English

מפת האתר

צור קשר

 מפתח השמות באתר

מי אנחנו

הצהרת פרטיות

פוליקמן

אלקיס

שכטר

גרשטיין

יורב

דף הבית

 רותם וגבי גלסר

ישראל ולאה יורב אוריה וחדוה רותם וגבי בניהו נחמה אבישי
אלעד ומירי רבקהלה ונעם צוריאל קוים לדמותו של אבישי אבישי פרק חיים ראשון

 

 

rtm_gbi1.jpg (25125 bytes) רותם וגבי גלסר

 חתונה ב' סיון תשנ"ב

  yhoditsp.jpg (25927 bytes)
Yaiar-avishay.jpg (26815 bytes) 20.3.01 Eitan-yudit.jpg (30959 bytes) Dvir-rotem.jpg (21257 bytes)
Horim-gabi.jpg (21129 bytes) 10.1.01

שלמה ושירלי גלסר הוריו של גבי

 

הרבנית שולמית דולגין סבתא של גבי עם רותם ורחל בקטיף

yhudit+rutem.jpg (18780 bytes)

בחתונה של אוריה

home.jpg (48455 bytes)

הבית במושב קטיף אדר תשס"ה

משפחת גלסר עברה לגור בגוש קטיף עד עקירתם

katif.jpg (36023 bytes)

הכניסה למושב קטיף

 puri.jpg (39473 bytes)

פורים תשס"ה

 katif3.jpg (53939 bytes)

עוד חצי שעה

glasser.jpg (55868 bytes)

כולנו כתומים

r+r.JPG (60117 bytes)

ראשית ורחל

חורף תשס"ו

resh2.jpg (50773 bytes)

ראשית אופה במטבח

resh1.jpg (67629 bytes) resh.jpg (37235 bytes)

ראשית 

ניסן תשס"ו

   

רותם בת 35 חשוון תשס"ז

תשס"ז

תשס"ז

ההזמנה למסיבת בר המצוה של יאיר אדר א' תשס"ח

משפחת גלסר בהרכב מלא

תשס"ז

רותם מקבלת הסמכה כיועצת הלכה - תשס"ח

כסלו תשס"ט

יאיר בר מצוה אדר תשס"ח

האחים של יאיר מברכים אותו בהגיעו למצוות

גבי ורתם מברכים את יאיר

יאיר בדרשת בר המצוה

 

רתם מברכת בסעודת ברית המילה של אברהם

אברהם ישעיהו לפני ברית המילה

טז אדר תשס"ט

אברהם ישעיהו בטקס ברית המילה

אב תשס"ט

איתן בהנחת תפילין אב תשס"ט

איתן בהנחת תפילין ראשונה בכותל

בנות גלסר והצב

אלול תשס"ט

יאיר וסבא אבישי לומדים יחדיו

אלול תשס"ט

איתן כבר מצוה אלול תשס"ט

טליה לומדת רקמה עם אמא

אלול תשס"ט

במסיבת בת המצוה של תהילה יח סיון תשע"א

במסיבת בת המצוה של תהילה יח סיון תשע"א

בבר מצוה של דביר

אלול תשע"א

סיום קורס רבנים צבאיים

אב תשע"א

סיום קורס רבנים צבאיים

אב תשע"א

בבר מצוה של דביר

אלול תשע"א

בבר מצוה של דביר

אלול תשע"א

דביר בר מצוה

 

בבר מצוה של דביר

אלול תשע"א

 
 

בברית של אבישי ישראל

יד שבט תשע"ב

בברית של אבישי ישראל

 

בברית של אבישי ישראל

שבט תשע"ב

ברכת אם ליאיר 

חופשה ראשונה של יאיר בבית

ההזמנה למסיבת בת המצוה של ראשית

ט"ו סיון תשע"ג

יאיר מקבל כומתה סגולה

יאיר בפתח לשכת הגיוס

ברכת אב לבנו יאיר היוצא לצבא

אדר תשע"ה

ההזמנה לחתונת איתן והדר

 

איתן והדר יום העצמאות תשע"ה

החופה של איתן והדר על רקע מערת המכפלה

חתונת איתן והדר

סיון תשע"ה

בן נולד לאיתן והדר

 

בס"ד      

הקדמה (כמה מילים על הסיפור) :

זהו סיפור לא מציאותי שרחל גלסר (הבת של רותם וגבי) כתבה לתחרות סיפורים בבית סיפרה -" נעם הרא"ה ", שאת תוצאותיה הכריזו ביום שני א' אדר תשע"ג. רחל לא זכתה בתחרות אך קיבלה תעודה ופרס הצטיינות על עלייתה לתחרות.

 

                          סיפור זיקוקי היום הולדת!!                     

