English

מפת האתר

צור קשר

 מקומות נושאים ושמות באתר

מי אנחנו

הצהרת פרטיות

פוליקמן

אלקיס

שכטר

גרשטיין

יורב

דף הבית

טרנסניסטריה

מפת צפון רומניה ,בסארביה וטרנסניסטריה

מתוך ספר יהודי סוצובה (שיץ) וקהילות הסביבה כרך מס'1

מפת צפון מערב רומניה  (בסארביה) כולל אזור בוקבינה והגבול עם ברית המועצות לאחר מלחמת העולם השניה

מתוך ספר יהודי סוצובה (שיץ) וקהילות הסביבה כרך מס'1

 
 

לתמונת יהודים מגורשים על שפת הדניסטר

ראה באתר יד ושם

לחץ כאן לחיפוש בהיכל השמות של יד ושם

 

 

  gerush.jpg (16891 bytes)

יהודים בגירוש לטרנסניסטריה

התמונה מספר נובוסליצה

 

transnistria4.jpg (55411 bytes)

מפת גרוש היהודים מתוך אטלס השואה

transnistria5.jpg (61519 bytes)

נתיבי גרוש מבסרביה לטרנסניסטריה

לחץ כאן לקריאת המאמר

יהודי בֶּסַרַבִּיָה וצפון בּוּקובִינָה תחת השלטון הסובייטי
במלחמת העולם השניה (1945-1940)

פרופ' דב לוין

 

 

קישור לערך בסרביה במהלך השואה

באתר יד ושם

 mazeva Yshayhu.jpg (24874 bytes)

המצבה של ישעיהו יורב ששרד את הגלות לטרנסניסטריה

מונצחים עליה בני משפחת גרשטיין שנספו כולל בתו ליזה

parochet zicaron.jpg (45908 bytes) 

פרוכת לזכר הנספים בטרנסניסטריה

הוקדשה ע"י צבי סגל בקרית ארבע

 bershad.jpg (17803 bytes)

מצבת זכרון בבית-הקברות במחנה ברשד  

andarta4.jpg (31559 bytes)

הנצחת משפחת גרשטיין באנדרטת הזכרון שבטירת צבי

tzvi schechter.jpg (8717 bytes)

צבי שכטר קורא בתורה לזכר משפחתו: הוריו פייע (פוליקמן) ושלום בר ואחיו, באזכרה לקדושי טרנסניסטריה

בית כנסת יד ושם לזכר קדושי ונובוסיליצה, שיכון פקר, רחוב המרי. רמת השרון

רשימת נספים שהכין משה גרשטיין- יורב בשנת תש"ח

bog2.jpg (65250 bytes)

הבוג ליד קרושינובקה

krosh.jpg (56529 bytes)

שרה מאיר ושלמה ליד השלט לקרושינובקה 2006

kro7.jpg (69148 bytes)

שלמה ומאיר מספרים על החיים בתקופת הגרוש ברקע נמצא בנין שבו היתה חיה המשפחה בקרושינובקה

krushinovka.JPG (37940 bytes)

הכפר קרושינובקה ומאחריו הבוג 2006

bershad1.jpg (45900 bytes)

בתים בגטו בברשד 2006

bershad.jpg (67064 bytes)

הדלקת נר זכרון ליד האנדרטה בברשד

denyster.jpg (52528 bytes)

הדנייסטר ליד מוגילב

mogilev1.jpg (51555 bytes)

בית העלמין היהודי ליד מוגילב

mogilev2.jpg (66356 bytes)

הגשר על הדניסטר בין מוגילב לאטאקי

mogilev5.jpg (46139 bytes)

מוזיאון במוגילב לזכר שואת טרנסניסטריה

mogilev4.jpg (36993 bytes)

האנדרטה  במוגילב לזכר הנספים בגרוש לטרנסניסטריה

mogilev3.jpg (39991 bytes)

טקס זכרון ליד האנדרטה במוגילב 2006

 

להלן קישורים לדפים  העוסקים בתיאור שואת טרנסניסטריה לקריאתם יש צורך בתוכנת אקרובט

 

 

 מסעות הרצח ההמוני של הרומנים בטרנסניסטריה מאת ז'אן אנצל

השואה בטרנסניסטריה- הרצח והתגובה היהודית מאת דליה עופר

קידוש החיים במסורת ובתרבות בגלות טרנסניסטריה מאת יעקב גלר

טרנסניסטריה - ערך אנציקלופדי

 

 קישורים לתאורי ההגליה לטרנסניסטריה ותנאי החיים שם- הפזורים באתר שלנו

עדותו של צבי סגל שהוגלה כילד עם משפחת סבא יעקב יוסף ושרד את הגלות

עדותו של שלמה אלקיס שהוגלה כילד עם הוריו ואחיו, כפי ששמע מפי הוריו

עדותו של שלמה אלקיס באתר "לדורות"

עדותו של הרב ישעיהו אלקיס שהוגלה עם משפחתו לטרנסניסטריה

עדותו של אביגדור שחן על סופו של ישראל שכטר

ישעיהו גרשטיין-יורב שהצליח לשרוד את הגלות לטרנסניסטריה

עדותה של רחל גוטמן מידיניץ על הטבח וההגליה לטרנסניסטריה

סיפורו של ניצול-מטרנסניסטריה מהעיר סטורוז'יניץ מבוקובינה, מקביל בהרבה פרטים לסיפורי גולי משפחתנו מבסרביה.(ראה עמ' 9-27)

ספרים בעברית על טרנסניסטריה (רשימה חלקית בלבד)

- אביגדור שחן: בכפור הלוהט. בית לוחמי-הגטאות והקיבוץ-המאוחד. תשמ"ח

- שמואל בן-ציון: ילדים יהודים בטרנסניסטריה בתקופת השואה. המכון לחקר השואה,

אוניברסיטת חיפה, יד-ושם.

- ז'אן אנצ'ל: רומניה. כרך ב'.

- רות גלסברג-גולד : אתמולים אבודים. יד-שם, סידרה על-שם קורצ'אק.

- בתוך: הרב ישעיה אלקיס - תולדות חיים. עמ' 68 - 104

"ספר נובוסליצה, בסרביה" .  עורך:  שלום דורנר  1983 .  עמודים 350 - 410 "פרשת טרנסניסטריה" - חיים שטיינברג.

