבא יעקב יוסף לקראת חתונת אחותו חייקה (בברזיל?!)

 בעזה"י טו"ב (יז) אלול לסדר ושמחת בכל הטוב (פרשת כי תבוא כו, 11) מצא אשה מצא טוב תר"ץ ( 10.9.1930 ) קלישקוויץ.

מז"ט מז"ט לאחותי היקרה הג' (הגברת) חייקה ת' (תחיה) עב"ג (עם בן גילה=מיועדת לו) החתן הנכבד התמים ...

פישל קלמן נרו יהל ויזרח כאור השמש! הנני באתי לברך אתכם בברכות

מז"ט על הקשר התנאים שהיו ביניכם בשעה טובה ומוצלחת יתן ה' שיהיו קשר

של קיימא ששון ושמחה יהיו חייכם וכל ימיכם יהיו ברוכים ורוָוחים

ותחיו חיי נחת וחופש ודרור מעתה ועד עולם לדור ודור. גם מברך

אתכם בכתיבה וחתימה טובה השי"ת (ה' יתברך) יברך אתכם בברכת השלום ותחל

שנה וברכותיה והנני שולח לכם את תמונותינו ויהיו נחשב בעינכים

כעמידתנו בפניכם ותשמעו באזניכם הברכות אשר יחולו עליכם

וגם יהיו נדמה בעינינו ואשר נושקים אתכם בפינו ושומעים ג"כ (גם כן) באוזנינו

הברכות הנובעים מקרב לבנו. דברי אחיכם הדורש שלומכם וחפץ בהצלחתכם

ומצפה לשמוע יום חתונתכם בישועה

בקרוב ע"כ (עד כאן) יעקב יוסף הרשטיין

שו"ב (שוחט ובודק) בקלישקוויץ וגיסתכם ... רבקה מירל ת' (תחיה)

נכתב בצד השני של תמונתו מחזיק את הסידור הפתוח (התמונה אצל אמנון אהרונוביץ)

יער קוסאוץ

ביער קוסאוץ היה גיא הריגה של יהודים רבים. ראה למשל עדותו של ישעיהו אלקיס בספרו "תולדות חיים" עמוד 81

" יער קוסאוץ, הוא פרק-שואה מיוחד , קרוב לשמות הזוועה "אושביץ" , "באבי-יאר" והדומים להם.  מי שלא ראה את יער-קוסאוץ - את השוחה הכרויה בטבור-היער , מלאתי נפוחי-כפן, מתי-דרך וממותתי-סייף;  מי שלא ראה את קבר-האחים הפעור כמו שער-הגיהינום, המלא חללי-אש ורעב וביניהם - חצאי-מתים שעוד ניד-נשמה באפם  -  לא ראה גיא-זוועות בעולם הזה."

וכן עדות נוספת כאן

ראה גם:

מרכז המידע אודות השואה –יד ושם

http://www.yadvashem.org/yv/he/education/learning_environment/romania/history_serb.asp

http://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%201693.pdf

 

 וכן עדויות נוספות ברחבי האינטרנט

מפת הגרוש מתוך אתר יד ושם

יעקב יוסף אוחז בידיו סידור

לפי עדותו של ישעיהו (גרשטיין) יורב בנו של יעקב יוסף, הוריו נהרגו על קידוש ה' בזמן הגרוש ביער קוסאוץ. ראה דף העדות שנתן ל"יד ושם".

ישעיהו עצמו היה בגירוש יחד עם הוריו ולפי עדותו נקבע יום הזכרון ליום הכיפורים תש"ב

בדפים של משפחת גרשטיין יש התיחסות עד שנת 1940 הפירוט של בני המשפחה נמצא בדפים של משפחות יורב

 הכרוניקה היא כלי עזר להבנת מאורעות המוזכרים במכתבים

gerstin2.jpg (27547 bytes)עומדים

ישראל ,זהבה ,חנוך

ישעיהו ,שמואל ,משה

 3ydniz36.jpg (20155 bytes)  

יידיניץ,  קיץ 1936,  תמונה משפחתית לפני עלייתם של שמואל ועדה.

עומדים מימין:  לייב-אברהם,  אשתו ביילה,  ? ,  משה  חרק/לסר,  שושנה בת שמואל ועדה,  מרים/מניה המיועדת להיות אשתו של ישעיהו (אחותו של משה חרק),  ישעיהו,  אהרון בן סיריל.

יושבים מימין:  יונה הערשטיין ואשתו ברכה – הוריו של יעקב-יוסף,  שמואל,  סיריל (אחותו, אמא של משה ומרים חרק),  עדה (אשתו של שמואל),  רבקה-מירל (אשתו של יעקב-יוסף)  בזרועותיה הנכד שמשון בן לייב-אברהם,  יעקב-יוסף גרשטיין.

על הרצפה:   צבי סגל ,  רחל אחותו, חנן  וחנוך ( בניהם  של שמואל ועדה).

 

7bait.jpg (9424 bytes) בחצר הבית בקלישקוביץ

בחלון: יעקב יוסף

עומדת :רבקה מירל האם

יושבים: ישעיהו גרשטיין , גולדה שכטר

עיבוד של תמונת הבית והוספת צבע

נעשה ע"י מורן יורב

9hatuna.jpg (19802 bytes) חתונת לאה וישראל

שורה עליונה: חייקה ,חוה אלקיס,רחל אלקיס,איטה,פייגא אלקיס

,בן ציון אח של משה יהודה , אשתו חנה

שורה שניה: משה לסר,אמו סיריל,מניה וישעיהו,בתיה וברוך אלקיס,חנה פוליקמן אשתו של חיים

שורה שלישית: רבקה מירל גרשטיין,ישראל ולאה,צפורה ומשה יהודה אלקיס

שורה רביעית:  ,     , אביגדור אלקיס ,סוסיא אלקיס ,חיים אלקיס

8zahava.jpg (16606 bytes) משמאל: זהבה גרשטיין , ישראל גרשטיין , ,

יושב: ישעיהו גרשטיין    צולם לפני עליית זהבה עם חנוך למכביה 1932

11admor.jpg (10063 bytes) האדמו"ר אליו הלך יעקב יוסף וממנו שאב כוחות

boyaan.jpg (48633 bytes)

הקלויז של הבויאנר בצרנוביץ 

צילם שלמה אלקיס 2006

משמאל גביע שנעשה ממטבעות שקיבל סבא יעקב יוסף מהאדמור

זהו הגביע שישראל  קיבל מאביו לנישואיו, וכתוב עליו: י"ר גר  ראשי תיבות: יוסף-רבקה- גרשטיין.  הוא השתמש בגביע זה כל חייו לקידוש ולהבדלה,  ולאחר פטירתה של לאה - עבר הגביע למשמורת אצל יוסי.