פעם אחת בין הרים לגבעות חיה בעיירה קטנה משפחה שקראו לה משפחת גלסר. פעם אחת נזכרו בני משפחת גלסר של ילדם דביר יש היום יום הולדת עשר. בני המשפחה התחילו לחשוב מה הםיכינו לכבוד יום ההולדת של דביר. כולם חשבו ופתאום עלה רעיון במוחו של אחיהם יאיר רעיון, הוא הציע שהם ילכו לקנות במכולת הקרובה הנקראת "המכולת של צלי" מצרכים הנזקקים ליום ההולדת, כל בני הבית הסכימו. יאיר אמר לאחיו דביר שילך לחבר. יאיר תכנן שכאשר דביר ילך לחבר הם יארגנו את כל הדברים ליום-הולדתו של דביר. דביר הסכים והתקשר לחברו - שחר, שחר הסכים שדביר יבוא אליו. דביר הלך אל שחר.

בינתיים יאיר ואחיו איתן, ראשית, רחל, טליה, אברהם, אבישי הלכו לקנות מצרכים לכבוד יום-ההולדת: עוגה יפה, זקוקים, בלונים ודברים בשביל לשטוף את הרצפה בגלל שוודאי הרצפה תתלכלך לאחר כל ההכנות. הילדים חזרו לביתם, וחיש מהר התחילו במשימה . הם לקחו דף ועיפרון וכתבו את המשימות שעליהם לעשות. כל אחד היה צריך לבחור משימה. יאיר בחר לקשט את העוגה, איתן בחר לנפח בלונים, ראשית  בחרה לסדר את הבית, רחל בחרה להביא דיסק ליום-הולדת, טליה בחרה לעזור ליאיר בקישוט העוגה, אברהם בחר לעזור לראשית בסידור הבית ואבישי לא עזר משום שהוא רק בן עשרה חודשים. כאשר כל התפקידים חולקו בין הילדים, היתה אווירה כיפית בבית וכל אחד היה שמח במה שבחר. לאחר עשרים ושלוש דקות ושלושים שניות (רחל עשתה סטופר...) כולם גמרו את משימותיהם.

עכשיו היה צריך לחלק לכל אחד עוד משימה. יאיר בחר לפרוס מפה, איתן בחר לשים את השתיה, ראשית בחרה לשים כוסות, רחל בחרה לסדר את הכיסאות, טליה בחרה לשים את החטיפים על השולחן , ואברהם בחר לפתוח את הדלת לדביר- ילד יום ההולדת.

אמא התקשרה אל שחר – חברו של דביר, וביקשה לדבר עם דביר. דביר ענה ושאל את אמא למה התקשרה ואם הוא צריך לחזור הביתה, אמא ענתה שהיא צריכה את עזרתו בבית אז שיחזור כמה שיותר מהר (אך כולם ידעו שהוא צריך לחזור בשל יום ההולדת). לאחר שלוש דקות בערך דביר הגיע לביתו אך לא הבין למה הדלת  היתה נעולה והאורות היו מכובים. הוא דפק בדלת ותוך כמה רגעים הדלת נפתחה, האורות הודלקו ונשמעה מוזיקה שמחה ועליזה, ובנוסף היו תלויים בלונים בשלל צבעים. דביר לרגע לא הבין מה קורה פה, ואז הוא נזכר שהיום תאריך לידתו, הוא כל- כך הופתע לראות את הבית מסודר ומאורגן. כל בני הבית התחילו במסיבה ושרו שיר שחיברו לבדם. לפתע אמא אמרה שהכינה משחק לכבוד יום- ההולדת. דביר שאל איזה משחק, ואמא ענתה שהכינה משחק זיכרון על דביר. כל בני הבית שיחקו בהנאה רבה וכאשר גמרו את המשחק התחילו לשיר את השיר הידוע "אין חגיגה בלי עוגה..." רחל מיד רצה להביא את העוגה והניחה את הזיקוקים בעוגהוהדליקה אותם.

בדרכה אל השולחן עם הזיקוקים המודלקים נפל אחד הזיקוקים מין העוגה אל הרצפה ליד כוננית העץ, זה היה רגע של שקט , של דממה ואי-הבנה. בינתיים הצית הזיקוק את הכוננית,האש התלקחה מהר מאוד אל קצה ארון הספרים של אבא. בין רגע ובלי היסוס רצו בני המשפחה אל המחסן ואל הכיור. מי שרץ למחסן- רץ כדי להביא דליים, ומי שרץ אל הברז – רץ כדי לנסות למזוג מים באיזו כוס. מיד חזרו בני הבית עם דליים בידיהם. כך התנהל מבצע כבוי האש, אבל פתאום הם שמו לב שגם הארונית השנייה מתחילה להתלקח. אמא אמרה "התקשרו מהר למכבי– אש! " איתן רץ מיד להתקשר  מהפלאפון שלו, ראשית רצה לטלפון של הבית, אבא התקשר מהפלאפון שלו ואמא וכל שאר בני הבית המשיכו בכיבוי האש בעזרת דליים של מים, בינתיים הגיעו שלוש ניידות וחילצו את כולם, בני הבית הסתלקו בזמן עבודתם של מכבי האש, ובסוף, לאחר שעה הצליחו לכבות את כל האש.