"על אדמת בסרביה" . ד"ר מאיר טייך עורך בפועל - מ. לנדאו.   תל-אביב תשכ"ב . הוצאת הועד להוצאת כתביהם של סופרים עברים מביסראביה.

  "הטרגדיה הגדולה של יהדות בסרביה "    עמודים 99 - 108.

  דורה ליטני   "שואת יהודי בסרביה באספקלריה של הספרות" - עמודים   109 - 115.

 מתוך: אנציקלופדיה של גלויות- כרך 11 - "יהדות בסרביה". עמודים 429 - 491 ד"ר ת. לביא: "יהדות בסרביה במלחמת-העולם-השניה".  

" גיטו קישינוב – הפתרון הסופי"   מאת: דוד דורון-ספקטור ,  עמודים 93 – 132 .

לחץ  כאן להורדת חוברת  העוסקת בשואת טרנסניסטריה בעריכת גדעון רפאל בן מיכאל בהוצאת המכון ללימודי השואה ע"ש ח. אייבשיץ  

לדף  טרנסניסטריה באתר, בשפה האנגלית - לחץ כאן To English page click here

קישורים לאתרים בשפה האנגלית בנושא טרנסניסטריה

פרויקט "נזכור

 הרצח בטרנסניסטריה 


  מקום מותו של סבא יעקב יוסף יער קוסאוץ

מתוך ספרו של הרב ישעיה אלקיס

תיאור קטע מהתלאות בגירוש לטרנסניסטריה

 יער קוסאוץ, הוא פרק-שואה מיוחד , קרוב לשמות הזוועה "אושביץ" , "באבי-יאר" והדומים להם.  מי שלא ראה את יער-קוסאוץ - את השוחה הכרויה בטבור-היער , מלאתי נפוחי-כפן, מתי-דרך וממותתי-סייף;  מי שלא ראה את קבר-האחים הפעור כמו שער-הגיהינום, המלא חללי-אש ורעב וביניהם - חצאי-מתים שעוד ניד-נשמה באפם  -  לא ראה גיא-זוועות בעולם הזה.

 

סיפורו של אביגדור שחן

 על סופם של חיה-בתיה  פורמן  (בת ישראל [אחיה של סבתא רבקה-מירל] ומרים-צירל  שכטר) ומשפחתה, בגירוש לטרנסניסטריה:

 "בתיה  עם בעלה ברוך-בן-ציון ושני ילדיהם לייבלה (אריה) ושיינדלה (יפה) , והיא עצמה היתה בהריון בחודש התשיעי - גורשו עם כל יהודי קומרוב לעיר הסמוכה, ומשם לטרנסניסטריה ברגל.

בהגיע מסע העינויים למעבר ורטוז'ני  מבסרביה לאוקראינה - כרעה בתיה ללדת וילדה בת, ושתיהן נפטרו בתעלה בצד הדרך.   בעלה ברוך-בן-ציון  עם בנם לייבלה ובתם שיינדלה  - נזרקו מן הרפסודה לדניסטר, וטבעו בו. "  

haya-batia.jpg (13599 bytes) חיה בתיה ובנה לייבלה


 

 

מתוך דו"ח על השמדת יהודים באוקראינה

2 בדצמבר 1941

סודי

 באוקראינה Rue חימוש מפקח

אל:

משק מלחמתי וחימוש] ] Wi Rue מנהל המשרד ל

הפיקוד העליון של הוורמאכט] ] O.K.W ב

חיל הרגלים] תומאס ]     ברליןInf. הגנראל של 

....ג) השאלה היהודית

הסדרת השאלה היהודית באוקראינה הייתה בעיה קשה היות והיהודים היו חלק ניכר

גנראל-גוברנמן) – בבעיה פוליטית של אוכלוסייה ) G.G - מאוכלוסיית הערים. מדובר כמו ב

בערים רבות חלקם של .(Massenproblem bevoelkerungspolitisches) המונית

היהודים הוא למעלה מ 50%- . רק היהודים העשירים נמלטו מפני החיילים הגרמנים. רוב

היהודים נשארו תחת המינהל הגרמני. מבחינתו השאלה מסתבכת משום שהיהודים הללו

היוו כמעט את כל עובדי המלאכה, ואפילו חלק מן הפועלים בתעשיות הזעירות והבינוניות,

מלבד במסחר, שכתוצאה ישירה או עקיפה של המלחמה נעשה בחלקו מיותר. סילוקם

מוכרח היה להביא להשפעות כלכליות מרחיקות לכת ואף ישירות לכלכלת הצבא (הספקה

לצורכי הצבא). התנהגות האוכלוסייה היהודית הייתה מראש מפוחדת ומשלימה הם השתדלו

להימנע מכל מה שיכול להרגיז את המינהל הגרמני. מובן מאליו שבליבם הם שונאים את

המינהל הגרמני ואין להתפלא על כך. אל אין הוכחות לכך שהיהודים במלוכד או בממדים

גדולים נטלו חלק בפעולות חבלה וכו'. בוודאי היו ביניהם בדיוק כמו בין האוקראינים

טרוריסטים אחדים או חבלנים, אך אין לטעון שהיהודים ככלל מהווים סכנה כל-שהיא בשביל

הוורמאכט הגרמני. הצבא הגרמני והמינהל הגרמני היו מרוצים מתוצאות העבודה של

היהודים, אם כי המניע שלהם לא היו שום רגש אחר מאשר הפחד.

האוכלוסייה היהודית לא נפגעה בהקשר ישיר לפעולות המלחמה. רק שבועות ולפעמים

חודשים מאוחר יותר, בוצע הרג מתוכנן של יהודים על-ידי יחידות של משטרת הסדר (

שנקבעו במיוחד לכך. אקציה זאת התנהלה בעיקרה ממזרח למערב. (Ordnungspolizei

היא בוצעה בגלוי תוך שיתוף המשטרה האוקראינית, ובמקרים רבים למרבה הצער גם

השתתפו בהתנדבות אנשים מתוך הוורמאכט. אופן הביצוע של האקציות, שכללו גברים

וקשישים, היה מזעזע. האקציה, במימדים המוניים של הוצאות להורג, היא עצומה כל-כך

שאין דומה לה באמצעי אחר שננקט עד כה בברית-המועצות. כנראה שעד כה הוצאו להורג

נציבות הרייך] אוקראינה; ועד ] RK בסך הכל כ -150,000 עד 200,000 יהודים בתחום ה

כה לא נלקחו בחשבון כלל אינטרסים כלכליים.