 

עדויות משנת 1924 על היות יוסף גרשטיין מוהל

לחץ כאן לקבלת סריקת תעודות לידה בהן מופיע יוסף גרשטיין כמוהל

דוגמא לתעודת לידה בה מופיע יוסף גרשטיין כמוהל

התעודות נמצאו ע"י יצחק אחיה של מלכה יורב לבית שכטר אצל המורמונים שמצאו כנראה בארכיון נובוסליצה. לצערנו לא נשארו תעודות משנים אחרות

טבעת שקיבלה זהבה מאמא

בתוכה חרות בראשי תיבות ר.ג. ברומנית

כיום הטבעת ברשותו של שלמה יורב

הסברים לתעודות הלידה

לדברי יצחק מדובר בתעודות לידה ובין הפרטים גם שם המוהל.

התעודות צולמו ע"י המורמונים בארכיון (נובוסליצה?) בבסרביה.

להלן פרשנות לתעודות:

המספר בראש כל תעודה שורה כתובה ראשונה: הוא מספר סידורי

מתחתיו שורה 2:מופיע שם המוהל: יוסף גרשטיין. שימו לב לתעודה מס. 64 ,72 ללא שם המוהל כי מדובר בבת  (שורה אחרונה)

שורות 3-4: שם החודש. שורה 3 חודש לעוזי , שורה 4 חודש עברי. (לדוגמא בתעודה 58 מאי-אייר , תעודה 71 יוני-סיון וכד') .

בכל תעודת לידה מבסרביה מופיע שם חודש הלידה בלועזית ובעברית ולידם מספרים הכתובים כמו שבר חשבוני.

הסבר המספרים ע"י שם החודש: ע"פ הלוח של שנת 1924 "המונה" (המספר הכתוב עליון ב"בשבר") הוא מספר היום בחודש הן בשבר מול החודש העברי ע"פ מניית הלוח היהודי  והן בשבר מול החודש הלועזי ע"פ מניית הלוח הלועזי. (זה כמובן אותו יום )

"המכנה" (המספר התחתון בשבר) הוא כנראה יום הברית. שימו לב שזה תמיד 8 ימים אחרי יום הלידה.

ואכן בתעודה 64 של הבת אסתר ובתעודה 72 של הבת הסי-רחל אין מכנה! שהרי לא היתה ברית.

שורה 5: שם המקום. תעודות 59, 64, 72, 133 נובוסליצה, תעודות 71, 99 קלישקאוץ

שורה מס 6 : שמות ההורים ופרטים נוספים המחכים לתרגום

שורה מספר 7: שם הילד/ה בתעודה 58-יוסף, 64-אסתר, 71 – נפתלי וכד'

 

 

mania.jpg (10120 bytes)

ishu-mos.jpg (16094 bytes)

leb-abrm.jpg (12135 bytes) לייב אברהם 1934

 shctr-m3.jpg (14476 bytes) צלום משפחתי

עומדים מימין: - ,- ,בילא,לייב אברהם

יושבים מימין: - , - , רבקה גרשטיין,סיריל

יושבים על הארץ: - , ישראל גרשטיין

הנצחת יוסף גרשטיין בספר השמות (באוושויץ) של כלל הנרצחים בשואה

הנצחת רבקה גרשטיין בספר השמות (באוושויץ) של כלל הנרצחים בשואה

mishpaha.jpg (57638 bytes) עומדים מימין: יהודית שכטר(טלר),משה גרשטיין,ישראל גרשטיין,לייב אברהם,זהבה

יושבים: לא מזוהה , חנוך גרשטיין , חיה-בתיה שכטר (פורמן)

klishkeviz.jpg (14086 bytes) 

המשפחה בקלישקוויץ:

עומדים, מימין לשמאל: 

        אהרון גלר.  ?  משה חרק (לסר)   ?

יושבים, מימין לשמאל:

         ?   ישעיהו גרשטיין,  מניה גרשטיין,  שושנה גרשטיין (קרייזברג)

 

המשפחה המורחבת בשחל

עומדים מימין: חנוך גרשטיין (יורב), זהבה גרשטיין (יורב), יהודית טלר, צבי טלר, ישראל גרשטיין (יורב

יושבות מימין: מלכה גרשטיין(יורב), דבורה גרשטיין?, לאה גרשטיין (יורב) , אהובה גרשטיין (יורב

shahal2.jpg (18543 bytes) בשחל

gershtein+shachter 1938 shahal.jpg (14738 bytes) 

גרשטיין + שכטר בשחל 1938

 

avraham vinizki.jpg (17889 bytes)

אברהם ויניצקי ואשתו סיריל אחותו של יעקב יוסף

 

1Gersht60.JPG (82858 bytes)

 ישעיהו,זהבה,חנוך(הקטן),חנן,לאה,ישראל,אהובה,חנוך,משה לסר

שמואל קרייזברג,שושנה , שמואל , עדה, הורי שמואל, מלכה, משה

שרה,שלמה,חוה ,עמליה , משה,אבישי,בתיה

משפחת גרשטיין 

 מוצא המשפחה, היה העיר אטאקי-פודולסק באוקראינה,שם נולד יונה הערשטיין (ברוסית – גרשטיין) בשנת 1850, בערך.  יונה נשא לאשה את ברכה מוזמן, ונולד בנם הבכור – יעקב-יוסף.   כאשר קיבל יונה הזמנה לכהן כשוחט ראשי  בעיירה ידניץ בבסרביה – עברה המשפחה לשם, ונשארה שם למעלה מחמישים שנה, כשהם מגדלים את ילדיהם יעקב-יוסף, סריל, משה-אהרון, חנה, פנחס, מרים וחיה(חייקה) ומתפרנסים מעבודת השחיטה של האב (שגם לימד את בנו הבכור את ההלכות הקשורות במקצוע).  ברכה ויונה נפטרו זה אחרי זה בשיבה טובה בידניץ, בשנת 1939.  

