English

מפת האתר

צור קשר

 מקומות  נושאים ושמות באתר

מי אנחנו

הצהרת פרטיות

פוליקמן

אלקיס

שכטר

גרשטיין

יורב

דף הבית

משה יהודה וציפורה(פוליקמן) אלקיס

ברוך ובתיה אלקיס מאיר ודינה אלקיס לאה וישראל יורב רחל ואנצ'ל גולדנברג פייגה ויוסף שיפניידל
אביגדור ושרה אלקיס סאסיא וישראל שילר חיים אלקיס אברהם אלקיס

חוה ומרדכי אלקיס

ישעיהו איסר אלקיס

 בן ציון וחנה אלקיס נובוסליצה תקופת סיביר שורשים למשפחת אלקיס  משפחת פוליקמן
משה ומלכה עלקיס     מכתבים וראיונות  

ההורים של משה יהודה אלקיס - יעקב מרדכי אלקיס והניה ( ) בת ברוך ורחל

ההורים של צפורה פוליקמן - אביגדור פוליקמן ושרה דבורה ( פרלמוטר ) בת משה ומניה

אביגדור פוליקמן נפטר בשנת 1921 אשתו שרה נפטרה ב 1937 שרה המל נקראה על שמה

ההורים של אביגדור פוליקמן - ברוך בן מרדכי וסאסיא (     ) פוליקמן

 

 horimam2.jpg (34217 bytes) משה וצפורה אלקיס

תאריכי פטירה

משה יהודה אלקיס - ו' אלול תש"ט 31.8.49

צפורה (פוליקמן)אלקיס - טו' אלול תשי"ד 18.9.54

אברהם אלקיס  -     1927

חוה אלקיס - א' כסלו תש"ב            1.12.41 

אביגדור אלקיס - א' תמוז תשמ"א      3.8.81

ברוך אלקיס - יב' אלול תשמ"ב       31.12.82

מאיר אלקיס - ה' שבט תשנ"ד          17.1.94

חיים אלקיס - כז' טבת תשנ"ז            6.1.97

רחל גולדנברג(אלקיס) כא' טבת תש"ס 31.12.99

לאה יורב - כו' שבט תשס"ו 24.2.06

פייגה שיפניידל - כט' תמוז תשס"ט - 21.7.09

 

על בית המשפחה אפשר לקרוא 

בדף השורשים

 

על תקופת הגלות בסיביר

אפשר לקרוא בדף זה

 

על הקשרים של יעקב יוסף גרשטיין למשפחת אלקיס

אפשר לקרא בדף זה

 

yadvshem.jpg (21329 bytes)

 סאסיא , לאה , פייגא באתר ההנצחה

 בטירת צבי

משה יהודה 1948

שמות בני המשפחה שנספו בשואה ובעקבותיה רשומים בסוף דף זה

לרשימת הצאצאים של משה יהודה וצפורה ( פוליקמן ) אלקיס 

9hatuna.jpg (19802 bytes)

חתונת לאה וישראל ר"ח חשון תרצ"ה

שורה עליונה: חייקה ,חוה אלקיס,רחל אלקיס,איטה,פייגא אלקיס,בן ציון אח של משה יהודה,אשתו חנה

שורה שניה: משה לסר,אמו סיריל,מניה וישעיהו,בתיה וברוך אלקיס,חנה פוליקמן אשתו של חיים

שורה שלישית: רבקה מירל גרשטיין,ישראל ולאה,צפורה ומשה יהודה אלקיס

שורה רביעית:  ,     , אביגדור אלקיס ,סוסיא אלקיס ,חיים אלקיס

תמונת חתונה במשפחת פוליקמן , שצולמה בא' חשוון תרצ"ד 1933

ניתן לזהות חלק מהנוכחים : יושבת בשורה ראשונה , שניה משמאל - צפורה פוליקמן-אלקיס. עומדת בשורה שניה , ראשונה מימין - לאה אלקיס יורב , עומדת שלישית מימין - חוה אלקיס

 

 
havahlks.jpg (11716 bytes) חוה אלקיס  yzcor2.jpg (20796 bytes) לאה מדליקה נר זכרון לניספים בשואה
sasiamos.jpg (30997 bytes) סאסיא ואבא  figezipr.jpg (23633 bytes) פייגא ואמא

מכתב מברזובו סיביר 7.2.1948

היסורים שלנו אין להעלות על הכתב

גרויסע צרות השם ירחם

אביגדור ופייגע אלקיס. נובוסליצה 1926בערך

 novoslitz1.JPG (56615 bytes)

מכתב מנובוסליץ לארץ נכתב ב 12.9.35

בצד זה כתבה סבתא צפורה ביידש וחוה הוסיפה דרישת שלום

berezovo1.JPG (48963 bytes)

מכתב שנשלח מברזובו שבסיביר ב 28.9.48

הגיע לארץ ב 19.12.48

novoselitz2.JPG (62424 bytes)

בצד זה כתב משה יהודה

אפשר לקרא בעברית חלקים מהמכתב

berezovo2.JPG (47308 bytes)

מכתבו של משה יהודה מסיביר

ניתן לקרא חלקים ממנו בעברית

כמו השי"ת יעזור שיהיה ישועה בקרוב

elkis galot.jpg (44996 bytes)

משפחת אלקיס באיונופרנקובסק

עומדים - מימין לשמאל: ישראל שילר,  סאסיא,  חיים,  שרה (אשת אביגדור)

יושבים,  מימין לשמאל:  יוסף שיפניידל,  בוריס שילר,  פייגה,  משה (בן של אביגדור), 

אביגדור מחזיק את בנו פייבלה'

הערה:   שרה וישראל  שילר  - הם אחים! 

 

elkis+rachel.jpg (36202 bytes)

 

המשפחה בעת ביקורה של רחל גולדנברג

עומדים, מימין לשמאל: לוניה שיפניידל,  פייגה,  שרה,  ליובה,  סאסיא,  בוריס

יושבים, מימין לשמאל:  יוסף שיפניידל,  אביגדור עם בנו פייבלה',  רחל גולדנברג - האורחת,

חיים,  משה של אביגדור, ישראל שילר.