המשפחה המשיכה לחגוג את יום ההולדת אצל שכנם.בסוף קם אבא ממקומו ואמר שהם צריכים להגיד את "ברכת הגומל". כאשר חזרו בני המשפחה לביתם הם ראו את ביתם קצת שרוף . ישר רצה רחל אל מגירתה ובדקה האם הדברים שלה נשארו שלמים? רחל פתחה את מגירתה,וראתה שהכול בסדר, ורק אז היא נשמה לרווחה,וכבר שמעה את אמא צועקת מלמטה: "בנים- יאיר, איתן, דביר ואבא אתם כבר צריכים ללכת לתפילה", "רגע אמא גם אני רוצה ללכת היום לתפילה" אמרה רחל , "אז מהר רחל, הבנים כבר מחכים לך" ענתה אמא" להתראות ואל תשכחו להגיד את ברכת הגומל!". רחל התקשרה לחברתה דניאלה לספר על המקרה- השריפה. "היי דניאלה, מה קורה? שמעת על השרפה שהייתה אצלנו בבית?", ענתה דניאלה "כן ברור כבר כל הישוב יודע את זה". "וגם היום אחים שלי אומרים את ברכת הגומל","באמת לא ידעתי?  מה אז עכשיו הם בבית-הכנסת?" שאלה דניאלה,  "כן, אני חייבת ללכת לבית-הכנסת אז ביי" השיבה רחל.

כאשר רחל הגיעה לבית הכנסת היא שמעה את החזן אומר "ברכו את ה' המבורך" ופתאום היא הבינה את המשפט שלא הבינה עד כה, והתחילה להרגיש שהיא כל כך רוצה להודות על הנס שהיא ממש צריכה לשבח את ה'. כל השמחה עלתה לה עכשיו!!! רחל התחילה להתפלל בשמחה רבה, ובהתרגשות!!! ופתאום היא שמעה קול מוכר. כן זה הגבאי. היא שמעה שהוא אומר:עכשיו משפחת גלסר יגידו את "ברכת הגומל".

רחל הרגישה שגם היא רוצה להגיד את "ברכת הגומל" אז היא החליטה שהיא תגיד בלי שם ה' ובלחש, רחל ממש התרגשה שהיא זכתה להגיד את "ברכת הגומל". היא המשיכה להודות ולהלל את ה' על הנס שעשה לה, שהציל אותה ממות!!!  היא התרגשה עד השמים, היא הרגישה  כל כך קרובה לקדוש ברוך הוא. היא התפללה מאושר רב ועצום, היא חזרה לתוכן שבסידור ובדקה איפה "ברכת הגומל". היא ראתה שהברכה בעמוד 153, היא פתחה בעמוד, והתחילה לקרוא "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, הגומל לחייבים טובות, שגמלני כל טוב". וההתרגשות היתה ענקית!!! המשכתי להתפלל, וכאשר נגמרההתפילה חיכיתי לשאר האחים כי אסור לי ללכת לבד בחושך.

כאשר הגיעו רחל ואחיה לבית, הם אמרו שלום יפה וניגשו לאכול. דביר שאל את אימא :"אימא מה יש לאכול?" אבא קרץ לאימא, ורחל הבינה מיד שאבא רומז לאימא משהו!!! הוא לא ידע אם לשאול את אמא עוד פעם. אמא אמרה שיש לה הפתעה!! "הפתעה?" התרגשה רחל, ושאלה את אמא "מה ההפתעה"?!  ענתה אמא "הפתעה זו הפתעה, בואו ותראו, אבל יש תנאי,  התנאי הוא שתתארגנו מהר לנסי.."! "נסיעה"  רחל לא הספיקה לשמוע כי היא כבר היתה בקומה למעלה. רחל הסתרקה יפה, לבשה מכנסים מתחת לחצאית כדי שלא יהיה לה קר, הרי היא לא יודעת לאן היא תיסע, אולי היא תיסע למקום קר כמו החרמון, ואולי היא תיסע לדרום בכלל? רחל ישר רצה במדרגות (ואפילו קפצה שתי מדרגות ביחד!!!!), רחל אמרה בניצחון: "יש! הצלחתי לגמור להתארגן לפני כולם!!!!", אבא צעק מלמטה "רחל, אז את יכולה כבר לקחת את המפתח, וכבר להתארגן, המפתח בסלסלה". רחל לקחה את המפתח מהסלסלה, ופתחה את המכונית בהתרגשות רבה ובמתח "לאן ייסעו?" בינתיים הגיעו דביר, ראשית ואברהם. רחל עזרה לאברהם להיחגר, ראשית נחגרה במושב האחורי שליד החלון.דביר "נדחס" עם רחל, ורחל מנסה לצעוק לאימא תוך כדי שהיא מנסה להידחס עם דביר "אימא אתם כבר באים?" אימא ענתה: "רגע,אני מארגנת תיק!".