קצת על ילדיהם: סריל -  נישאה לאברהם ויניצקי. הם עלו לארץ-ישראל , כאשר חמישה מילדיהם עולים גם הם לפני מלחמת-העולם. אך  בנם דוד,  שהיה פעיל ציוני בבסרביה, גורש לסיביר על ידי הרוסים, וזכה לעלות רק כעבור עשרים שנה.  משה-אהרון עבר לאוקראינה וחי בקאליוס (הכפר ממנו הגיע משה-יהודה אלקיס לנובוסליצה), שם נרדף על-ידי השלטונות על נאמנותו ליהדות. משה-אהרון נפטר יחד עם אשתו שרה, בשנות מלחמה"ע השניה. ילדיו עלו ארצה אחרי המלחמה. חנה  גרה עם בעלה ישראל יוליס באטאקי.  בתה איטה עלתה ארצה לפני מלחמת-העולם השניה. שאר בני המשפחה פונו, בראשית המלחמה,לקזחסטאן, ואחרי המלחמה חזרו לקישינוב.  . פנחס, מרים וחייקה היגרו לברזיל. חייקה ומרים נישאו בברזיל, אך נפטרו ללא ילדים.  צאצאיו של פנחס גרים חלקם בברזיל – וחלקם בארצות-הברית.

 יעקב-יוסף גרשטיין - סבם של יוצרי האתר- נולד בשנת 1871.  בן 17 נישא למרים בת משה וחיה-בתיה שכטר. עם נישואיו, הוא עבר להתגורר עם משפחת אשתו  בכפר קלישקוויץ – שם "אומץ" על-ידי חותנו משה שכטר, שהסמיך אותו על שולחנו, למד איתו הלכות שחיטה, ונתן לו כ"נדוניה" שליש מחזקת-השחיטה שלו בישובי הסביבה. נולדו להם שמואל וסריל.  כעבור כעשר שנים נפטרה מרים, ואחרי שנה נישא יעקב-יוסף לאחותה – רבקה-מירל, אז קיבל כנדוניה עוד שליש מחזקת השחיטה של חותנו.  רבקה-מירל גידלה את ילדי אחותה באהבה, ונולדו לה וליעקב-יוסף עוד שתי בנות וחמישה בנים, ואלה שמותיהם: מרים, לייב-אברהם,  ישעיהו,  משה,  זהבה,  חנוך,  ישראל.  יעקב-יוסף היה ידוע כשוחט-ובודק מעולה, ושימש גם כחזן, מוהל ומסדר קידושין ליהודי הסביבה.  הוא היה יהודי ירא שמים וחסיד מובהק של הרבי מבויאן. שלט בעברית-רבנית, וכתב מכתבים בעברית. הפרנסה מן השחיטה היתה בצמצום, ובניו, שלמדו בצעירותם ב"חדר",בבית-ספר או באופן פרטי -  עזרו בכלכלת המשפחה עד שנישאו או עד שעלו ארצה. במלחמת-העולם הראשונה – גורשה המשפחה מקלישקוויץ ועברה לידניץ אל סבא וסבתא – אך לאחר המלחמה חזרה לקלישקוויץ עם הילדים הצעירים, שבבגרותם עזרו להקים בית חדש להוריהם, במקום זה שנהרס במלחמה.  לאחר פטירתו של יונה הערשטיין בשנת 1939 –חזר יעקב-יוסף לגור בידניץ, למלא את מקומו בשחיטה.  יעקב-יוסף ורבקה-מירל, נספו בגירוש לטרנסניסטריה, 1941, ע"פ עדות בנם ישעיהו נספו בגירוש ביער קוסאוץ. ה' יקום דמם!

קורות ילדי יעקב-יוסף גרשטיין בקיצור:

שמואל – נולד בשנת 1890.  נישא לעדה לרנר, ונולדו להם: שושנה, חנוך וחנן. בבסרביה עסק שמואל בחקלאות ובמסחר. עלה ארצה בשנת 1936 והתיישב במושב "בית-עובד" וחי מחקלאות,  עד פטירתו  בשנת 1950.

סריל – נולדה בשנת 1895. נישאה לאליעזר חרק, ונולדו לה משה ומניה (מרים).  לאחר פטירתו של אליעזר      (1917), נישאה סריל לשלמה גלר , ונולד להם אהרון. שלמה גלר נפטר ב 1932.        משה – עלה ארצה יחד עם דודו שמואל.  מניה – נישאה לאחיינה למחצה ישעיהו וחיה אתו בידניץ.  עברה אתו את הגירוש לטרנסניסטריה, שם נספתה בתם ליזה.  אחרי עלותם ארצה התגרשו ישעיהו ומניה, והיא נישאה לפנחס אהרונוביץ, ונולדו להם אבי ואמנון.  סריל ובנה אהרון יצאו עם הגירוש    לטרנסניסטריה אל הדרך ממנה לא שבו  הי"ד.

מרים  - נולדה בשנת 1900.  נישאה לראובן סגל, ועברה לגור בליפקאן. נולדו להם: חיה, צבי, רחל, חיים, ברוך-יונה ולוי.  בתם חיה נפטרה בילדותה. מרים וראובן וילדיהם  גורשו עם יהודי בסרביה לטרנסניסטריה, וניספו בתלאות הגירוש הי"ד.  רק בנם צבי שרד – והוא עלה ארצה , נישא לשרה מימון, ונולדו להם שני בנים ושתי בנות.

לייב-אברהם – נולד בשנת 1902.  נישא לבילה יוספזון, ועבר להתגורר בידניץ.  נולד להם בן – שמשון.  נספו בגרוש לטרנסניסטריה הי"ד. 

ישעיהו -  נולד בשנת 1904. נישא למניה (בת אחותו למחצה), והם גרו בידניץ, שם  נולדה בתם – ליזה. למרות רצונם לעלות ארצה – הם נשארו בידניץ, לעזור להורים  ולסריל (שהיתה אחותו למחצה של ישעיהו ואמה של מניה).  יצאו עם הגירוש לטרנסניסטריה – ובתם נספתה, אך הם שרדו! עלו ארצה לאחר השואה, נפרדו,   וישעיהו התחתן עם יהודית (בנדיט), גם היא משרידי טרנסניסטריה.   לא היו לו ילדים נוספים. ישעיהו נפטר בשנת 1985.

