|
ישעיהו,זהבה,חנוך(הקטן),חנן,לאה,ישראל,אהובה,חנוך,משה
לסר
שמואל
קרייזברג,שושנה , שמואל , עדה, הורי
שמואל קרייזברג, מלכה, משה
שרה,שלמה,חוה
,עמליה ,
משה,אבישי,בתיה
התמונה
שצולמה במפגש המשפחתי בבית
עובד ביום הולדת 60 לשמואל
בהזדמנות זו הוחלף שם
המשפחה מגרשטיין ליורב שבט
תש"י
|
משפחות
יורב
משפחות יורב, הם בניהם של
יעקב-יוסף ורבקה גרשטיין שעלו ארצה לפני
מלחמת-העולם-השניה (חנוך, זהבה, ישראל
ושמואל), וגם לאחריה (ישעיהו).
לאחר שנודע על סופם של ההורים
בטרנסניסטריה - התכנסו
כל בני המשפחה, והחליפו
את שם משפחתם מגרשטיין – ל"יורב" (ראשי-תיבות
יוסף – רבקה).
לעניין זה –
ראה במכתב בהמשך הדף הנוכחי.
להלן תקציר
קורותיהם של ראשי משפחות יורב – ומהם
נפוצו על פני כל הארץ.
שמואל
– נולד בשנת 1890. נישא לעדה לרנר, ונולדו להם: שושנה,
חנוך וחנן. בבסרביה עסק שמואל
בחקלאות ובמסחר. עלה ארצה בשנת 1936
והתיישב במושב "בית-עובד" וחי
מחקלאות, עד
פטירתו בשנת
1950.
ישעיהו
- נולד בשנת 1904.
נישא למניה (בת אחותו למחצה), והם גרו
בידניץ, שם נולדה
בתם – ליזה. למרות רצונם לעלות ארצה
– הם נשארו בידניץ, לעזור להורים
ולסריל (שהיתה אחותו למחצה של
ישעיהו ואמה של מניה).
יצאו עם הגירוש לטרנסניסטריה –
ובתם נספתה, אך הם שרדו! עלו ארצה לאחר
השואה, ונפרדו, וישעיהו
התחתן עם יהודית (בנדיט), גם היא
משרידי טרנסניסטריה.
לא היו לו ילדים נוספים. ישעיהו נפטר
בשנת 1985 ויהודית נפטרה בשנת 1998. מניה התחתנה בשנית עם פנחס אהרונוביץ ונולדו להם שני בנים - אבי ואמנון.
משה
- נולד בשנת 1908.
משה היה ה"כתבן" מבין האחים,
ושמר את קשר-המכתבים עם ההורים והאחים הפזורים במקומות
שונים. הוא עלה ארצה בשנת 1933 ישר לקבוצת שח"ל
ברחובות, שם גם נישא למלכה לבית שוהם
(שגם), ושם נולד בנו שלמה.
היה בין מקימי טירת-צבי ובוניה, ובה
נולדו שתי בנותיו: בתיה וחנה.
אהב ללמוד תורה, ועסק בעבודתו במסירות.
בארגונו של משה – התאספו כל האחים שהיו
בארץ בשנת 1950 ב"בית-עובד" אצל שמואל(בכור
האחים, בנה של מרים), ובהזדמנות חגיגת
יובל ה- 60 לשמואל – שינו את שם משפחתם
מגרשטיין ליורב – על שם ההורים שנספו
בשואה – יוסף ורבקה. משה
נפטר בשנת 1969בטירת-צבי ומלכה נפטרה בשנת 1999.
זהבה
- נולדה בשנת
1911. זהבה היתה
אחת משני האחים, שלמדו בילדותם בבית-ספר.
הספיקה ללמוד בצ'רנוביץ להיות גננת, ואף
עבדה שנתיים במקצועה.
בשנת 1932 עלתה ארצה יחד עם אחיה חנוך
כ"תיירים למכביה" – ישר לקבוצת שח"ל.
ברחובות. כעבור
כחמש שנים יצאה עם חבריה להקים את טירת-צבי,
ובה חיה עד יום מותה. זהבה נישאה בגיל
מבוגר לשלום יקיר, משרידי
טרנסניסטריה, והתגרשה כעבור מספר שנים.