כאשר כל המשפחה היתה מאורגנת באוטו, התחילו בנסיעה. רחל העלתה את השאלה בשֶנית– "לאן נוסעים?!" , ואמא השיבה- "נוסעים למקום 'חסוי' בדרום, ויותר מזה אני לא נותנת רמזים, אז תצטרכו לחכות בסבלנות ולראות!". כשרחל חשבה שהגיעו לאזור היעד היא לא היתה יכולה להתאפק, ושאלה את אמא מתי מגיעים, והתחילה לנחש מקומות שאליהם לפי דעתה חשבה שאולי ייסעו, לדוגמה- 'פיצרייה', 'פארק', 'ים'... לאחר כ- 10 דקות, הכריזה אמא "עוד 5 דקות מגיעים!!!". כולם היו שמחים ומרוגשים, שעוד זמן קט מגיעים אל ה'מקום הבלתי ידוע'. כשכולם יצאו מהמכונית, הופתעו הילדים לראות שהגיעו ל- מסעדה השווה ביותר בישראל! הם שמחו מאוד שהגיעו למסעדה, רחל שאלה "אבל למה הבאתם אותנו למקום הזה?",ואבא ענה -"הבאנו אתכם לפה כי אני ואימא רצינו להודות לקדוש ברוך הוא על הנס הגדול שקרה לנו! ולשמח גם אתכם". כל המשפחה אכלה בתאבון רב (הם קצת נחו כי היו עייפים מכל מה שהיה להם היום...),וכשגמרו לאכול חזרו הביתה מותשים אך מאוד שמחים ומלאי חוויות רבות. הם שכבו במיטה ומיד נרדמו. אימא בקושי הספיקה להגיד לכל אחד"לילה טוב" לפני שנרדם.

סוף טוב- הכל טוב!!!

מגישה:רחל  גלסר ג'1 בית-ספר "נעם הרא"ה רמת גן


דברים שכתב גבי

Dear Family,
I am not a great speaker. But when it comes to such meaningful days the words just came out. Standing in front the Passover days coming up next week I think of Moses that was a stammerer and managed leading the whole nation to the redemption.
 I must say the one of my greatest lesson was the move of my grandparents & parents to Israel. The lesson says "Do what's right. G-od will take care of the rest". (Link to a quotes from one of Saba's speeches  We need you http://613.org/rafiles/disk4/upload/user6/dolgin/Rabbi_Simon_A_Dolgin_We_need_you.WAV  3.5 Min 1981)
 Link to article:
 http://www.helenair.com/articles/2005/04/17/national/a01041805_04.txt


רותם גלסר

(מתוך:  "נשים בבנימין" תשס"ג)

" ותבוא רותם לבית גלסר טלמונה, ותרא כי הגברים עמלים בגמרא ובספר איוב - ואילו הנשים מסתפקות בשיעור אמונה. ותתחלחל רותם מדלות ההיצע ומן ה"פס הקצוץ" ששמים גברי-הישוב על בנות-זוגם והרחבת-דעתן, ותאמר בלבה לשנות את ה'מצב'.  ותשלח 'דפי-מידע' ביד הרצים, אל כל בתי טלמון, ותפרסם כי יצא דבר בבנימין, וכי הוקם 'בוקר לימוד נשים' מדי יום ג' בבית-הכנסת.  ותקבץ רותם מרצות ממרצות שונות, כל טובות-לימוד חוכמה והשכל. ותירשמנה רק שתים-עשרה נשים - ותיעצב רותם אל לבה.  ויקבצו את כל אשה טובת-שכל ובעלת 'יום-חופשי' אל טלמון בירת גוש-טלמונים, ונתון גמרותיהן בידן.  ותגענה, לבסוף, מעל חמישים נשים, ויצא שמעה של רותם בכל האזור. ותשקיע רותם את כל מאודה, ותזכור לנקות את השירותים של בית-הכנסת לפני כל לימוד.

איש יהודי היה בטלמון הבירה, ושמו גבי - יד ימינה של רותם המלכה, וסדרן-הפרחים לכל 'בוקר'.

ותשא רותם חן-וחסד בעיני כל שומעותיה, ותגדיל ותאדיר את 'אוהלה', וטלמון הבירה צהלה ושמחה.