משה -  נולד בשנת 1908.  משה היה ה"כתבן" מבין האחים, ושמר את קשר-המכתבים  עם ההורים והאחים הפזורים במקומות שונים.  הוא עלה ארצה בשנת 1933 ישר לקבוצת שח"ל ברחובות, שם גם נישא למלכה, ושם נולד בנו שלמה.  היה בין מקימי טירת-צבי ובוניה, ובה נולדו שתי בנותיו: בתיה וחנה. אהב ללמוד תורה, ועסק בעבודתו במסירות. בארגונו של משה – התאספו כל האחים שהיו בארץ בשנת 1950 ב"בית-עובד" אצל שמואל(בכור האחים, בנה של מרים), ובהזדמנות חגיגת יובל ה- 60 לשמואל – שינו את שם משפחתם מגרשטיין ליורב – על שם ההורים שנספו בשואה – יוסף ורבקה. משה   נפטר בשנת 1969בטירת-צבי. 

זהבה -  נולדה בשנת 1911.  זהבה היתה אחת משני האחים, שלמדו בילדותם בבית-ספר. הספיקה ללמוד בצ'רנוביץ להיות גננת, ואף עבדה שנתיים במקצועה.   בשנת 1932 עלתה ארצה יחד עם אחיה חנוך כ"תיירים למכביה" – ישר לקבוצת שח"ל. ברחובות.  כעבור כחמש שנים יצאה עם חבריה להקים את טירת-צבי, ובה חיה עד יום מותה. זהבה נישאה בגיל מבוגר לשלום יקיר, משרידי טרנסניסטריה, והתגרשה כעבור מספר שנים. לא היו לה ילדים. הצטיינה בעשיית חסד ובהחזקת  בית-הכנסת.  נפטרה בשנת 1988 בטירת-צבי.

חנוך – נולד בשנת 1912. בילדותו, למד חנוך כמה שנים בבית-ספר, ואחר-כך בישיבה, והתפרנס מכריכת-ספרים.  למרות שהיה מצעירי הבנים – התבלט חנוך כמנהיג ופעיל. עלה ארצה כראשון הבנים יחד עם זהבה כ"תייר למכביה" -  ישר לקבוצת שח"ל של "הפועל-המזרחי"  ברחובות.  שימש כמזכיר הקבוצה וממקימי "חבר הקבוצות הדתיות".  עם חבריו עלה להקים את טירת-צבי, כאן נישא לאהובה סניטקובסקי, וכאן נולדו ילדיו משה וחוה.  שימש כמזכיר-חוץ של הקיבוץ וכבנאי .  עזב את טירת-צבי, וחי שנים רבות בקרית-שמואל, כשהוא ממשיך בפעילותו.   חנוך נפטר בשנת 2000.

ישראל -  (צעיר הבנים ואביהם של יוצרי  האתר) נולד בשנת 1914.  למד בילדותו באופן פרטי, ואחר-כך בישיבה בויז'ניץ, ומשם עבר להכשרה של "אגודת-ישראל". נישא ללאה אלקיס  בנובוסליצה בשנת 1934, ולמחרת החתונה הם עלו ארצה, והצטרפו אל האחים בקבוצת שח"ל, שם נולדה בתם הבכורה שרה. בשח"ל עבד ישראל כפועל בפרדסים ובסלילת כבישים, ולאה עבדה, בין השאר, כרפתנית.  הקימו יחד עם חבריהם את קבוצת טירת-צבי, שם נולדו ילדיהם  אבישי, עמוס, רבקה, יוסי ומשה. לאה עסקה רוב ימיה בחינוך ובטיפול בילדי הקבוצה שבגיל בית-הספר.  ישראל היה ידוע כמי שמקפיד על תפילה-בציבור ועל לימוד תורה.  עבד שנים רבות בגן-הירק, בלול, ובכל מקום שהתבקש, במסירות ובדייקנות.  ישראל נפטר בטירת-צבי בשנת  1999.

 

מבט על סבא יעקב-יוסף נכתב ביום השלשים לחנוך יורב - שבט תש"ס

ברצוני להעלות פה היום קווים לדמותו של בית הוריהם - סבי וסבתי יעקב-יוסף ורבקה הי"ד. על בית זה למדנו , אחיי ואני , ממכתביו של סבא יעקב-יוסף גרשטיין, שכתב מן הגולה ושלח לבניו: בתחילה לחנוך וזהבה, ובהמשך גם למשה, ישראל ולאה, שמואל, ותמיד צירף אליהם גם את אהובה, ובני משפחה אחרים שעלו ארצה, בין השנים 1932 - 1939 . עלי להדגיש פה , שמכתבים אלה היו שמורים במשך כל השנים אצל בניו בארץ. אלא שאנחנו - הנכדים - לא היינו מודעים לאוצר השמור בבתינו, ורק במהלך השנה האחרונה התוודענו אליהם.  בתחילה בדקנו את המכתבים שהשתמרו אצל הורינו בטירת צבי. לאחר מכן הוספנו אליהם מכתבים שנשתמרו אצל משה, והועברו לידינו ע"י בת דודתנו בתיה.  אחר כך הוסיפה עליהם דודתנו אהובה, שתחיה, אוצר שלם של מכתבים שנשמרו ע"י חנוך ע"ה, [והיום קיבלנו עוד מכתבים מחנן -בנו של דודנו שמואל - שעוד לא הספקנו לעיין בהם.]

 היום, לאחר שכל בניהם של סבא וסבתא הצטרפו אליהם בעולם שכולו טוב - אנו מרגישים חובה לעצמנו , כמי שממשיכים את שרשרת הדורות,  לשמר את המסורת. בין השאר- החלטנו להדפיס את המכתבים , ולחלק אותם [בתוספת הערות והארות] בין כל המעוניינים - בעזרה"ש ביום הזכרון הראשון של אבא ז"ל.  כמו כן, אחי משה התחיל להכניס את המכתבים לאתר המשפחתי שפתח באינטרנט, ומי שמעוניין - יכול לפנות אליו ולקבל את הפרטים.