  1. מימין לשמאל: שרה אלקיס, אביגדור אלקיס, ישראל שילר, סוסיא (סוניה) שילר,יוסף שיפניידל, פייגה שיפניידל, ועוד   סטאניסלאב  1974

 

  1. מימין לשמאל. יושבים: חיים אלקיס, רחל גולדנברג, אביגדור אלקיס עומדות: סוסיא שילר [...] שרה שילר

  1. אליעזר עם בן-דודו משה אלקיס (בן אביגדור) סטאניסלאב 1970\1971

אליעזר ופייגה, בעגלה: שמעון. 1981

שמעון שיפניידל בנדנדה. קייב 1983

  1. הוריו של אליעזר (במדים) בביקור בבסיס צבאי. 1975

 

yoav.jpg (34479 bytes) בחתונה של יואב וחיותה

עומדים מימין לשמאל:ישראל,לאה,ברוך,משה,בתיה,מאיר

יושבים מימין לשמאל:אנצ'ל,יואב,חיותה,רחל,דינה

 

bar mizva elkis.jpg (54483 bytes) צולם 1970 בר המצוה של אריה אלקיס

עומדים מימין לשמאל:  האחים של הבר-מצוה (?)  -  פסיה, אמו של הבר-מצוה -  אריה אלקיס, הבר-מצוה  -  אביגדור אלקיס (בנו של בן-ציון, אחיו של משה-יהודה), אבי הבר-מצוה - צביק'ה אלקיס  (בן ברוך ובתיה).

יושבים מימין לשמאל:  אנצ'יל  ורחל גולדנברג -  דינה אלקיס - לאה יורב - ברוך ובתיה אלקיס -  שרה אלקיס (אשתו של צביק'ה)

ahron-elkis dod moshe yehoda.jpg (36292 bytes)

אהרון אלקיס דוד של משה יהודה

לאילן היוחסין המפורט של צאצאי משפחת פוליקמן ומשפחת משה יהודה וציפורה אלקיס

מגיע עד זמנו של הבעש"ט

הורדת קובץ word

 

צאצאי משפחת אלקיס באודסה, במסע שורשים באוקראינה 2006

מימין לשמאל: שלמה ותקוה אלקיס, נכדתם שרון, שרה המל, מאיר אלקיס

צאצאי אלקיס בבאבי יאר

צאצאי משפחת אלקיס ליד האנדרטה בבאבי-יאר במסע שורשים באוקראינה 2006

מימין לשמאל:  שרה המל, שלמה ומאיר אלקיס, תקוה והנכדה שרון

   

 

משפחת אלקיס

מוצא המשפחה, כפי שאנו מכירים אותה, הוא בקאליוס (בלשון היהודים: קאליש) , אוקראינה. שם היו חקלאים, וגידלו טבק.  משה-יהודה בן יעקב-מרדכי והניה אלקיס, (סבם של יוצרי האתר) - עזב את קאליוס לקראת סוף המאה ה – 19, ועבר לנובוסליצה.  הרבה שנים אחריו – הגיע לנובוסליצה גם אחיו, בן-ציון.  בנובוסליצה – נשא משה-יהודה לאשה את ציפורה בת אביגדור ושרה-דבורה פוליקמן.

נובוסליצה היא עיר בצפון בסרביה,על גדת הנהר פרוט.  בסרביה ממוקמת  בין הנהרות פרוט ודנייסטר,  כשבמערבה – רומניה, ובמזרחה – רוסיה   ועברה פעמים רבות מיד ליד.

משפחתם של משה-יהודה וציפורה אלקיס, היתה משפחה דתית-ציונית-חסידית, שהשתייכה  לחסידיו של האדמו"ר מבויאן.   משה-יהודה היה סוחר בקמח,  ולעזרה בפרנסה פתחה גם ציפורה חנות מכולת קטנה. הם היו מנכבדי העיר. משה-יהודה התנדב למכבי-האש,  וציפורה היתה ידועה במעשי גמילות-החסד שלה. בפי תושבי העיר – נקרא משה-יהודה: משה רבנו – כי אשתו היתה ציפורה.

 למשפחה נולדו חמישה בנים וחמש בנות:  ברוך, חוה, מאיר, לאה, רחל, חיים, פייגה,  אביגדור, אברהם, סאסיא.   כל הילדים ידעו עברית, והתחנכו לציונות  ולעליה ארצה.

בשנת 1941, הרוסים הגלו את משה-יהודה וציפורה אלקיס עם ילדיהם חיים,  פייגה, אביגדור, וסאסיא  לצפון סיביר, לברזובו,הנמצאת על שפך נהר אוב לאוקינוס הארקטי (כמעט).  הם חיו שם בתנאים קשים מאד,ושם נפטרו. משה-יהודה  נפטר בשנת 1949,  וציפורה בשנת 1954.  הם נקברו בבית-הקברות המקומי, . הי"ד. בשנת 1959, המשפחה הורשתה לעזוב את ברזובו,  ובשנת 1989 – עזבו את ברית המועצות.

קורות  ילדי משפחת אלקיס בקיצור:

ברוך – בצעירותו – היגר ברוך לפרו, אך חזר לנובוסליצה כשחלה במחלה קשה שם.  התחתן בנובוסליצה עם בתיה שכטר, ונולדו להם שני בנים (שלמה ומאיר)  ובת (רבקה-לה).    בגירוש לטרנסניסטריה 1941 נספתה בתם התינוקת. הם הגיעו לכפר קרושינובקה, שרדו את התנאים הנוראים, חזרו לרומניה  ובשנת 1946 עלו ארצה , כאן נולד בנם הצעיר (צבי).   רוב השנים גרו במושב חמד, והתפרנסו מחקלאות, לול וגידול דבורים.   ברוך אלקיס נפטר בשנת 1982. 