בסך הכל ניתן לומר, שהאופן בו בוצע הפתרון של שאלה היהודית באוקראינה, מקורו בדרכי

מחשבה עקרוניים של השקפת עולם, והביא לתוצאות כדלקמן:

סילוק של חלק אחד, ובתוכם אכלנים מיותרים בערים.

סילוק חלק מהאוכלוסייה שללא ספק שונאת אותנו.

סילוקם של בעלי מלאכה הנדרשים בדחיפות אשר לעיתים היו הכרחיים [להספקת] הצרכים

של הוורמאכט.

תוצאות בתעמולת מדיניות-החוץ המובנות מאליהן.

השפעה שלילית על יחידת החיילים שבכל מקרה באה במגע בלתי-ישיר עם פעולות ההוצאה

להורג.

השפעה משחיתה על היחידות המבצעות את ההוצאה להורג (משטרת הסדר)...

 

מקור: יצחק ארד, ישראל גוטמן ואברהם מרגליות (עורכים), השואה בתיעוד. מבחר

תעודות על חורבן יהודי גרמניה ואוסטריה פולין וברית המועצות, יד ושם, ירושלים

. תשל"ח, עמ' 334-333

http://www1.yadvashem.org/heb_site/heb_search/index_heb_search.html

 

הגירושים לטרנסניסטריה

על-פי מיפקד התושבים שנערך ב- 1930 , היו 206,958 יהודים בבסראביה ו- 107,975

בבוקובינה 314,933 יהודים בסך הכול. אבל במיפקד שנערך ב- 1 בספטמבר 1941 עמד

מספר היהודים בשני האזורים על 126,434 . מה קרה לשאר 188,499 היהודים?

כ- 30,000-40,000 יהודים ברחו עם הסובייטים (כמה מהם נתפסו שוב באודסה). כ-

 הייתה אחראית לאזור בסראביה, שכלל את D 150,000-160,000 נרצחו. איינזצגרופה

הקהילות היהודיות הגדולות של קישינב ובלז. אולם את מרבית מעשי ההרג ביצעו הצבא

הרומני והיחידות הנספחות. אותם יהודים ששרדו את מעשי הטבח של קיץ 1941 נכלאו

בארבעה מחנות בבסראביה ובשני מחנות נוספים בבוקובינה הצפונית (כ- 64,000 איש),

וזמן קצר לאחר מכן גורשו לטרנסניסטריה.

הגירושים המאורגנים העיקריים לטרנסניסטריה החלו ב- 6 באוקטובר 1941 ונמשכו עד

ינואר 1942 . חלק הארי מבין 118,847 היהודים מבסראביה, מבוקובינה ומדורהוי גורשו

לקצה הצפוני של טרנסניסטריה, שהעיר הראשית בו הייתה מוגילב. גל הגירושים השני,

שכלל את 4,650 היהודים הנותרים, התנהל בקיץ 1942 , וגל שלישי, שכלל 2,238 מגורשים

- בספטמבר 1942 . בגל זה גורשו יהודים ממרכז רומניה (אזור הרגאט) שנענשו על מה

שהשלטונות כינו פשעים פוליטיים. במהלך שנת 1943 גורשו כמה מאות יהודים_

לטרנסניסטריה כצעד עונשין, ביניהם המנהיג הראשי של יהודי רומניה, ד"ר וילהלם פילדרמן,

. שגורש לגטו במוגילב ביולי 1943 . מספרם הכולל של היהודים שגורשו עלה על 130,000

היחס הבלתי-אנושי והתנאים המחרידים שמהם סבלו המגורשים מתוארים לפרטים ביומנים,

בספרי זיכרונות ובדוחות שונים. גודל האכזריות האנושית, הצעדים שננקטו כדי להשפיל

אלפי חפים מפשע, הסבל הנורא שנאלצו לחוות היהודים המגורשים כל אלה מעוררים

זעזוע עמוק. הדרכים לטרנסניסטריה היו זרועות גופות שטרם נקברו או לחלופין כוסו בשלג.

את הגירושים לטרנסניסטריה ניתן בהחלט לכנות "מצעדי מוות".

קבוצת המגורשים בגל הראשון היא שכוננה את דפוסי החיים בטרנסניסטריה. באופן כללי

אפשר לחלק את המגורשים לשלוש קבוצות: יהודים שחיו תחת שלטון סובייטי בבסראביה

ובבוקובינה הצפונית מאז יוני 1940 ; יהודים שנותרו תחת שליטה רומנית בדרום בוקובינה;

. ויהודים מדורהוי, אזור במרכז גרמניה שסופח מבחינה מנהלית לבוקובינה בשנת 1938

אותן קהילות יהודיות שהיו נתונות תחת שלטון סובייטי איבדו זה מכבר את מרבית מאפייניהן

המבניים. הסובייטים ביטלו את המוסדות החברתיים והפוליטיים היהודיים, וגירשו כמה מן

המנהיגים לסיביר. מבחינה כלכלית, איבד המעמד הבינוני היהודי את מרבית הונו, והקהילה

ככלל סבלה ממצוקה כלכלית. קהילות אלו נחלשו, למעשה, עוד בטרם פרצה המלחמה. עם

זאת, ניכר הבדל מהותי בין הקבוצה הראשונה לקבוצה שנייה, שניתן לייחסו למאורעות שחוו

במהלך החודשים הראשונים למלחמה רציחות המוניות וריכוז במחנות ובגטאות

בבסראביה ובבוקובינה. ביולי ובאוגוסט 1941 החלו הרומנים לגרש יותר מ- 38,000 יהודים

הביעו התנגדות עזה, שכן D לטרנסניסטריה, אולם הצבא הגרמני ופיקוד האיינזצגרופה

הגירושים הפריעו לפעילותם. הרומנים קיבלו הוראה לחדול ממעשי הגירוש הבלתי-מתוכננים

והיהודים הופנו בחזרה אל האזור שממזרח לנהר דנייסטר. באותה עת הייתה כבר

עסוקה ברצח היהודים המקומיים. כ- 4,000 מבין כ- 25,000 היהודים D איינזצגרופה

שהגיעו לגדה המזרחית של הדנייסטר קיפחו את חייהם בצעדות הכפויות הלוך ושוב

10 , שפעל בסמוך למוגילב. b מטרנסניסטריה, או לחלופין נרצחו בידי האיינזצקומנדו

המגורשים המוחזרים רוכזו במחנות, שם פגשו מגורשים יהודים נוספים שנעצרו בטרם חציית

הנהר. יהודים אלה חיו בתנאים מחרידים, חסרי כול, תחת אימת החיילים הרומנים. רבים

מהם איבדו את משפחותיהם ברציחות או בצעדות.