עלי להדגיש פה, שלא כל המכתבים הגיעו לידינו.  וכך, יש שנים שמהן נותרו הרבה מכתבים, ויש שנים שכמעט לא נשמרו מהן מכתבים.  אעפי"כ אפשר לבנות , בעזרת מה שבידינו, תמונה די מקיפה .   כי כן -  סבא סיפר במכתביו לילדיו , על מה שמתרחש בבית ובמשפחה.  אמנם "בעברית של פעם" - אבל לאחר שמתרגלים לסגנון - אין הוא מהווה מכשול.

כך עשינו הכרה עם בית יהודי טיפוסי בבסרביה:  סבא - שוחט ובודק - שפרנסתו אינה ברווח, אך מצליח לכלכל את משפחתו בכבוד, בהיותו משמש גם כ"כלי קודש" בכפרו: מוהל, מסדר קידושין, תוקע בשופר ואף חזן - ככל שיידרש.  זהו בית חסידי מובהק, מחסידי האדמו"ר מבויאן -אשר חי בצ'רנוביץ, והיה נצר לאדמו"ר מסדיגורא.  במכתבים רבים מתאר סבא את נסיעותיו אל האדמו"ר, וכיצד שאב מן האוירה בחצרו נחת רוח וכוח, להמשיך בחייו שלא היו קלים. כיצד ביקש ממנו עצה והדרכה לניווט חייו וחיי משפחתו, ואת הברכות שקיבל ממנו נצר בליבו כאבנים טובות , אשר לא יסולאו בפז. אגב, ידוע לנו, שבהתחלה התנגד סבא לעלייתו של חנוך ארצה.  ולמרות שלא מצאנו תיעוד רב בנושא זה - נראה לי מכל מה שבא בהמשך - שכנראה הוא התייעץ בנידון עם האדמו"ר. ורק כאשר קבל ממנו אישור - הוא נתן את ברכת הדרך לחנוך וגם לשאר צאצאיו לעלות ארצה.

סבא היה תלמיד חכם מובהק, ואת מכתביו אל ילדיו הוא משבץ באמרות חז"ל ובפסוקים מן המקרא והגמרא. לפעמים הוא גם מפנה אותם לפירושים על פסוקים, מתוך ה"מקראות גדולות",[בייחוד מתוך אמרות ה"אור החיים" וכן "כלי יקר"].  הוא חרד מאד לכך, שכל זרעו יילכו בדרך התורה. ורק כאשר הם מתארים במכתביהם אליו את חיי קבוצתם, חיי תורה ועבודה, ומוסיפים ומספרים שהם נוהגים ללמוד "דף יומי"  ומקפידים על תפילה בציבור - הוא נרגע במקצת, ואף מספר זאת לאדמו"ר ומקבל ממנו ברכה בשבילם, וגם מטבע מבורכת.

נקודה נוספת שחשובה לסבא מאד  מאד, והוא העלה אותה חזור והעלה במכתביו - היא, שהם לא יזלזלו ב"תכלית האנושות". או - בשפה יותר ארצית - הוא דחק בילדיו להתחתן!  מהגיל שבו התחתנו, בסופו של דבר משה, חנוך ואף ליב-אברהם שנשאר בחו"ל - אפשר ללמוד שהיו להם סדרי עדיפויות שונים מאשר לאביהם -שנישא בגיל 17 . נקודה זו כאבה לסבא מאד.  ממכתבים נוספים שקראנו מאותה תקופה, וגם מעדותו של חנוך עצמו אנו למדים - שלא היתה זו המחלוקת היחידה בין סבא לבניו: בעוד הוא חפץ לראות אותם ממשיכים באורח חייו - נפגעו הם מרוח "המודרנה" של הימים ההם - שכללה לימודי חול , לימודי מקצועות שונים [ורק לא שחיטה!],וכמובן ציונות ועליה ארצה - דבר שלא נכלל בתכניותיו של אביהם [ למרות שהרבה לדבר על הנושא].

ממכתביהם של הבנים מהארץ - ניסה סבא לבנות לעצמו תמונה של חייהם בקבוצה.  ניסה - אך בעצמו הודה בפניהם שהדבר קשה עליו ביותר.  וכאשר הם - מתוך הרגל - ניסו להתייעץ עימו באשר למהלך זה או אחר שעמדו בפניו בחייהם בארץ - הוא כתב שאין ביכלתו לעזור להם . ויהיה עליהם לנווט את דרכם בעצמם.  רק הפציר בהם שלא יעזבו את דרך התורה, עם כל מה שמשתמע מכך.

את כל המכתבים האלה כותב סבא, כאמור, בעברית, אותה רכש במהלך לימודיו בכתבי הקודש- כמו גם בהלכות שחיטה.   לעומתו סבתא - באה מבית שבו , כפי הנראה, לא ייחסו ערך רב  ללימודי הבנות.   אנו מוצאים בסוף כל מכתב תוספת קצרה בכתב ידה של סבתא.  מעדותו של הדוד משה למדנו, שהיא למדה לכתוב רק לאחר עזיבתם של ראשוני ילדיה את הבית, כדי לשמור על הקשר איתם. היא כתבה באידיש - כמובן.  האותיות גדולות, הכתיב לוקה בחסר, ומורגש שאינה מורגלת בכתיבה.  אבל התוכן - אימהי, ושופע דאגה כנה לילדיה: האם לא קר להם? האם יש להם מספיק אוכל? האם אינם עובדים קשה מדי?" וכהנה וכהנה דאגות של "אידישע מאמע".  במכתביו, מספר סבא מעט על עיסוקיה של סבתא: כיצד היא מכינה כל קיץ מרקחות וריבות מפירות העצים שגדלו ליד ביתם, וזו תעסוקה מתישה; כיצד היא הכינה שטיחים ותמונות רקומות, על מנת לשלוח לילדיה לארץ ישראל, וכיצד היא נסעה- כאשר הוא היה עסוק בעבודתו ולא היה יכול להתפנות - אל העיר: למשרדים שונים, לטפל בעניינים כספיים ,ובשאר ענייני המשפחה . היא אף שמרה על קשר בין בני המשפחה השונים באמצעות הטלפון, מכשיר נדיר באותם ימים, ובוודאי גם יקר.  לכבוד פורים - הכינה דברי מאפה טעימים ושלחה למחותנים ולקרובים כמשלוח מנות, בתוספת הריבות המפורסמות שלה.  וכאשר הנכד הערשלה' - הוא צבי סגל - שהה תקופה ארוכה בבית סבא וסבתא - לקחו ילדה גויה  שכונתה "השפחה" , כדי לעזור לסבתא לטפל בילד השובב, והיא עזרה גם בשאר עבודות הבית.