חוה – נישאה לשאר-בשר של המשפחה, מרדכי אלקיס.  

מרדכי אלקיס נהרג  ביידיניץ  בתאריך י"ג תמוז תש"א (1941)

חוה אלקיס נפטרה בקרושינובקה  בא' כסלו תש"ב (1941)

 

מאיר – היה הראשון מבני-המשפחה שעלה ארצה, בשנת 1933. שירת כגפיר בשמירה על הקמת "גדר הצפון", והיה ממקימי המושבה "שרונה". נשא לאשה את דינה סקריטון, והם חיו רוב השנים בחולון. שם עבד מאיר כבנאי, ולבסוף התפרנס מגידול דבורים, מקצוע שלמד מאחותו רחל.  מאיר נפטר בשנת  1994.  לא היו לו ילדים.

לאה (אמם של יוצרי האתר) - נישאה לישראל גרשטיין בנובוסליצה בשנת 1934, ולמחרת החתונה הם עלו ארצה. בתחילה חיו בקבוצת שח"ל ליד רחובות, שם נולדה בתם הבכורה שרה.  הקימו יחד עם חבריהם את קבוצת טירת-צבי וחיו בה כל ימיהם.  להם ששה ילדים, והרבה צאצאים.  ישראל נפטר בשנת 1999 לאה נפטרה בשנת 2006.  (ראה גם את הכתוב על ישראל בפרק על משפחת גרשטיין).

רחל -   נישאה בנובוסליצה לאנצ'יל גולדנברג, ומיד עלו ארצה בשנת 1938.היו חברים בגרעין "השומר הצעיר" שהקים את קיבוץ "רוחמה". נולדו להם שני בנים (יואב ומשה), והם עזבו את הקיבוץ.   רוב ימיהם גרו בקרית-חיים, והתפרנסו מגידול דבורים.   רחל נפטרה בשנת 1999.

חיים -  הוגלה עם המשפחה לסיביר 1941.  נשא אשה ונשאר לחיות בטיומן, בסיביר, שם נולדו ילדיו.   חיים נפטר בשנת 1997, ונקבר בטיומן..

פייגה -  הוגלתה עם המשפחה לסיביר 1941.  נישאה שם ליוסף שיפניידל, ונולדו להם בת ובן (ליובה ולוניה - אליעזר).   בשנת   1959  עזבו את ברזובו-  ובשנת  1989  עלו ארצה, והתיישבו בקרית-ים. יוסף נפטר בשנת 2004.

אביגדור -   הוגלה עם המשפחה לסיביר 1941.  נישא שם לשרה שילר, ונולדו להם שני בנים.   משה – מיכאל, ופייבל-פבל). בשנת 1959 עזבו את ברזובו.  אביגדור נפטר בשנת  1981  באיוונו-פרנקובסק, בברית-המועצות. אשתו שרה ובניהם היגרו לארצות-הברית בשנת  1989.

אברהם -  נפטר כילד ממחלה .

סאסיא -   הוגלתה לסיביר עם המשפחה 1941.  נישאה שם לישראל שילר, ונולד להם בן אחד  (בוריס).  משפחת שילר עזבה את ברזובו בשנת 1959, ובשנת 1989 היגרה לארצות הברית.

קרובים של משפחת אלקיס

ישראל-אברהם אלקיס – היה בן-דוד של משה-יהודה אלקיס.  הוא נולד בעיירה סקורן בבסרביה. היה איש-עסקים, ונשא לאשה את איטה-גיטל (מוזמן).  נרצח בידיניץ על-ידי הרומנים  יחד עם שניים מבניו (אחד מהם מרדכי – בעלה של חוה אלקיס). הי"ד.

 בנו, הרב ישעיה-איסר אלקיס ואשתו אלקה, שרדו את הגרוש לטרנסניסטריה. הם  חזרו ליידיניץ, שם ניסה הרב ישעיה לארגן חיים יהודיים בקהילת החוזרים, ודאג להביא לקבר-ישראל את גופות השרידים.במשך 30 שנה המשיך בעריכת חופות, מילת ילדים ואפיית מצות בסתר.  בשנת 1972 עלתה המשפחה ארצה עם שתי בנותיהם. הם  גרו בטבעון וראו בני-בנות.  הרב ישעיה נפטר בשנת 2000.

 

רקע על העיירה נובוסיליצה כפי שסיפרה סבתי לאה יורב

על התקופה שבין מלחמת העולם הראשונה והשנייה

העירה נובוסליציה בה נולדה וגדלה סבתא נמצאת בצפון בסרביה וגם בני משפחתה נשארו בכפרים שבאיזור.

סבתא מספרת שהם גרו ליד נהר גדול,ה"פרוט", ושם היו מרבים להתרחץ.

בתוך הנהר היו רפסודות אשר איתם הם יכלו לחצות את הגבול ולהגיע לדשא ענק זה היה כבר השטח של רומניה. בעיריה של סבתא היו 4000 יהודים שהיוו כ-85% מכלל תושבי העירה. רובם היו קומוניסטים. רוב אנשי העירה היו חילונים אך סבתי באה מבית דתי- חסידי.

לאביה קראו משה יהודה אלקיס ולאמה ציפורה (פוליקמן).

היו לה עוד 9 אחים: 2 אחים גדולים ואחות גדולה, 3 אחיות קטנות ו-3 אחים קטנים (סה"כ 10 אחים).

סבתי נזכרת בעיירה הרחוקה, בניחוחת התבשילים של אמא בליל שבת ומספרת איך עזרה אמא לאבא בהכנות לשבת , מסדרת על שולחן שבת, את המפה הלבנה ועליה את 7 הפמוטים, פרחים ויין לקידוש.

בהדלקת נרות היו מסביבה כל ילדיה ומחכים לנשיקת "שבת שלום".

אח"כ היתה שולחת את הילדים מקושטים לביה"כ- והיו שואלים אותה למה את שולחת אותם כך לביה"כ והרי הם לא יכנסו! והיא ענתה להם שכך, הילדים יכלו לענות "אמן" לברכות ויאמרו "ברוך הוא".