לא היו לה ילדים. הצטיינה בעשיית חסד
ובהחזקת בית-הכנסת.
נפטרה בשנת 1988 בטירת-צבי.
חנוך
– נולד בשנת 1912. בילדותו, למד חנוך כמה
שנים בבית-ספר, ואחר-כך בישיבה, והתפרנס
מכריכת-ספרים. למרות שהיה מצעירי הבנים – התבלט
חנוך כמנהיג ופעיל. עלה ארצה כראשון
הבנים יחד עם זהבה כ"תייר למכביה" - ישר לקבוצת שח"ל של "הפועל-המזרחי"
ברחובות. שימש
כמזכיר הקבוצה וממקימי "חבר הקבוצות
הדתיות". עם
חבריו עלה להקים את טירת-צבי, כאן נישא לאהובה
סניטקובסקי, וכאן נולדו ילדיו משה וחוה. שימש כמזכיר-חוץ של הקיבוץ וכבנאי . עזב את טירת-צבי, וחי שנים רבות
בקרית-שמואל, כשהוא ממשיך בפעילותו.
חנוך נפטר בשנת 2000.
ישראל - (צעיר
הבנים ואביהם של יוצרי
האתר) נולד בשנת 1914.
למד בילדותו באופן פרטי, ואחר-כך
בישיבה בויז'ניץ, ומשם עבר להכשרה של "אגודת-ישראל".
נישא ללאה
אלקיס בנובוסליצה בשנת 1934, ולמחרת
החתונה הם עלו ארצה, והצטרפו אל האחים
בקבוצת שח"ל, שם נולדה בתם הבכורה שרה.
בשח"ל עבד ישראל כפועל בפרדסים
ובסלילת כבישים, ולאה עבדה, בין השאר,
כרפתנית. הקימו
יחד עם חבריהם את קבוצת טירת-צבי, שם
נולדו ילדיהם אבישי,
עמוס, רבקה, יוסי ומשה.
לאה עסקה רוב ימיה בחינוך ובטיפול בילדי
הקבוצה שבגיל בית-הספר.
ישראל היה ידוע כמי שמקפיד על תפילה-בציבור
ועל לימוד תורה. עבד
שנים רבות בגן-הירק, בלול, ובתיקון ממטרות וציוד השקיה, במסירות ובדייקנות.
ישראל נפטר בטירת-צבי בשנת
1999 ולאה נפטרה בשנת 2006.
ילדי ישראל ולאה יורב ונשותיהם - חנוכה תשס"ז
על
המשפחות ביתר פירוט – ראה בדפים
הנקראים בשמותיהם
החלפת שם המשפחה
מגרשטיין ליורב -(
לקריאת המכתב המקורי סרוק בפורמט PDF לחץ
כאן לא פועל זמנית)
בע"ה ט"ו בשבט ראש השנה לאילנות.
לסדר "אז ישיר משה" תש"י טירת-צבי
2/2/1950
שלום רב לכם שמואל, עדה וב"ב היקרים
והאהובים.
היו בריאים ומאושרים נצח. אמן.
הנה אחרי שהודעתי לכם שקבלנו התמונות ששלחתם
עבורנו, והשבוע קבלו ג"כ זהבה וישראל את
תמונותיהם. ברצוני לסכם את הפעולה שהתחלתי בה
לפני כמה חדשים מהרגע שעלה בדעתי לעשות את
הפעולה המשולשת.
א. להתאסף לביתכם תחת צל קורתכם ולחוג בצוותא
את יום ההולדת הששים שלך, אחינו היקר.
ב. לחוג את חנוכת ביתכם בבית-עובד שבארץ-ישראל.
ג. ובמעמד זה לשנות את שם משפחתנו הלועזי
לעברית ובזה להנציח את זיכרון הורינו האהובים
והיקרים ז"ל.
בשבילי זה היה מאמץ ואחריות רבה לקבוע זמן
שכזה שיתכן שיהיה דווקא ימי סגריר.
– לקוות שלא תהיה ח"ו הפרעה מצד הבריאות של
מישהו מהחברה.
– לקבל חופש קיבוצי, וחופש פרטי עבור כל אחד
מהחבריא בלי עיה"ר.
– לבוא לידי הסכמה כללית לשם החדש.
– לתכן את תכנית החגיגה, והתפריט של הארוחה
החגיגית.