תיאור מפורט במיוחד על חיי הבית, אנו מוצאים מתקופה מאוחרת , יחסית , כאשר סבא וסבתא עברו לעיר ייעדיניץ [לאחר פטירתם של הורי סבא , בשיבה טובה]. בתקופה זו , כל הילדים כבר היו מחוץ לבית, ועל סבתא הוטלה כל עבודתו. בבישול היא נעזרת במכשיר גאז, שקיבלה מילדיה.  לשמירת האוכל החם בשבת - יש לה מכשיר מתוחכם שקיבלה בירושה. גם בייעדיניץ נעזרים בגויים לעבודות הקשות, כגון: הבאת מים, כביסה וכדומה.

נראה , שאין טעם להכביר מלים בנוסף למה שכבר אמרתי.  העובדה היא - שהבנים לא רצו להמשיך באורח חיי הוריהם, והיה זה חנוך שפרץ החוצה - וסלל את הדרך לאחרים.  ואעפי"כ - רוחו של בית אביהם ריחף על כל חייהם והשפיע על דרכם, וגם על דרכנו.

כפי שאמרתי בתחילת דברי , כל  מה שנאמר  פה - מסתמך על המכתבים של סבא, שהגיעו לידינו עד כה.  אנו מנסים לעלות על עקבותיהם של מכתבים נוספים , שאולי מסתתרים אי-שם בבוידעמים של בני משפחה שטרם הגענו אליהם. 

מאחר שהתבקשתי להתרכז בדברי במכתבים ובמה שלמדנו מהם - לא אמשיך לדבר עכשיו על דודי חנוך ז"ל.  הוא היה דמות דומיננטית, ממנהיגי המשפחה והקבוצה, בחו"ל וגם בארץ.  ואנו נשתדל ללכת בדרכיו.

יהא זכרו ברוך.

שרה

מכתב מישראל גרשטיין מטירת-צבי, לקלישקוויץ

(המכתב נכתב באידיש. תרגום-חופשי על-ידי לאה יורב.  )

 שלום רב הורי, אחי, ואחיותי היקרים והחביבים! 

תודה לאל על הבריאות של כולנו, ונקוה לשמוע אותו הדבר גם מכם, הורי היקרים. 

אנסה, עכשיו, לענות לכם על מכתבכם על-אף שחנוך, משה וזהבה כבר כתבו את הכל. המכתב שלכם חשוב לנו מאד, וכל אחד רוצה לענות לכם מעומק לבו.

אני אף-פעם אינני יכול לסלוח לעצמי, שאני - הצעיר ביותר - עזבתי אתכם לבד בכפר אני מאד מקווה, שאתם תעלו כמה שיותר מהר! עברו כבר ארבע וחצי שנים,  ולא הצלחנו להתראות אתכם, אהובים.  והלב מתגעגע!  אי-אפשר להביע את זה במכתב.

 נכון, אנו לא מילאנו את חובתנו במכתבים. אתם מבקשים לשמוע הכל,  שנכתוב לכם הכל מן הקבוצה שלנו:  אתם יודעים, שאנחנו רוצים לבנות כפר יהודי בדרך התורה והעבודה,  שאנשיו יחיו חיים טובים וישרים.  בגלל זה - כל מה שיש לנו - הוא בשותפות.

הקרן-הקיימת קנתה אדמה, ונתנה לנו להתיישב עליה.  קיבלנו כסף כדי לקנות מכונות לעיבוד השדות, לבניית-בתים למגורים,  לבנות לולים, ובכלל להסתדר.  זה לא  סכום קטן  - דבר כזה צריך לעלות הרבה כסף!  לאדם פרטי אין אפשרות לזה.  צריך גם הרבה סבלנות עד שהכל יצליח.  זה לא כל-כך פשוט!  עוד אין לנו רווחים גדולים, ובכל דבר אנו תלויים בעיר הגדולה. הקרן-הקיימת משלמת לנו עבור עבודתנו:  סלילת כבישים, בניית בתים , בגלל זה - כל הדברים  האלה הם של הקק"ל, ולנו אין רשות למכור אותם.  אבל אנחנו יכולים ליהנות מהם במשך כל חיינו - כדי שנוכל להתקיים כקבוצה דתית.  בינתיים אדמתנו שממה - לא מעובדת. אנו דורשים, שיישבו עוד קיבוצים דתיים על ידנו,  ועכשיו באמת דואגים לזה. 

בינתיים כבר הסתדרנו.  הקמנו ששה צריפים גדולים למגורים, וחדר-אוכל גדול.  לילדים  יש חדרים ומטבח קטן לחוד.  יש לנו אוטו, וכשרוצים בשר כשר - נוסעים לכפר-יחזקאל, להביא.  אם אנו רוצים בשר-עוף - יש לנו חבר ששוחט עופות.  אנו צריכים גם לקבל רב. עכשיו אנו חיים על יגיע-כפינו בלבד!

שרה-לי תהיה בת שנתיים.  יהי-רצון שתתפתח יפה.  אנו מתכוננים לעשות לה מסיבה שמחה ליום-הולדתה.  היא נבונה מאד.  יש לה עיניים חכמות,  והיא כבר מדברת. 

כל יום, אחרי שמונה שעות-עבודה, אנו לוקחים אותה, מטיילים ומבלים אתה עד שעה 17.00 . כשמגיעה השעה לאכול - כל אמא נותנת אוכל לילד שלה, וההורים משכיבים את הילדים בחדרי-הילדים.  במשך היום - חברות עובדות שם, ככה שהחברים יכולים ללכת לעבודה.   בערבים - אנחנו מבלים בקריאה, כתיבה, שעורי-תנ"ך, כל ערב לומדים דף-יומי, ומקווים להמשיך כך.   אנחנו, תודה-לאל, שבעי-רצון מאד מחיינו.  אבל כל פעם שאנחנו נזכרים בבית - מתחילים להתגעגע.