אבא תמיד היה מביא עמו לאחר התפילה אורח שלא היה לו מקום לסעוד בו את סעודת השבת. בזמן הסעודה בזמירות שבת סבתא נזכרת שכל מי שעבר ליד ביתם היה מציץ דרך החלון ומתענג מהקולות של המשפחה.

והיו נפרדים מהשבת בשירה עצובה ...

"שבת המלכה מאיתנו הולכת בבית חושך של בין השמשות

ובקרן זוית שפתי אמא בעצב תפילת אלוקי אברהם לוחשות.

הקשב תפילתי ממרומי השמים אלוקי אברהם יצחק ויעקב

המצא נא בכבוד לנו לחם חוקינו ולכל ישראל מרחוק ומקרוב..."

במלחמת העולם הראשונה אבא היה פוחד שיקרה משהו לאמא מכיוון שהיתה יפה אז שלח אותה לאוקראינה ,להוריו כדי שישמרו עליה. ובדיוק אז נולדה סבתי.

פעם אמה באה לבית עם חבילה ביד וביקשה מגיסה שישמור על החבילה (סבתא) והוא שם אותה בעלית הגג ולא ידע ששם סבתי. אחרי שהורידה אמה את שאר ילדיה שאלה אותו איפה התינוקת? והוא שאל: איזו תינוקת? והיא אמרה לו זאת החבילה שנתתי לך!...

היו בעיריה גם שוחטים רבים, וכשהגיעה זמנה של סבתא לימדה אותה אמה להכשיר עוף לשבת אז היתה שולחת אותה לשוחט בעירה.

היא נזכרת איך שהיתה מתגנבת בזמן שנשלחה לכבס בגדים בנהר, לשמוע את קול אחיה מלמד את חברו את התפילות (שהרי לא הרשו לילדות להתפלל...) ואח"כ אחיה היה כועס עליה על שהתפללה באמצע הכיבוס.

אביה של סבתי היה שולח מורה לביתם שילמד את ילדיו עברית ולכן סבתא החלה ללמוד בכתה ב'. כשסבתא הגיעה לכיתה ה' התחלף השלטון וסבתא למדה רומנית.אח"כ סבתא עברה ללמוד בגימנסיה העברית החדשה בעירה. סבתא היתה תלמידה טובה וכדי לעזור להוריה היא עשתה שיעורי עזר לילדים כך קיבלה כסף ושילמה על הלימודים. סבתא היתה מקבלת הרבה פרסים על הצטינות בביה"ס ונזכרת איך שבט"ו בשבט היו מעמידים אותה ואת אחותה היפיפיות והן היו מדקלמות שירים של החג שלמדו בבית.

אחותה הצעירה של סבתא ,רחל, השתתפה בתנועת נוער "השומר הצעיר".

שם סחפו ילדים רבים לקן (לסניף) והם היו עושים כל מיני דברים יפים

שירה בציבור ,הצגות...

היה גם קולנוע והיו הצגות אך סבתא לא השתתפה בכל אלו מכיוון שזה לא היה דתי אבל גם לא היה לה זמן לכל מכיון שהיתה בת והיו לה הרבה עיסוקים.

סבתא מספרת שהרומנים הוציאו כל מיני חוקים מוזרים על היהודים. כך הם יצרו מרחק ביניהם לבין הגוים והיהודים היו פוחדים מהגויים.

היא מספרת שליד הנהר היה כפר של גויים ולפעמים האנשים בכפר היו מתנכלים לתלמידי הגימנסיה שבו היא למדה - אז הבנים היו מתארגנים ומסדרים הגנה. פעם סבתא גילתה בטעות מחבוא בבית ששם אבא מחביא כדורים והוא אמר לה לא לגלות זאת.

סיפורה של סבתי בעיירה מסתיים בכך שנפגשה עם סבי והוא ביקש ממנה להתחתן איתו כדי שיוכלו לעלות לארץ וכך חלומה התגשם כאשר הקימה את משפחתה בא"י עם סבי ישראל יורב ז"ל והקימו ביחד את קיבוץ טירת צבי ביחד עם קבוצת חברים נוספים.

 (קטע מתוך העבודה של נעמה יורב על הגלות לטרנסניסטריה)

 


מדוע משפחת אלקיס לא עלתה לארץ ישראל?

 

הם שלחו את ילדיהם לארץ ונשארו מאחור.

האם רצו לעלות? להלן מכתב השופך מעט אור על הסוגיה, אך משאיר שאלות פתוחות

 

לחץ כאן על העתק מכתב שכתב מאיר אלקיס להוריו ובו הוא מספר על התכנית לעליית ההורים ארצה.

 

להלן שיכתוב המכתב הכתוב בעברית וביידיש

שכתוב המכתב שכתב מאיר אלקיס להוריו בנובסליצה.

המכתב כתוב בעברית משולבת ביידיש (בגופן שונה). את התרגום מיידיש עשתה בהתנדבות דליה דן מקבוץ סעד ועל כך אנו מודים לה.