....................

כשהגיעו שיירות היהודים לטרנסניסטריה הן מצאו אזור שהוחרב בידי הגדודים המתקדמים

והופצץ קשות. בכפרים ובעיירות שבהם הוקמו הגטאות (גטאות הוקמו, על-פי-רוב, בתוך

כפר או עיירה, בעוד מחנות מסוגים שונים מוקמו מחוץ למקומות היישוב הרגילים) היו רבים

מן המבנים, כמו גם הכבישים ומסילות הרכבת, הרוסים. ליהודים שהגיעו בשיירות לא היו

מקומות מגורים או אמצעים לקניית מזון. בעליבותם ובחזותם המפחידה איימו על האוכלוסייה

המקומית ועוררו בהם פחד וסלידה. המחסור במצרכים חיוניים הוחמר שבעתיים בשל מעשי

הביזה שביצעו החיילים הרומנים.

כיוון שהעיירות והכפרים בחלקה הצפוני של טרנסניסטריה היו קטנים ביותר, היהודים פוזרו

בהם בקבוצות קטנות. במחוז מוגילב, למשל, פוצלו היהודים ל- 53 גטאות ולמחנה אחד. רק

9 גטאות הכילו יותר מ- 1,000 איש; 36 מהם הכילו עד 500 איש. רבים מן המגורשים חיו

במהלך החודשים הראשונים בדירי חזירים, באורוות וברפתות. כשמצאו לבסוף מגורים

הולמים יותר, נאלצו 15 עד 18 איש לחלוק חדר אחד. ברוב המקומות לא היו אפילו אמצעי

התברואה הבסיסיים ביותר; לא היו בנמצא חומרי ניקוי לחיטוי בסיסי או מים נקיים. שיעור

התמותה היה גבוה ביותר, במיוחד במהלך החורף הראשון, 1941/2 , שבו מתו כ- 30-50

אחוזים מן האנשים עקב מגפת טיפוס שהשתוללה בגטאות ובמחנות.

סיפורי הניצולים והעדויות המוקדמות שזורים בתיאורים של מוות וסבל. רבים הסתובבו עירום

ועריה; ילדים כוסו בסחבות או בעיתונים, שכן נאלצו למכור את בגדיהם תמורת מזון. גופות

היו מוטלות בשדות, לאורך דרכי הצעידה, או לחלופין, נערמו לצד החיים בדירים. הקשיים

והתלאות הוחרפו נוכח היותם של המגורשים בבחינת זרים מוחלטים; רק מעטים מהם שלטו

בשפה האוקראינית. יתרה מזאת, כפי שצוין לעיל, מרבית היהודים המקומיים נרצחו כבר

כך שלא היה אל מי לפנות לעזרה. חוסר האונים היה מוחלט. ,D בידי איינזצגרופה

קשה להשוות את המצב בטרנסניסטריה לגירושים אחרים במזרח אירופה. בפולין, למשל,

לפי הוראת היידריך ב- 21 בספטמבר 1939 גורשו היהודים מבתיהם בשיעורים נרחבים

יותר. אולם הם הופנו לקהילות יהודיות גדולות שהיו מסוגלות לקלוט אותם שכן הייתה להן

תשתית מסוימת ומסורת חברתית. המצב בעיר כמו ורשה, שבה רוכזו מאות אלפי פליטים,

היה איום ונורא, ועם הקמת הגטו אף החמיר. אך אפילו בתנאים מחרידים אלו היה שיעור

המוות 12-15 אחוזים; בטרנסניסטריה הגיע מחיר הדמים ל- 30-50 אחוזים במהלך החורף

הראשון. המקרה היחיד שהוא בר-השוואה היה גירושם של יהודים מצ'כוסלובקיה, מאוסטריה

ומגרמניה ללובלין בסתיו 1939 , אולם זה היה גירוש בקנה מידה קטן יותר והוא נמשך

חודשים ספורים בלבד.

 

חיי היומיום בגטאות ובמחנות

את שהייתם של המגורשים בטרנסניסטריה, במשך קרוב לשנתיים וחצי, אפשר לחלק לשלוש

תקופות. הראשונה, מסתיו 1941 ועד אביב 1942 , הייתה התקופה הקשה ביותר בעבור כל

המגורשים, ובמהלכה מתו למעלה משליש מהם. התקופה השנייה נמשכה מקיץ 1942 ועד

אביב 1943 . בתקופה זו התפתח הארגון הפנימי והתייעל; המגורשים פיתחו מידה מסוימת

של כושר מחיה ויכולת עבודה. סיוע מן הקהילה היהודית הרומנית החל להגיע באופן סדיר

יותר, והאינטרסים הפוליטיים של הרומנים החלו להשתנות. התקופה השלישית, מקיץ 1943

ועד מרס 1944 , עם שובם של הסובייטים, הייתה חדורה תקווה יחסית ועם זאת מסוכנת

ביותר. בעקבות הנסיגה עשו החיילים הגרמנים את דרכם חזרה דרך האזור. הם תקפו

יהודים בגטאות ובמחנות וגרמו אבדות רבות בנפש.

http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%202275.pdf


ברשד

גטו ברשד היה הגדול מבין הגטאות באזור בלטה, אזור שנשלחו אליו יהודי בסרביה ובוקובינה . בגטו  ישבו כחמשת אלפים מגורשים. חופש התנועה שלהם הוגבל, הגברים נשלחו לעבודות כפיה והנשים והילדים היו שרויים בקור וברעב. הצפיפות היתה גדולה מאד והרעב פקד את כולם. מספר יהודי ברשד פחת מדי יום, בייחוד בגלל הדיזנטריה שפרצה עקב חוסר מזון.  כעבור זמן-מה התפשטה גם מחלת הטיפוס שהפילה קורבנות רבים.  מספר המתים היה גדול כל-כך, שאי היה אפשר לקבור את כולם. האדמה היתה קפואה ומספר הכלים לחפירה מועט, וגם אנשים חזקים לחפור בור לא היו בנמצא.  