– דאגת הלנת האנשים, לרבות נשים וטף.
– סידור השולחנות והספסלים, וסילוקם אחרי
המסיבה.
(חוץ מביקורים וטיולים פרטיים שקשרנו בנסיעה
משפחתית זו).
לכל זה אני ב"ה קבלתי עזרת אחים נאמנה, החל
ממך אחינו היקר שמואל ,עדה, שושנה, חנוך וחנן
הבנים החמודים, ישעיהו, זהבה, מלכה-לי שלי,
חנוך ואהובה, וגמור באחותנו הקטנה לאה'לה
שעזרה לי בעניין "מפקד" הבן שלמה'לה והבת
שרה'לה שחל דווקא באותו היום בחיפה.
תבוא ברכה על ראש כולכם בעד הושטת יד-אחים
במסירות הדרושה.
נקרא לזה בשפה המודרנית מבצע יורב.
- כל זה עבר ב"ה בלי שום מכשול, ובצורה כה נאה
ומסודרת, בשקט בלי קול מצלתיים, רק מתוך הרגשה
נעימה ואינטימית. אפשר להגיד שמאורע חגיגי
כזה שאנו ב"ה כל האחים והאחות היקרה וכל בני-ביתנו
כאן, נשתתף בצוותא בחגיגה משפחתית בארץ ישראל,
הרי זאת היא הפעם הראשונה בחיינו. ובמיוחד
כשאתה אחינו היקר עוד הוספת נופך משלך (בעזרתו
המסורה של חנוך בנך) להוציא לפועל שנצטלם יחד,
והתמונות יצאו כה מוצלחות. למרות מזג האוויר
שבאותו יום. וכעת בנדיבת לבכם שלחתם תמונות
כאלו (שהשורה האחרונה עם הנכד שעל ידי אבא המה
ב"ה כולם תוצרת הארץ פאר תפארתנו כן ירבו.)
זה יזכיר לנו בכל יום ובכל שעה, את המומנט
החגיגי שבתאריך ההוא.
- לכן הגדלתם לעשות, וישלם לכם ד' כפעלכם הטוב.
- וייתן לכם ד' חיים ארוכים, בריאות הגוף
ושלוות הנפש ותענוג ונחת בכל יוצאי חלציכם,
ובכל הקרובים ללבכם, אמן.
- ובפה מלא אני מסכם ואומר שאחרי כל הטרחה
והעמל מצדי, כדאי היה המאמץ, שבעזרת השם אני
יכול להגיד א ז י ש י ר מ ש ה גם בהווה.
שהצלחנו ויהי רצון שעוד נחיה הרבה ימים ושנים
ונגיע לעוד הרבה שמחות משפחתיות כהנה וכהנה,
ושהשמחה הנ"ל תהיה רק התחלה טובה. ובמהרה
בימינו תהיה ישועה כללית וגאולה שלמה בבניין
ירושלים אמן.
כן יש בבקשתנו להזמין על חשבוננו עוד תמונה
אחת קטנה, ואחת גדולה איפה שגם הנכד שלכם נמצא
בתמונה.
- כן היה מן הרצוי לשלוח תמונה אחת גדולה לדוד
ולדודה סיריל ואברהם לירושלים. כתובתם הוא
- אברהם ויניצקי שכונת יגיעי-כפיים, ירושלים
רחוב חפץ חיים 33.
זה כבר מאוחר בלילה ומכתבך שהיה מצורף
לתמונות העברנו לקריית שמואל, ובטח מן הנכון
היה לענות לך על כל פרט ופרט, לקשיים הנגרמים
לכם ע"י אי שחרורו של חנוך בנכם מהצבא, ושזה
גם גורם ללקויים להנהלת המשק של הלול, והפרדס.
אבל אל נחטא לד' על הטוב והחסד שגמלכם בכל זה,
ושכל מלחמת קיומכם, היא ב"ה מלחמה שקטה, כנה,
של עמל-כפיים, ובלי ניצול של הזולת בע"ה. וגם
חנוך בזמנו יקבל את שחרורו… מצבא ההגנה
לישראל.
כה לחי שנראה בהתפתחות המדינה, על יסוד הצדק
והשלום בב"א.
בשם כולנו אחיכם הדוד המסור לכם בלב ונפש משה
יורב.
|