 ב"ה   9.11.935   תל אביב

 להורי אחי ואחיותי היקרים והחביבים עלי כנפשי שלום רב

אחדשה"ט (אחרי דרישת שלומכם הטוב)  באה"ר (באהבה רבה) אודיעכם שהנני נמצא ב"ה בקו הבריאות והשלום. יתן ה' וכה יוסיף שנשמע זה מזה אך טוב סלה אכי"ר (אמן כן יהי רצון). הורים יקרים [ ודאי יפליא אתכם מאד שמזה שבועות אחדים שאתם מצפים לדואר ולתשובה על מכתבכם ועכשיו אסביר את סיבת העיכוב. ראשית כל השאלה, או יותר נכון הבעיה עליה אתם כותבים היא חשובה מאד. זוהי שאלת חיים, ואי אפשר לחטוף ואסור להחפז. ובכן חל עיכוב בהגעת המכתבים שמהם אנו יודעים הכל, ויש לחשוב אם כדאי לשנות מקום ולבוא לא"י. זוהי שאלה נכבדה מאד שאי אפשר להחליט, וכתבתי להרב לייפער את השאלה הזאת . על כך אני יכול לענות לכם שהרב ליפער היה בתל אביב והיתה לי איתו שיחה של 5 דקות בלבד, כי היה עליו לנסוע חזרה לירושלים.] וכשם שהיה לי הרבה לדבר איתו בקשתי ממנו הכתובת, ועל שבועות הבטחתי לו לבוא לירושלים. [ובכן נסעתי לשבועות לירושלים ] הייתי אצל ש"ב (שוחט ובודק) ישראל פוליקמן. מגיע לו מזל טוב נולד(ה)  לו בת בשטו"מ, ומאתי נודע לו, שהרב גר בשכנות איתו. ביקרתי אצלו ביחד עם מר משה גרשטיין. הפרטים ששמעתי מאיתו, [שעלי להוציא דרישה עבור הורים עלי רק להצהיר שאני מרוויח כך וכך. זה היה לי ברור. נסעתי אליו כדי לשמוע שהדירה של רבקה היא דירה מרווחת כך שנראית מתאימה בשביל משפחה כשלנו, בלא עין הרע,

(עמוד שני) לבוא ארצה ולהתאחז. אבל לא שמעתי מפיו דבר בטוח. יש לו רבונו של עולם ועליו הוא סומך. איך הוא יכול לחשוב (?) לבוא לא"י (מלא זהב?) כשיש לו קרוב משפחה שברשותו 75.000 פונט והוא מיד סידר לו להיות פקיד והוא משתכר (ויש לו שכר) וזה העיקר. דיברתי עם הרב גם על דברים אחרים (?) על משרה לאבי שירויח 10 פונט ואני 10-12 כך שביחד נוכל להתחיל עסק, אבל לא שמעתי ממנו יותר. הוא ידיד גדול לא בענין העסק. הוא לא משתמט מלעזור אבל הכל עומד על המקום כמקודם. הרבי הזמין אותי לגיס מאיר.] אבא מכיר אותו טוב. כבדו אותי במפטיר הזמינו אותי לקידוש וגם לנתי לילה אצלו, ושבתי בחזרה לתל אביב.

כן בזה הרגע הביאו לי מכתב מאתכם מ 29/5 שוב עוד פעם אותו הדבר ומה לעשות אני בעצמי לא יודע מה לעשות. אולם החלטתי בכל זאת לגשת לעורך דין שמטפל בענינים אלו ולקחת אינפורמציות אצלו וזה הכל לוקח זמן וצריך סבלנות. שבוע שעבר לא יכולתי להתעסק בזה מפני שעבדתי מאוחר. אולם בשבוע זה אראה לסדר שאוכל לטפל בענין. יש לי עוד דבר לשים לפניכם אולי יותר כדאי לו אבא יבוא ביחד עם רחלעי, חייםלי, ופייגא, ובמשך כמה חודשים כשהילדים יהיו מסודרים בעבודה אולי גם אבא ימצא תפקיד בשבילו, אז תבוא גם אמא עם שאר הילדים. שתדעו שדרישה היא עבור שנה וחצי ויותר ויש אפשרות להעביר את הענין כמו שאני מציע לפניכם, וזה תלוי באמה (אמא?) אם תסכים לזה. קשה מאד לבוא משפחה בבת אחת ארצה. הסידורים הראשונים וכו. כן אני רוצה לדעת בכל אופן כמה אפשר לקבל בעד הבית. אני צריך לדעת הכל. עכשיו חם מאד יותר טוב

 

(במילים אלו מסתיים העמוד השני של המכתב. לצערנו המשך המכתב לא נמצא בידינו. איננו יודעים גם מדוע המהלך של עליית ההורים לא התבצע. שרה המל-יורב העריכה שההיסוסים הרבים איך יסתדרו, גרמו להישארות המשפחה בנובוסליצה.

יש לציין את מכתב ההורים ארצה מתאריך 27.11.34 שם הם  מזכירים את עלייתו הצפויה של הרב לייפער. )

 

 


 

המכתב תורגם מאידיש ע"י אהובה. (חתונת ההורים היתה  11.10.34  ולאחר כמה ימים עלו כבר לארץ, מסתמא זהו אחד המכתבים הראשונים שהתקבלו כאן. )

נובוסליץ   27.11.34  ( כ' כסלו תרצ"ה )

לצפייה במכתב המקורי לחץ כאן

27.11.34

לסדר  "ואביו שמר את הדבר"

לילדנו היקרים מאיר לאה וישראל. אחדשה"ט אודיעכם שאני כותב כל שבוע. שליחת המכתב לא בידי.  כתבו גם אתם. ע"כ אני מבקש מכם גם כן לכתוב שבוע בשבוע ולשלוח אותם ג"כ. כי הם חיינו ואורך ימינו עד שיעזור השי"ת לראותכם פנים אל פנים.

אכתוב לכם שהרב לייפער יבוא בקרוב לא"י , הקרובים שלו שלחו לו דרישה. רק אין לו עוד קונה לבית.

העיקר שלאהלה' כבר בארץ ישראל והשי"ת יצליח אותך בכל.

חווה כעת עסוקה מאד במשך היום, גם בבית וגם בחוץ. מהעתיד שלה הייתי רוצה לראות כבר ישועה. אני רוצה לראות ממנה נחת. יסורים אינני יכול יותר לסבול. אצל השי"ת הכל אפשרי.

אני מקווה שאלוקים מסתמא ימלא את בקשותינו. אני מאד רוצה לראות נחת יהודית.

אני מבקש מאד לכתוב אם אנחנו לא מקבלים מכתבים אנחנו מודאגים.

כתבו לנו מהכל, זה עושה לנו טוב על הנשמה. המכתבים מחיים את נפשינו.