ארנולד דגני היה צייר.  הוא נעצר יחד עם אשתו בצ'רנוביץ ב – 1942.  את קופסת הצבעים וכלי הציור לקח עמו לגירוש, בעזרתם תיעד את תלאותיו בטרנסניסטריה.

בציורו של דגני מתוארים קברי-האחים בברשד.  תלוליות אנונימיות ועל-ידן קרובי משפחה הבאים לחלוק כבוד אחרון לנפטרים. במרכז הרישום זוג אבלים, ולשמאלם מי שבידו סידור תפילה לקיים את טקס הקבורה כהלכתו, על אף שלא התכנס מניין.

ארנולד דגני

קבר-אחים בברשאד 1943

עיפרון ופחם על ניר

 לקוח מן הספר "מחזור וולפסברג תש"ה ".  עורכות: בלה גוטרמן  ונעמי מורגנשטרן, יד-ושם תשס"א

לחץ כאן להגיע לאתר "יד ושם" המאפשר לחפש את דפי העדות שנכתבו על הנספים בשואה


בני משפחתנו שנספו בשואה ובעקבותיה הי"ד

 המידע לקוח מתוך אתר "יד ושם" , דפי העדות  ומסיפורי המשפחה

 מומלץ לעבור לדף החיפוש של יד ושם ולחפש לפי שם הנספה או לפי שם המנציח

לחץ כאן לחיפוש בהיכל השמות של יד ושם

לחץ כאן לקריאת תיאור תהליך מיצוי המידע מתוך דפי העדות והשאלות שהתעוררו בעקבות זה

סביר להניח שישנם דפי עדות נוספים, נודה לעידכונים

סדר העדויות

משפחת גרשטיין

משפחת פוליקמן

משפחת שכטר

משפחת אלקיס

-------------------------------------------------------------------------------------

  משפחת גרשטיין

יעקב-יוסף גרשטיין בן יונה וברכה:  נולד 1871 באטאקי-פודולסק.  חי בקלישקוויץ  וביידיניץ.  שוחט  בודק ומוהל.  האשה – רבקה-מירל לבית שכטר.  נספה ביערות קוסאוץ, בדרך לטרנסניסטריה.  ביום הכיפורים תש"ב 1941.  בגיל 68.   הי"ד.

yacoyosf3.JPG (59831 bytes)    דפי עדות ביד ושם: ישעיהו יורב, אבישי יורב

רבקה-מירל גרשטיין בת משה וחיה-בתיה שכטר:   אשת יעקב-יוסף,  נולדה 1878  בקלישקוויץ.  חיתה בקלישקוויץ וביידיניץ.   נספתה  ביערות קוסאוץ בדרך לטרנסניסטריה. ביום הכיפורים תש"ב  1941  בגיל 61.  הי"ד.

                דפי עדות ביד ושם: ישעיהו יורב, אבישי יורב

-------------------------------------------------------------------------------------

מרים סגל בת יעקב-יוסף ורבקה-מירל גרשטיין:   נולדה ב -1900  בקלישקוויץ.   התחתנה עם ראובן סגל ועברה לליפקאן.  הוגלתה עם משפחתה לטרנסניסטריה, ונספתה בקריז'ופול .

  haikemrm.jpg (18115 bytes) דפי עדות ביד ושם: ישעיהו יורב,  צבי סגל, מרים דיקמן

ראובן בן יוסף-צבי ורחל סגל  :   נולד בכפר באבון במחוז  חוטין, בסרביה.  חי בליפקאן.  נספה בדרכי טרנסניסטריה.

                דפי עדות ביד ושם: צבי סגל, מרים דיקמן

.......................................................................................................................................................

ילדי משפחת סגל :     

            רחל:  ילידת 1931 – נספתה בדרכי טרנסניסטריה, בזבוקרשק  עדות ביד ושם: צבי סגל

            חיים -   יליד 1935  - נספה בוורטוז'אן, על הדנייסטר. עדות ביד ושם: צבי סגל

            ברוך-יונה  יליד 1939 – נספה בוורטוז'אן, על הדנייסטר עדות ביד ושם: צבי סגל

            לוי -   יליד 1941  - נספה בוורטוז'אן,   על הדנייסטר. עדות ביד ושם:

 

-------------------------------------------------------------------------------------

  סריל-איטה  גלר  בת יעקב-יוסף ורבקה-מירל גרשטיין:   נולדה בקלישקוויץ 1895.  נשואה לשלמה גלר (נישואים שניים).   גרה ביידיניץ.  נספתה בדוכנה, טרנסניסטריה. ט"ו כסלו תש"ב  1941. הי"ד

                דפי עדות ביד ושם: אבישי יורב, אלה וולף

  .......................................................................................................................................................

אהרון גלר   בן סריל ושלמה:   נספה בדוכנה, טרנסניסטריה  ט"ו כסלו תש"ב בגיל 17.  הי"ד

                דפי עדות ביד ושם: ישעיהו יורב, אלה וולף , אבישי יורב

.......................................................................................................................................

לייב-אברהם בן יעקב-יוסף ורבקה-מירל גרשטיין:  נולד בקלישקוויץ 1902.  גר ביידיניץ.  סוחר. נספה ביערות קוסאוץ בדרך לטרנסניסטריה   סכות תש"ב  1941 .הי"ד

leb-abrm.jpg (12135 bytes)  דפי עדות ביד ושם: ישעיהו יורב, בתיה אלקיס, עליזה גרוסמן

בלה (ביילה) גרשטיין  בת צבי וצ'רנה יוספזון:  ילידת בוטושאן  1910 . אשת ליב-אברהם גרשטיין. גרה ביידיניץ.  נספתה ביידיניץ 1941

                דפי עדות ביד ושם: יהושע יוספזון,  רבקה מידיזינסקי,  בתיה אלקיס (בתוך עדות בעלה), אבישי יורב, עליזה גרוסמן

.......................................................................................................................................................