לאמא:  את המתנות ששלחת עם רחל (גולדנברג)  - קבלנו.  היו שם שמיכות מתנות לשלמה-לי ולשרה-לי.  אתם צריכים לדעת, שבארץ-ישראל חם, והילדים ישנים בלי כרים.

שלום לכולם -    ישראל

   

רשימה בסיסית של ילדי ונכדי יעקב יוסף
לעבור לדפים המיועדים לאנשים המוזכרים ולרשימת הנינים לחץ על שם הצאצא

יעקב יוסף ומרים (שכטר ) גרשטיין הי"ד - נשואין ראשונים


שמואל ועדה (לרנר ) גרשטיין יורב
שושנה (גרשטיין ) ושמואל קריזברג
חנוך וצפורה ( ברגשטיין ) גרשטיין יורב
חנן וברכה ( סרוק ) גרשטיין יורב

סיריל שרה (גרשטיין ) ואליעזר חרק
משה (חרק ) ורבקה (לוריא ) לסר

משה לסר  ורחל - נשואין שניים


מרים-מניה (חרק ) וישעיהו גרשטיין
מרים מניה (חרק) ופנחס אהרונוביץ - נשואין שניים

סריל שרה (חרק )ושלמה גלר הי"ד -נשואין שניים

אהרון גלר הי"ד

יעקב יוסף ורבקה מירל (שכטר ) גרשטיין הי"ד - נשואין שניים


מרים ( גרשטיין ) וראובן סגל הי"ד
חיה סגל 
צבי ושרה (מימון ) סגל
רחל סגל הי"ד
חיים לייב סגל הי"ד
יונה ברוך סגל הי"ד

לייב אברהם ובלהה (יוספזון ) גרשטיין הי"ד
שמשון גרשטיין הי"ד

ישעיהו ומרים מניה (חרק ) גרשטיין
ליזה גרשטיין הי"ד

ישעיהו ויהודית ( בנדיקט ) גרשטיין-יורב -נישואין שניים 

משה ומלכה ( שוהם ) גרשטיין-יורב
שלמה ורותי ( וילקומירסון ) יורב
בתיה (יורב ) ושלמה לב ארי
חנה ( יורב ) ויעקב אברמזון

זהבה ( גרשטיין - יורב ) ושלום יקיר

חנוך ואהובה ( סניטקובסקי ) גרשטיין-יורב
משה ונעמי ( פרידמן ) יורב
חוה ( יורב ) ושלמה בן גיגי

ישראל ולאה ( אלקיס ) גרשטיין יורב
שרה (יורב ) ומיכאל המל
אבישי ויהודית ( שפנגרי ) יורב
אבישי ומלכה (שכטר ) יורב - נשואין שניים
עמוס ועליזה ( קלר ) יורב
רבקה (יורב ) וברוך בן משה
יוסי וחנה ( קליין ) יורב
משה ואראלה ( ברעם ) יורב

 


נספו בשואה ובעקבותיה - משפחת גרשטיין


נספו בגלות טרנסניסטריה

סבא וסבתא יעקב-יוסף ורבקה-מירל גרשטיין . בסביבות חג הסוכות תש"ב
בתם סירל ובנה אהרון ט"ו כסלו תש"ב
בתם מרים , בעלה ראובן סגל וילדיהם רחל, חיים וברוך- יונה בסביבות סוכות תש"ב
בנם לייב-אברהם, אשתו ביילה ובנם שמשון בסביבות חג הסוכות תש"ב
נכדתם ליזה [בת ישעיהו ומניה] ט"ו כסלו תש"ב


משפחתה של סבתא רבקה-מירל [ שכטר] גרשטיין
אחיה - מתיתיהו שכטר, אשתו פייגה, בנם משה ואשתו חוה, הנכד צבי. בתם גולדה, בנם חנוך
אחיה - ישראל שכטר ואשתו מרים, בתם חיה-בתיה ובעלה, ונכדיהם אריה-ליב ושיינדל
אחייניתה פייגה ובעלה יצחק, אחייניתה גולדה ובעלה ברוך, עם ילדיהם מנדל-יצחק, פייגה, רוזה ואברהם

יום הזכרון ליעקב-יוסף ורבקה-מירל גרשטיין - נקבע ליום הכיפורים. שמם חרות על המצבה לזכר השואה בטירת צבי, וגם על המצבות של ישעיהו וזהבה
ה' יקום דמם

הַסִּדּוּר הַמְּצֻלָּק

 


 

בְּמַסַּע הַזְּוָעוֹת שֶׁעָבַרְתָּ

סַבָּא שֶׁלִּי

בְּעַרְבוֹת טרַנסנִיסטְרִיַה

נִתְלַשׁ סִדּוּרְךָ

דַּף

אַחַר

דַּף

אַחַר

דַּף.

הַדַּפִּים,

מֵהֶם נִשְׂרְפוּ בְּלַהַט שֶׁמֶשׁ

מֵהֶם קָפְאוּ בְּצִנַּת לַיִל

מֵהֶם הֻשְׁלְכוּ לִגְוֹעַ בְּצִדֵּי דֶּרֶךְ

וּמֵהֶם שֻׁפְּדוּ בְּקִלְשׁוֹן אִכָּרִים.

 

בַּיַּעַר

פָּגַשׁ יַעֲקֹב בְּעֵשָׂו

לַבּוֹר

הֻשְׁלְכוּ יוֹסֵף וְאֶחָיו .
 

עֵת קָרְבָה אוֹרְחַת רוֹמָנִים בּוֹזְזִים

עִם גַּרְזֶן וְסַכִּין

הַמְּלָאכָה לְהַשְׁלִים,

לָחַשְׁתָּ: " שְׁמַע יִשְׂרָאֵל "

וְנִתְלַשׁ דַּף אַחֲרוֹן בַּסִּדּוּר,

אִתּוֹ פָּרְחָה נִשְׁמָתְךָ.

**************

וַאֲנִי מְחַפֵּשׂ.

אַחַר הַדַּפִּים,
 אַחַר תְּפִלּוֹתֶיךָ.

מְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ עָלֶיהָ חָלַמְתָּ

וּבֵין שְׁבִילֶיהָ,
 נִסְתָּרִים כְּמַטְמוֹן

מִתְגַּלִּים

אַט

אַט

הַדַּפִּים,
​תְּפִלּוֹתֶיךָ שֶׁהִתְגַּשְּׁמוּ -

בַּמִּשְׁפָּחָה, שֶׁהֵקִימוּ שְׂרִידֶיךָ

וּבָעָם, שֶׁקָּם מֵאֶפְרוֹ.