(בסוף המכתב, אחרי מכתבה של סבתא ציפורה הוסיף הסבא)

טוב שהשאירו לי מקום בסוף המכתב. טוב שאתם בא"י ולא בגלות. השי"ת משגיח על הארץ

מראשית השנה  ועד אחריתה. אל תדאגו, הכל יסתדר.

 

לילדנו היקרים לאה מאיר וישראל

חיים מאושרים לכם. אנו מודים לה' על הבריאות ומקווים שה' לא יעזוב אותנו.

למאיר הרבה תודות על המכתב , החייה את נפשינו.

ללאה וישראל הרבה תודה על הגלויה. לאהלה' מדוע את שותקת ולא אומרת שום דבר בקשר ללאה של הדוד פנחס. הם לא יודעים מה לחשוב. הם מבקשים ממני לדעת . כל כך ביקשתי ממך לכתוב. בתי היקרה אני מבקשת שתכתבי הכל. אתמול היה אצלנו הדוד פנחס והוא היה מלא טענות.

ילדי היקרים יש לנו הרבה מה לדבר אך מה אפשר להעלות על הכתב.

בחוץ עכשיו יש גשם ושלג ובוץ ורפש אז אם אתם יכולים להבין איך קר לנו בנשמה בנובוסליץ.

לאהלה', את מאד צריכה להתגעגע לנובוסליץ

אני וחווה מרגישות את הטעם הלא טוב של החורף אבל אנחנו מודים לקב"ה על חסדיו אתכם ויש לנו הבטחון שיעשה אתנו חסד שנוכל להנות מהחיים ולראות מכולכם נחת.

ראיתי את  התמונה של מאיר וזה החייה את נפשי לראות אותך מאריקה'. אבל אסתר לקחה חזרה את התמונה.

לאהלה' למה את שותקת. כתבי לאמא איך את חיה ואיך החיים שלך. איך את מרגישה בחברה החדשה, ועם המשפחה. יש לך תיאבון, את אוכלת, את שותה, יש לכם מים טובים, חלב את מקבלת בכל יום. אל תרמי את עצמך בנוגע לחלב זה טוב בשביל הבריאות.

לאהלה' שלי איך את מסתדרת עם הגיסים, תמסרי להם ברכותי הלבביות ושיהיו כולם בריאים עם הרבה אושר. ואיך את מסתדרת עם הגיסה.

כבר 12 בלילה. לילה טוב לכם יקירי.  

 ציפורה.



משה יהודה וציפורה אלקיס כתבו לארץ מכתבים רבים

חלקם מנובוסליצה לפני השואה וחלקם מברזובו לאחר הגירוש לסיביר

המכתבים  הר"מ נכתבו מנובוסליצה בעברית מתובלת ביידיש,

לחלקם נעשה נסיון לשכתוב הקטעים בשפה העברית (לחץ מתחת לתאריך המכתב), אך הקטעים המשולבים ביידיש עדיין מחכים לפיענוח.

להלן טבלה לפי תאריכים ובה המכתבים הסרוקים

חלק קטן מהמכתבים תורגמו מיידיש ונמצאים בדף משפחת אלקיס מכתבים וראיונות

המכתבים החל 1945 לאחר הגירוש לברזובו-סיביר נמצאים בדף סיביר

 

ללא תאריך 1940 1939 1938 1937 1936 1934-5
מקטע מצפורה ללאה וישראל     4.1.38

חתונת רחל ומיד לקוסטנצה

לשכתוב המכתב

    27.11.34

תרגום מלא של המכתב בדף מכתבים וראיונות

מקטע2 מצפורה לרחל ואנצל   17.3.39

לטירת צבי

 

17.1.38

רחל ואנטשל התחתנו

לשכתוב המכתב

     
מקטע3 מרדכי בבאיאן

תרגום המכתב בדף מכתבים וראיונות

5.1.40

 

17.3.39 לשרונה  27.2.38

לקראת חתונת חוה

לשכתוב המכתב

     
מקטע4 מכתב מחוה

תרגום המכתב בדף מכתבים וראיונות

18.1.40

לאה'לה שלי, שלחתי לך אפודת צמר משובח

תרגום המכתב בדף מכתבים וראיונות

6.4.39

 

10.3.38

ליסע לארץ ישראל -אתמול חתונת חוה

לשכתוב המכתב

7.1.37

לקראת לידת שרה

30.4.36 5.1.35
מקטע5 צפורה

תרגום המכתב בדף מכתבים וראיונות

8.4.40

  רבקה נולדה לברוך ובתיה

20.4.39

שרונה

 

31.3.38 3.2.1937

מזל טוב להולדת שרה

   
מקטע6

תרגום המכתב בדף מכתבים וראיונות

8.4.40

 לקרית חיים

טירת צבי 20.4.39 21.4.38      
מקטע7

תרגום החלק הראשון במכתבים וראיונות אלקיס

מהכפר באו ערלים רוצחים

לשכתוב החלק השני

  31.5.39 15.5.38     15.5.1935
  15.5.40

לנסיון שכתוב - לחץ כאן

22.6.39 8.6.38 28.7.37 6.9.36  
  6.6.40

מכתב אחרון מנובוסליצה לפני הגרוש

לשכתוב המכתב

10.8.39

 

11.6.38 לרחל ואנצל 19.8.37   16.8.35עבור מאיר אלקיס 
    27.8.39

 לטירת צבי

12.8.38 21.9.37

לרודגס חול המועד סוכות

  26.8.35

בן נולד למרים בקלישקוויץ

 עבור שחל רחובות

    27.8.39

 לשרונה

15.9.38 13.11.37   4.10.35
    20.10.39 19.11.38  20.11.37    13.11.35

 המחותן מקלישקוויץ

 והמחותנת היו בפדיון הבן 

 

 