ילדי לייב-אברהם ובלה:    

            שמשון גרשטיין – יליד 1935 .נספה בן 6   shimshonleib.jpg (24996 bytes) 

                דף עדות ביד ושם:ישעיהו יורב (בתוך עדות אביו), יהושע יוספזון (בעדות על אמו), יצחק עוקד, אבישי יורב

            מלכהל'ה גרשטיין - נולדה 1940 , נספתה בהיותה בת שנה

                דפי עדות ביד ושם: רבקה מידיזינסקי (בתוך העדות על הוריהם)

........................................................................................................................................

 

ליאה/ליזה  בת ישעיהו ומניה-מרים גרשטיין:  נולדה ביידיניץ 1939. . נכדה ליעקב-יוסף ורבקה-מירל.  נספתה  בדוכנה – אוקראינה, 5.12.1941

                דפי עדות ביד ושם: יצחק עוקד, ישעיהו יורב (בעדות על מרים סגל)

---------------------------------------------------------------------------------------

משפחת פוליקמן

פנחס פוליקמן:   בן אביגדור ושרה.יליד1875. נולד וחי ב נובוסליץ.  האשה -  חיה-הנדל לבית סדובניק. נהרג בנובוסליץ בצאתו מביתו לבית-הכנסת .   ז' תמוז תש'א  2.7.1941

Pinhas-polikman2.jpg (22237 bytes)  דפי עדות ביד ושם: אברהם אבא, ברוך אלקיס, עזרא בן שלום, רוחמה פוליקמן, שולמית טנדייטניק

חיה-הנדל פוליקמן   בת חנה. לבית סדובניק:  ילידת 1887. קלישקוויץ. כשראתה את בעלה נהרג – מתה מהתקף-לב. ז' תמוז תש"א  2.7.1941  

hendel.jpg (11524 bytes)  דפי עדות ביד ושם: עזרא בן שלום, ברוך אלקיס, רוחמה פוליקמן, שולמית טנדייטניק

--------------------------------------------------

חנה איידלמן-וקסלמן:  בת פרידה (פוליקמן) ויואל וקסלמן. נכדת פנחס והנדל.  ילידת נובוסליץ 10.5.1921 .  מורה.  נספתה בברשד – טרנסניסטריה, בחניקה על-ידי שכן, שרצה את דברי-הערך שלה.    

    hana vaxelman.JPG (99056 bytes)hana vx.JPG (16844 bytes)דפי עדות ביד ושם: שרה גוטהרץ, חיים שטינברג, רוחמה פוליקמן, עזרא בן שלום, אברהם אבא פוליקמן

                    דף עדות על התינוק של חנה איידלמן וקסלמן: רוחמה פוליקמן

-------------------------------------------------------------------------------------                               

מתיתיהו פוליקמן: בן אביגדור ושרה. יליד 1877,  נובוסליץ.  האשה – גיטל. סוחר- חנות ליין. נספה בטרנסניסטריה – קרושינובקה .

    דפי עדות ביד ושם: לאה יורב, רוחמה פוליקמן, עזרא בן שלום, אברהם אבא פוליקמן, ברוך אלקיס, צבי שכטר   

גיטל פוליקמן בת יוסף. אשת מתיתיהו. ילידת  1882.  נספתה בטרנסניסטריה – קרושינובקה.  1941 .

                    דפי עדות ביד ושם: צבי שכטר, רוחמה פוליקמן, עזרא בן שלום, ברוך אלקיס

אהרון פוליקמן- ילד מאומץ ע"י משפ' מתתיהו פוליקמן.

                    דף עדות ביד ושם: רוחמה פוליקמן

-------------------------------------------------------------------------------------

אברהם - חיים פוליקמן:   בן אביגדור ושרה יליד 1883. נולד וחי  ב נובוסליץ. האשה – חנה.  נורה בטרנובה בדרך  לטרנסניסטריה. 1941.

  דפי עדות ביד ושם: עזרא בן שלום, צבי שכטר, לאה יורב, רוחמה פוליקמן, ברוך אלקיס אברהם אבא פוליקמן

חנה פוליקמן (חיינצה,  חנצי) בת יוסף  לבית חלפן:   אשת אברהם-חיים. ילידת 1884  נספתה ביידיניץ – נורתה בידי חיילים. 1941 .

                    דפי עדות ביד ושם: צבי שכטר, רוחמה פוליקמן, עזרא בן שלום, ברוך אלקיס

-------------------------------------------------------------------------------------

 

שלום-שכנא פוליקמן:   בן אביגדור ושרה. יליד 1880. נולד בנובוסליץ.  גר בקישינוב.  האשה – רחל.  שוחט.  נהרג בבית-המדרש יולי 1941.

Shalom + rahel polikman.jpg (25000 bytes)   דפי עדות ביד ושם: גליה בן חורין, גליה בן חורין, גיטל פוליקמן, אברהם אבא פוליקמן, חיים בן שלום

רחל פוליקמן (בת בנימין וטובה ,לבית פרנקל):   אשת שלום-שכנא. נולדה בקישינוב. 1878. נספתה בקישינוב 1941 בשריפה.

                דפי עדות ביד ושם: גליה בן חורין, גליה בן חורין, חיים בן שלום

.......................................................................................................................................

 פייע (פועה-אסתר פוליקמן) שכטר:  בת אביגדור ושרה.  נשואה לשלום-בר (שלום דב)שכטר.  נולדה בנובוסליץ  1888. נספתה  ביערות קוסאוץ בדרך לטרנסניסטריה.  בראש-חודש טבת תש"ב (1941)

                  דפי עדות ביד ושם:  צבי שכטר, ברוך אלקיס, שרה לקס,

שלום-בר (שלום-דב בן נחום ומלכה) שכטר:   נולד בנובוסליץ 1886.  סוחר מכולת. נשוי לפייע פוליקמן.  נספה בקרושינובקה – טרנסניסטריה.

                דפי עדות ביד ושם: צבי שכטר, ברוך אלקיס, שרה לקס

.......................................................................................................................................................

ילדי משפחת שכטר:

שמואל:   .  התגייס לצבא הרומני,  נרצח על-ידי חייל רומני בעומדו לתפילת-מנחה. בגיל 21

                דף עדות ביד ושם: שרה לקס

יוסף:   היה בגיל 17.  נספה בדרך לטרנסניסטריה – במוגילב.