 

אַךְ בַּסִּדּוּר הַמְּצֻלָּק

דַּף אֶחָד עוֹד חָסֵר :

"וְלִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב ,

וְתִשְׁכֹּן בְּתוֹכָהּ, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ"


שיר לסבא יעקב יוסף - נכתב ע"י אלעד יור"ב תשע"ד


 

החלפת שם המשפחה מגרשטיין ליורב - לקריאת המכתב המקורי לחץ כאן
בע"ה ט"ו בשבט ראש השנה לאילנות.
לסדר "אז ישיר משה" תש"י טירת-צבי ‎2/2/1950

שלום רב לכם שמואל, עדה וב"ב היקרים והאהובים.
היו בריאים ומאושרים נצח. אמן.

הנה אחרי שהודעתי לכם שקבלנו התמונות ששלחתם עבורנו, והשבוע קבלו ג"כ זהבה וישראל את תמונותיהם. ברצוני לסכם את הפעולה שהתחלתי בה לפני כמה חדשים מהרגע שעלה בדעתי לעשות את הפעולה המשולשת.
א. להתאסף לביתכם תחת צל קורתכם ולחוג בצוותא את יום ההולדת הששים שלך, אחינו היקר.
ב. לחוג את חנוכת ביתכם בבית-עובד שבארץ-ישראל.
ג. ובמעמד זה לשנות את שם משפחתנו הלועזי לעברית ובזה להנציח את זיכרון הורינו האהובים והיקרים ז"ל.
בשבילי זה היה מאמץ ואחריות רבה לקבוע זמן שכזה שיתכן שיהיה דווקא ימי סגריר.
– לקוות שלא תהיה ח"ו הפרעה מצד הבריאות של מישהו מהחברה.
– לקבל חופש קיבוצי, וחופש פרטי עבור כל אחד מהחבריא בלי עיה"ר.
– לבוא לידי הסכמה כללית לשם החדש.
– לתכן את תכנית החגיגה, והתפריט של הארוחה החגיגית.
– דאגת הלנת האנשים, לרבות נשים וטף.
– סידור השולחנות והספסלים, וסילוקם אחרי המסיבה.
(חוץ מביקורים וטיולים פרטיים שקשרנו בנסיעה משפחתית זו).
לכל זה אני ב"ה קבלתי עזרת אחים נאמנה, החל ממך אחינו היקר שמואל ,עדה, שושנה, חנוך וחנן הבנים החמודים, ישעיהו, זהבה, מלכה-לי שלי, חנוך ואהובה, וגמור באחותנו הקטנה לאה'לה שעזרה לי בעניין "מפקד" הבן שלמה'לה והבת שרה'לה שחל דווקא באותו היום בחיפה.
תבוא ברכה על ראש כולכם בעד הושטת יד-אחים במסירות הדרושה.
נקרא לזה בשפה המודרנית מבצע יורב.
- כל זה עבר ב"ה בלי שום מכשול, ובצורה כה נאה ומסודרת, בשקט בלי קול מצלתיים, רק מתוך הרגשה נעימה ואינטימית. אפשר להגיד שמאורע חגיגי כזה שאנו ב"ה כל האחים והאחות היקרה וכל בני-ביתנו כאן, נשתתף בצוותא בחגיגה משפחתית בארץ ישראל, הרי זאת היא הפעם הראשונה בחיינו. ובמיוחד כשאתה אחינו היקר עוד הוספת נופך משלך (בעזרתו המסורה של חנוך בנך) להוציא לפועל שנצטלם יחד, והתמונות יצאו כה מוצלחות. למרות מזג האוויר שבאותו יום. וכעת בנדיבת לבכם שלחתם תמונות כאלו (שהשורה האחרונה עם הנכד שעל ידי אבא המה ב"ה כולם תוצרת הארץ פאר תפארתנו כן ירבו.)
זה יזכיר לנו בכל יום ובכל שעה, את המומנט החגיגי שבתאריך ההוא.


- לכן הגדלתם לעשות, וישלם לכם ד' כפעלכם הטוב.
- וייתן לכם ד' חיים ארוכים, בריאות הגוף ושלוות הנפש ותענוג ונחת בכל יוצאי חלציכם, ובכל הקרובים ללבכם, אמן.

- ובפה מלא אני מסכם ואומר שאחרי כל הטרחה והעמל מצדי, כדאי היה המאמץ, שבעזרת השם אני יכול להגיד א ז י ש י ר מ ש ה גם בהווה. שהצלחנו ויהי רצון שעוד נחיה הרבה ימים ושנים ונגיע לעוד הרבה שמחות משפחתיות כהנה וכהנה, ושהשמחה הנ"ל תהיה רק התחלה טובה. ובמהרה בימינו תהיה ישועה כללית וגאולה שלמה בבניין ירושלים אמן.

כן יש בבקשתנו להזמין על חשבוננו עוד תמונה אחת קטנה, ואחת גדולה איפה שגם הנכד שלכם נמצא בתמונה.
- כן היה מן הרצוי לשלוח תמונה אחת גדולה לדוד ולדודה סיריל ואברהם לירושלים. כתובתם הוא
- אברהם ויניצקי שכונת יגיעי-כפיים, ירושלים רחוב חפץ חיים ‎33.

זה כבר מאוחר בלילה ומכתבך שהיה מצורף לתמונות העברנו לקריית שמואל, ובטח מן הנכון היה לענות לך על כל פרט ופרט, לקשיים הנגרמים לכם ע"י אי שחרורו של חנוך בנכם מהצבא, ושזה גם גורם ללקויים להנהלת המשק של הלול, והפרדס. אבל אל נחטא לד' על הטוב והחסד שגמלכם בכל זה, ושכל מלחמת קיומכם, היא ב"ה מלחמה שקטה, כנה, של עמל-כפיים, ובלי ניצול של הזולת בע"ה. וגם חנוך בזמנו יקבל את שחרורו… מצבא ההגנה לישראל.

כה לחי שנראה בהתפתחות המדינה, על יסוד הצדק והשלום בב"א.

בשם כולנו אחיכם הדוד המסור לכם בלב ונפש משה יורב.