רשימה חלקית של צאצאי משה יהודה וציפורה ( פוליקמן ) אלקיס 

לחץ על המשפחה המבוקשת

ברוך ובתיה ( שכטר ) אלקיס

חווה ( אלקיס ) ויעקב מרדכי אלקיס הי"ד , הרב ישעיהו איסר אלקיס

מאיר ודינה ( סקריטון ) אלקיס

לאה ( אלקיס ) וישראל גרשטיין- יורב

רחל ( אלקיס ) ואנצ'ל גולדנברג

חיים ופאנה (    ) אלקיס

פייגא ( אלקיס ) ויוסף שיפניידל

אביגדור ושרה ( שילר ) אלקיס

אברהם אלקיס

סאסיא ( אלקיס ) וישראל שילר


רשימת צאצאים של משה-יהודה וציפורה אלקיס. מעודכן חלקית עד שנת 2010 נודה לעידכונים

צאצאים של ברוך ובתיה (שכטר) אלקיס

שלמה ותקוה (לסנר) אלקיס 

נוגה (אלקיס) וישראל נדלר-ניב  -  יונתן,  שרון

יורם ופנינה (מלמד) אלקיס  - תמר,  דן

טליה(אלקיס) ועמית רונן – מיה,  איתי

מאיר וציפורה (שרולביץ) אלקיס 

נורית (אלקיס) וגיל אפשטיין  - רועי,  יובל,  רותם

רוית (אלקיס) ורוני יונגרמן  - אופיר,  מתן,  איתי

סיגלית אלקיס וריקי פטרסון

ענבר (אלקיס) ואביעד פריזוס  - עמית

רבקה אלקיס הי"ד

צבי ושרה (שטרן) אלקיס - 

ציפורה (אלקיס) וירון-שמחה פוקסברומר  - צביה,  רזיאל,  יונתן,  יעקב-ישראל,  נעמה,  נועה , שרה

אורנה (אלקיס) ובנימין מילצקי -  מירית (מילצקי) ויהודה קווין,  רפאל-אברהם-יהושע,  בתיה,  יעל,  אוריאל, איתמר,  שרה,  אפרת , מוריה, אודי-ה רבקה,

תחיה (אלקיס) ומאיר גרינבלט  - הדס,  תמר,  מיכל

שירה (אלקיס) ואברהם-ישעיהו וייס -  ישראל-יעקב, נעמה

חננאל-ברוך ואביטל אלקיס- מיכאל

תהילה (אלקיס) וגילי לבקוביץ - שירה-שרה

חוה (אלקיס) ויעקב-מרדכי אלקיס הי"ד

מאיר ודינה (סקריטון) אלקיס

 צאצאים של לאה (אלקיס) וישראל גרשטיין-יורב

לחץ כאן לרשימת הצאצאים של לאה (אלקיס) וישראל - יורב

 צאצאים של רחל (אלקיס) ואנצ'יל גולדנברג

יואב-פסח וחיותה (ניסני) גולדנברג  -

טל גולדנברג

עמית ויערה גולדנברג  - מתן

יואב-פסח ומרי (ביטן) גולדנברג  -

עידן וטל (לוינשטיין) גולדנברג ,

 רעות,

 רון

משה ואירית (נמיאן) גולדנברג  

אופיר גולדנברג

אפרת גולדנברג

שלומי-בן ציון

 חיים ופאנה אלקיס  - סיביר

ויקטור ומילה אלקיס -  אלינה

יורי

נינה

צאצאים של פייגה (אלקיס) ויוסף שיפניידל

 אליעזר(לוניה) וסוניה (חייקינה) שיפניידל –

שמעון שיפניידל

אביגדור (אבי) שיפניידל

ליובה שיפניידל

צאצאים של אביגדור ושרה(שילר) אלקיס

משה(מיכאל) וסימה(טרטקובסקי) אלקיס – 

ויקטוריה(ויקי)

ירחמיאל

פבל  ודינה אלקיס – 

בלה

 אברהם אלקיס

 צאצאים של סאסיא(אלקיס)  וישראל שילר

 בוריס וגרטה שילר 

 

משפחת אלקיס - נספו בשואה ובעקבותיה

 (עדויות על הניספים בשואה, לפי דפי-העד שכתבו בני-המשפחה ל"יד-ושם".

במקרה של חילוקי-דעות לגבי שנים – נכתבו השנים כך:  1999-1996)

 

משה-יהודה בן מרדכי והניה אלקיס:  נולד בקאליס, אוקראינה, 1885.   גר בנובוסליץ – בסרביה.  בעלה של ציפורה לבית פוליקמן.  סוחר קמח.  גורש לסיביר במלחמת-העולם השניה 1940  עם אשתו וארבעה מילדיו.  נפטר שם,  ו' אלול תש"ט 1949, והוא בן ששים וארבע שנים.    הי"ד.

דף-עד:  ברוך אלקיס

..........................................................................................................................................................................

ציפורה אלקיס בת אביגדור ושרה פוליקמן:   אשתו של משה-יהודה אלקיס. נולדה 1886 בנובוסליץ.  גורשה עם בעלה וארבעה מילדיה לסיביר  1940 .  נפטרה שם  ט"ו אלול תשי"ד 1954, והיא בת ששים ושבע שנים.  הי"ד.

דף-עד:   ברוך אלקיס.

.........................................................................................................................................................

חוה בת משה-יהודה וציפורה אלקיס:   נולדה      1910 – 1912  בנובוסליץ.  נשואה למרדכי/מוטל אלקיס. נספתה בא' כסלו תש"ב 1941 בקרושינובקה – טרנסניסטריה.

דפי-עד:   לאה יורב,  ברוך אלקיס,  אנצ'יל גולדנברג

.........................................................................................................................................................................

מרדכי/מוטל אלקיס בן ישראל-אברהם ואיטה-גיטל לבית מוזמן:   נולד 1912 ביידיניץ.  סוחר-פועל. גר בנובוסליץ,  האשה – חוה אלקיס.  נספה בידיניץ י"ג תמוז תש"א 1941 , יחד עם אביו ואחיו מאיר.  

דפי-עד:   לאה יורב,  ברוך אלקיס,  אנצ'יל גולדנברג,  וכן סיפורו של הרב ישעיה אלקיס בספרו "תולדות חיים", ובספר "יד-לידיניץ".