                דפי עדות ביד ושם:צבי שכטר, ברוך אלקיס, שרה לקס

חיים:  . יליד  1919 (1923)  נספה בקרושינובקה – טרנסניסטריה.  

                דפי עדות ביד ושם: צבי שכטר, ברוך אלקיס, שרה לקס

אביגדור:   .  נספה בטרנסניסטריה בן 10.

                דפי עדות ביד ושם: שרה לקס, צבי שכטר(מצורף לעדות על הוריו)

בצלאל:   נספה בטרנסניסטריה  בן 11.

                דפי עדות ביד ושם: צבי שכטר(מצורף לעדות על הוריו)

   

חלק מהילדים של פייע אסתר(פוליקמן) ושלום בר שכטר

עומדים מימין לשמאל:

משה, חיים הי"ד, יוסף הי"ד, אביגדור הי"ד, בצלאל הי"ד

-------------------------------------------------------------------------------------

משפחת שכטר

מתיתיהו _מתיאס)   בן משה וחיה-בתיה שכטר:  נולד 1880 בקלישקוויץ .  אח של רבקה-מירל גרשטיין.  שוחט.  האשה – פייגה לבית זילברברג.  חי בחוטין.   נספה בחוטין, בהריגות שקדמו לגירוש.  1941 .

                  דפי עדות ביד ושם: בתיה אלקיס, אברהם שכטר

פייגה שכטר לבית  זילברברג:    אשת מתיתיהו שכטר. ילידת טרנופול 1880.  גרה בחוטין. נרצחה בפוגרום בחוטין

                דפי עדות ביד ושם: אברהם שכטר, בתיה אלקיס, יצחק עוקד

.......................................................................................................................................................

משה בן מתיתיהו ופייגה שכטר: יליד קלישקוויץ  1907 . נשוי לחוה.  סוחר.   נרצח בפוגרום בחוטין. 

                דפי עדות ביד ושם: בתיה אלקיס, אברהם שכטר

חוה   - אשתו של משה: 

                דפי עדות ביד ושם: שרה המל

    צבי  - בנם של משה וחוה,  נספה בטרסניסטריה בן 9.

                דפי עדות ביד ושם: בתיה אלקיס (שכטר) בדף האב, אברהם שכטר- בדף האב

.......................................................................................................................................................

חנוך בן מתתיהו ופייגה שכטר -  נרצח בפוגרום בחוטין בן 21.

                דף עדות ביד ושם: אברהם שכטר

-------------------------------------------------------------------------------------

 

צבי-הירש דוד, בן רבקה-לאה לבית רויטמן ושלמה –שמואל שכטר:   אח של בתיה אלקיס.   יליד קוסטישאן  1900 . סוחר. נשוי לבינה .  נספה בקרושינובקה – טרנסניסטריה.  

                   דפי עדות ביד ושם:  אבישי יורב, יצחק עוקד

בינה שכטר לבית זזולי:   אשת צבי-דוד. ילידת נובוסליץ 1900.   נספתה בברשאד, טרנסניסטריה.

                     דפי עדות ביד ושם:  בתיה אלקיס, יצחק עוקד, אבישי יורב

.......................................................................................................................................................

שלמה שכטר  בנם של בינה וצבי-דוד: יליד 1933.  נספה 1941 .

                    דפי עדות ביד ושם:  יצחק עוקד, אבישי יורב

-------------------------------------------------------------------------------------

גולדה שכטר בת מנדל-יצחק ומתילדה : בת-אח של רבקה-מירל גרשטיין.   ילידת 1896. אשת ברוך שכטר. נספתה בטרנסניסטריה. 

                    דפי עדות ביד ושם: יצחק עוקד

ברוך שכטר:  בעלה של גולדה שכטר. יליד דוהורוי – בוקובינה 1894.  נספה בטרסניסטריה.

                      דפי עדות ביד ושם: יצחק עוקד

ילדיהם:              מנדל-יצחק – 1920,   דף עדות ביד ושם: יצחק עוקד

                         פייגה,    דף עדות ביד ושם: יצחק עוקד

                         רוזה,    דף עדות ביד ושם:  יצחק עוקד

                         אברהם דף עדות ביד ושם: יצחק עוקד

........................................................................................................................................

 

ישראל בן  משה וחיה-בתיה שכטר:  אח של רבקה-מירל גרשטיין. נולד בקלישקוויץ  1885  שוחט. האשה – מרים-צירל לבית פיזם-סדובניק.  נספה בדרך לטרנסניסטריה.

  דפי עדות ביד ושם: בתיה אלקיס (שכטר), יהודית טלר (שכטר), יצחק עוקד

מרים-צירל שכטר בת אריה-לייב פיזם ושיינדל לבית סדובניק:  אשת ישראל שכטר. ילידת 1887  קלישקוויץ. נספתה בדרך לטרנסניסטריה  1941.

                    דפי עדות ביד ושם: יהודית טלר, יצחק עוקד

.......................................................................................................................................................

 חיה-בתיה פורמן בת ישראל ומרים-צירל שכטר:  ילידת  קלישקוויץ   1907. גרה בקומרוב. נשואה לבן-ציון פורמן.  נספתה במוגילוב בדרך לטרנסניסטריה 1941. 

 חיה בתיה ובנה לייבלהhaya-batia.jpg (13599 bytes) דפי עדות ביד ושם: יהודית טלר, יצחק עוקד

בן-ציון פורמן  בן מרדכי ולובה לבית רייכמן:    נולד 1906 בקומרוב.  סוחר. נשוי לחיה-בתיה שכטר.  חבר בתנועה הציונית בקומרוב. נספה במוגילוב בדרך לטרנסניסטריה.  1941.