.........................................................................................................................................................

רבקה אלקיס בת ברוך ובתיה ( לבית-שכטר):   נולדה בנובוסליץ  1940.  נספתה בידיניץ, בגירוש לטרנסניסטריה 1941.

דף עד:   ברוך אלקיס (אביה)

.........................................................................................................................................................

חנה אלקיס  בת משה ואיטה לבית דוקטור  (אשת בן-ציון ,אחיו של משה-יהודה אלקיס).   ילידת 1899 .  גרה בנובוסליץ.  היתה כבת 40. נספתה בברשד – טרנסניסטריה 1942.

דפי-עד:  רחל גלטנר.  וולדמן ציפורה.

..........................................................................................................................................................................

איטה שוסטק בת אהרון ואסתר אלקיס (דוד של משה-יהודה אלקיס): ילידת 1920.  נולדה בסקורן, מחוז חוטין. גרה בפערזיטע, מחוז בלצי. נשואה ליהושע שוסטק.                     נשרפה חיים בריבניצה. 

דפי-עד:   אלקה אלקיס. ישראל מילמן.   סיפורו של ישעיה אלקיס,  בספרו "תולדות חיים".

.....................................................................................................................................................................

יהושע שוסטק:  בן שלום ושרה. סוחר.  יליד 1896.  גר בפערזיטע.  נשוי לאיטה, אב לשני ילדים.  אחי-אשתו של הרב ישעיה אלקיס.  נספה בטרנסניסטריה.

דפי-עד:   ישראל מילמן.  ספרו של ישעיה אלקיס –"תולדות חיים".

.......................................................................................................................................................................

רבקה שוסטק  בת יהושע ואיטה:   ילידת 1920.   נספתה  בטרנסניסטריה.

דפי-עד:    ישראל מילמן.

......................................................................................................................................................................

שלום שוסטק בן יהושע ואיטה:   יליד 1924.  נספה בטרנסניסטריה.

דפי-עד:   ישראל  מילמן.

.....................................................................................................................................................

ישראל-אברהם אלקיס  _(בן-דוד של משה-יהודה אלקיס):  נשוי ל– איטה-גיטל לבית מוזמן.   יליד 1885 נובוסליץ.  גר בנובוסליץ ובידיניץ.  אביהם של ישעיה אלקיס ושל מרדכי – בעלה של חוה אלקיס.  נורה ביידיניץ בבית-הקברות בי"ג תמוז תש"א 1941  יחד עם בניו מרדכי ומאיר, ונקברו בקבר-אחים. 

דפי-עד:   שלמה וולך,  ברוך אלקיס.  גם סיפורו של ישעיה אלקיס בספרו "תולדות חיים", ובספר יד-ליידיניץ.  

.........................................................................................................................................................................

 איטה-גיטל אלקיס לבית מוזמן:  אשת ישראל-אברהם אלקיס.  נספתה בגלות טרנסניסטריה  בכפר סטראטיווקה, 1942,  מטיפוס ורעב. 

דפי עד:   שרה המל, לפי עדותו של בנה ישעיה אלקיס בספרו "תולדות חיים", ובספר יד-ליידיניץ.    

 .........................................................................................................................................................................

ילדיהם של ישראל-אברהם ואיטה-גיטל אלקיס: 

            האדל :  נספתה בסטראטיווקה, טרנסניסטריה,  חורף תש"ב מטיפוס, והיא בת 11.  

דפי עד:    שרה המל,  לפי ספרו של אחיה, ישעיה אלקיס, וספר יד-לידיניץ.

             מאיר:   נורה בבית-הקברות  ביידיניץ  עם אביו, אחיו מרדכי ועוד יהודים רבים, י"ג בתמוז תש"א 1941 ונקברו בקבר אחים.    

 דפי עד:    שרה המל, לפי ספרו של אחיו ישעיה אלקיס וספר יד-לידיניץ.  

 .......................................................................................................................................................

 רחל  גיטמן בת ישראל-אברהם ואיטה-גיטל  אלקיס:   ילידת רישקן 1909. נספתה בפוגרום ברישקן, 1943 .  (גירסה אחרת: נשרפה חיים בדרום טרנסניסטריה תש"ב).

דפי-עד:  יהודית דיסטניק.  נזכרת גם  בספר "יד לידיניץ", ובספר "תולדות חיים" של הרב ישעיה אלקיס.

יצחק גיטמן – בעלה של רחל לבית אלקיס:   יליד רישקאן. 1906. סוחר. נספה  בפוגרום ברישקאן, 1943.  (גירסה אחרת: נשרף-חיים בדרום טרנסניסטריה תש"ב).

דפי-עד: יהודית דיסטניק .  נזכר גם  בספר "יד לידיניץ",  ובספר "תולדות-חיים" של הרב ישעיה אלקיס. 

אלימלך / מלך'ל  : בנם של רחל ויצחק גוטמן.   נספה בן 9, עם הוריו.

דף-עד:  יהודית דיסטניק.   גם בספר "יד לידיניץ", ובספרו של ישעיה אלקיס. 

 


 

במכתבי יעקב יוסף גרשטיין ניתן למצא התיחסויות רבות למחותניו האהובים

לחץ על תאריך המכתב כדי לקרא על הנושא המוזכר

5.8.34 עריכת חופה וקידושין בחתונת ברוך ובתיה אלקיס
8.11.34 קשר מכתבים עם המחותנים בידידות ואהבה אחרי עליית לאה וישראל
2.12.34 ביקור בנובוסליץ וקריאת מכתב של מאיר אלקיס
15.8.35 משה יהודה סנדק בברית מילה של נכד של יעקב יוסף
   
15.5.37 ארוסי חוה אלקיס
26.12.37 מחותני אהובי עושה שתי חתונות לבתו חוה ולבתו רחל
10.1.38 מחר חתונת רחל וביום חמישי נוסע הזוג לשלום לארץ ישראל