                דפי עדות ביד ושם: יהודית טלר, אביגדור שחן (דף מפורט), יצחק עוקד

ילדי משפחת פורמן:  

            לייב –1933 . דף עדות ביד ושם:  יצחק עוקד

            שיינדל – 1936 דף עדות ביד ושם: יצחק עוקד

            אטיה - 1940  דף עדות ביד ושם: יצחק עוקד

          הילדים מוזכרים גם בדפי העדות של ההורים : בעדות יהודית טלר, אביגדור שחן

-------------------------------------------------------------------------------------

 

משפחת אלקיס

משה-יהודה בן מרדכי והניה אלקיס:  נולד בקאליוס, אוקראינה, 1885.   גר בנובוסליץ – בסרביה.  בעלה של ציפורה לבית פוליקמן.  סוחר קמח.  גורש לסיביר במלחמת-העולם השניה 1940  עם אשתו וארבעה מילדיו  ונפטר שם,  ו' אלול תש"ט 1949.    הי"ד.

horimam2.jpg (34217 bytes)  דפי עדות ביד ושם: ברוך אלקיס,

ציפורה אלקיס בת אביגדור ושרה פוליקמן:   אשתו של משה-יהודה אלקיס. נולדה 1886 בנובוסליץ.  גורשה עם בעלה וארבעה מילדיה לסיביר 1940 – ונפטרה שם  ט"ו אלול תשי"ד 1954. הי"ד.

                דפי עדות ביד ושם: ברוך אלקיס,

.......................................................................................................................................................

 חוה בת משה-יהודה וציפורה אלקיס:    נולדה 1912 בנובוסליץ.  נשואה למרדכי/מוטל אלקיס. נספתה בא' כסלו תש"ב 1941 בקרושינובקה – טרנסניסטריה.

havahlks.jpg (11716 bytes)  דפי עדות ביד ושם: ברוך אלקיס, לאה יורב, אנצ'יל גולדנברג

מרדכי/מוטל אלקיס בן ישראל-אברהם ואיטה-גיטל לבית מוזמן:   נולד 1912 ביידיניץ.  סוחר-פועל. גר בנובוסליץ,  האשה – חוה אלקיס.  נספה בידיניץ י"ג תמוז תש"א 1941 , יחד עם אביו ואחיו מאיר.  

                    דפי עדות ביד ושם: אנצ'יל גולדנברג, ברוך אלקיס, לאה יורב

-------------------------------------------------------------------------------------

רבקה אלקיס בת ברוך ובתיה ( לבית-שכטר):   נולדה בנובוסליץ  1940.  נספתה בידיניץ, בגירוש לטרנסניסטריה 1941.

                    דפי עדות ביד ושם: ברוך אלקיס, יצחק עוקד

-------------------------------------------------------------------------------------

חנה אלקיס  בת משה ואיטה לבית דוקטור (אשת בן-ציון ,אחיו של משה-יהודה אלקיס).   ילידת 1899 .  גרה בנובוסליץ.  היתה כבת 40. נספתה בברשד – טרנסניסטריה 1942.

                    דפי עדות ביד ושם: וולדמן צפורה, רחל גלטנר

-------------------------------------------------------------------------------------

איטה שוסטק בת אהרון ואסתר אלקיס (דוד של משה-יהודה אלקיס): ילידת 1920.  נולדה בסקורן, מחוז חוטין. גרה בפערזיטע, מחוז בלצי. נשואה ליהושע שוסטק.                     נשרפה חיים בריבניצה. 

                דפי עדות ביד ושם: אלקה אלקיס,

  יהושע שוסטק:  בן שלום ושרה. סוחר.  יליד 1896.  גר בפערזיטע.  נשוי לאיטה, אב לשני ילדים.  אחי-אשתו של הרב ישעיה אלקיס.  נספה בטרנסניסטריה.

                דפי עדות ביד ושם: ישראל מילמן, אלקה אלקיס

על משפחת שוסטק אפשר לקרוא  בספרו של הרב ישעיה אלקיס "תולדות חיים"

.......................................................................................................................................................

ילדי משפחת שוסטק:

רבקה ילידת 1920.   נספתה  בטרנסניסטריה.

                     דף עדות ביד ושם: אלקה אלקיס

 

שלום:   יליד 1924.  נספה בטרנסניסטריה.

                      דף עדות ביד ושם: אלקה אלקיס

........................................................................................................................................

ישראל-אברהם אלקיס  _(בן-דוד של משה-יהודה אלקיס):  נשוי ל– איטה-גיטל לבית מוזמן.   יליד 1885 נובוסליץ.  גר בנובוסליץ ובידיניץ.  אביהם של ישעיה אלקיס ושל מרדכי – בעלה של חוה אלקיס.  נורה ביידיניץ בבית-הקברות בי"ג תמוז תש"א 1941  יחד עם בניו מרדכי ומאיר, ונקברו בקבר-אחים. 

  israel+ita.jpg (51767 bytes) דפי עדות ביד ושם: ברוך אלקיס, שלמה וולך

איטה-גיטל אלקיס לבית מוזמן:  אשת ישראל-אברהם אלקיס.  נספתה בגלות טרנסניסטריה  בכפר סטראטיווקה, 1942,  מטיפוס ורעב. 

                דפי עדות ביד ושם:

שרה המל

על משפחת ישראל אלקיס אפשר לקרוא בספרו של הרב ישעיה אלקיס "תולדות חיים"

.......................................................................................................................................................

 ילדיהם של ישראל-אברהם ואיטה-גיטל אלקיס: 

            האדל :  נספתה בסטראטיווקה, טרנסניסטריה,  חורף תש"ב מטיפוס, והיא בת 11.  

דף עדות ביד ושם: שרה המל

            מאיר:   נורה בבית-הקברות  ביידיניץ  עם אביו, אחיו מרדכי ועוד יהודים רבים, י"ג בתמוז תש"א 1941 ונקברו בקבר אחים.    

דף עדות ביד ושם: שרה המל

            רחל : ילידת  1909. נספתה בפוגרום ברישקן, 1943 .   

                     דף עדות ביד ושם:  משה גוטמן

rachel+izhak achot yshaiho elkis.jpg (30945 bytes)  רחל ובעלה יצחק גיטמן  משפחת גיטמן  מונצחת בספר "יד לידיניץ" עמ' 907

יצחק גיטמן בעלה של רחל לבית אלקיס:   יליד רישקאן. 1906. סוחר. נורה ונהרג במחנה רזונה בדרום טרנסניסטריה  1943. 

                 דפי עדות ביד ושם:  משה גוטמן, יהודית דיסטניק

אלימלך / מלך'ל  : בנם של רחל ויצחק גיטמן.   נספה בן 9, עם הוריו. melech'l.jpg (35538 bytes)  

                 דף עדות ביד ושם: משה גוטמן

  השם ייקום דמם!

 

 נזכור את בני משפחתנו שנהרגו בשואה ובעקבותיה