מכתב קצר בעברית (ארוך ביידיש על עליתו של אברהם שכטר )

12.1.34

מכתב קצר עם חידושי האדמור

23.1.34

ברכות יום הולדת לזהבה , עסקי שידוכין של לייב אברהם.

20.2.34

תנאים לנישואי ל"א עם המחותן מבאטאשאן . קבלת ברכת האדמור.

6.3.34

הבעת הנאה ממשמע ההתנהגות בשח"ל . איני יכול לייעץ מרחוק על בחירת זיווג לזהבה.

3.34

שמחה על התנאים . יזכנו ה' בקרוב אצל ישעיהו.

8.4.34

"אבי נחלץ ממחלתו , איאפשר לו עוד לעסוק בשום עבודת השו"ב . שמואל עדיין לא רוצה לעלות.

27.4.34

ישראל כותב על חתונת ברוך ובתיה אלקיס וההורים קונים בגדים חדשים לחתונה

חתונת לייב אברהם וביילע.

9.6.34

מכתב ליעקב יוסף מאת עזריאל צבי אבא של ביילע אחרי החתונה

ציור של חנוך . מכתב קטן מצורף. ( רמז לפטירת חייקה? )

7.7.34

חתונת ברוך ובתיה אלקיס. ישראל מכין את העליה.

5.8.34

הכנות לעליית ישראל.

29.8.34

קשרי חתונת ישראל ולאה . דוחה עצת חנוך לנישואין פיקטיביים.

25.9.34

תקוה שישראל ולאה הגיעו בשלום לארץ . משה בן ישראל שכטר נשא אשה

8.11.34

, "אני ואמכם נשארנו כגלמודים" , לקראת חתונת אברהם שכטר עם שרה , ביקור בידניץ ונובוסליץ.

2.12.34

סעודת חנוכה אצל האדמו"ר . תשובה לישראל האם להשתקע בשח"ל.

25.12.34

כסלו תרצ"ה (משוער לפי התוכן)
‎12.1.1934

(מכתב בעיקרו ביידיש המספר על עלייתו של אברהם שכטר )

מחמת שנתעכב המכתב עד אחר שבת, אוכל להודיע לכם, כי היה לנו אורח טוב. דהיינו אחיכם לייב אברהם יחי'. הוא היה על שבת פ' שמות בבאטישאן עם ז' ביילא תחי', כדי להתענג שם עם הוריהם היקרים.
ובשביל מסחרו נסע משם לטשערנוביץ ובא לכאן גכ' לראות ולהשתעשע עמנו.
ואי"ה ביום המחר יסע בחזרה לבאטישאן, כדי לנסוע בצוותא חדא עם ז' ,היא כלתי החביבה ליעדניץ.

 למעלה

ב"ה, יום שהכפיל בו כי טוב, "בשלח" תרצ"ד.
(ז' שבט תרצ"ד , ‎23.1.1934)



תודה רבה לד' על בריאותנו, והחיים והשלום אשר אתנו. ומצפה לישועת ד' בכלל ובפרט. שנזכה ג"כ בקרוב לשמוע ולהשמיע בשורות טובות וכל טוב סלה.

תח"ג אתן לכם, אודות הפ"ק שקיבלנו מכם. ומסתמא קיבלתם ג"כ המכתב רחב ששלחנו אצלכם. ומחמת שאין לי חדשות אכתוב לכם חידושי תורה מאדמו"ר שליט"א, שאמר בעת שהייתי על י"ט כסלו: עפ"י הדין צריכה להיות כבר הגאולה (תרגום מאידיש). לקיים: "בכל צרותם לו צר" אין "עמו אנוכי בצרה"… עמו לפי הדין פטור, בוודאי גם היהודים צריכים להיות פטורים מכל הצרות, ולהיוושע עם הגאולה.

דברי אביכם דו"ש והצ"ל כ"ה יעקב יוסף הערשטען שו"ב.

ד"ש לכל הקרובים ללבי ולנפשי.

למעלה

בעזה"י, אור ליום שהכפיל כי טוב, לסדר "ואתה תצוה את בני ישראל", תרצ"ד, קלישקיץ.

(פרשת תצוה, ה' אדר תרצ"ד, ‎20.2.1934)

שלום רב וחיים ברוכים, נעימים ומוצלחים. אל כבוד זרעי הנאהבים והנחמדים: משה, העניך, גאלדא שיחיו בטוב מתיקת ארץ הקדושה, ולראות בנחמות ציון וירושלים, בישועת כל ישראל. כה יעמדו על הברכה יהודית עם בעלה צבי, אהובה, גאלדא קנאפ, וכל היושבים בערי יהודה.
ראשית הידיעה היא הקריאה, כי תבענה שפתי תהלה לד' על בריאותנו, והחיים והשלום אשר אתנו. כה יזכנו השי"ת, שאוכל בקרוב לבשר לכם בשורות טובות, ולשמוע מכם ג"כ. א"ס.
בני היקרים, מה אוכל לתאר ולבאר את כל רגשי ורעיוני לבבי, אשר המה כנחל שוטף עלי, בעת אתחיל לכתוב מכתבי לכם? אך מוכרח אני, עכ"פ, לכתוב בקצירת האומר, ובוודאי בשיורי אהבה וידידות, הנצמדים בקירות לבנו תוכלו לקרות בתוך לבבכם, אשר המה כלבבנו.
וכעת, אפתח שפתי בברכה ליום הולדת של בתי היא אחותכם זהבה תח', שהוא ביום רביעי , ששה ימים בחודש הזה, הוא חודש אדר. השי"ת יעזור, שתוכל לחיות חיי עונג ונחת עבג"צ, וישלח לה בקרוב את זיווגה הטוב כאוות נפשה, ותשוקת לבבה הטוב. ואז תקיים באמת, יחד בניין הארץ עם הבניין-הלאומי, כדת משה וישראל, ויישמע בערי יהודה קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה. אכי"ר. כן אני תפילתי לך הד', שתהיה עת רצון לפניך, שתשלח זיווגים הגונים בקרוב לכל זרעי העומדים בפרק "בתולה נישאת", ולא יהיה עוד קשה זיווגם כקריעת ים סוף, כאשר אספר לכם מאחיכם הוא בני ל"א שיחיה בטוב. כי זה קרוב לארבעה שבועות, שבא לכאן ואמר לנו, כי עומד בשני שידוכים, אשר כל אחד מהם יוכל לבוא בקרוב לידי גמר. מבאטאשאן ואמטיק. אך קודם הוא באטישאן. כאשר אחיכם ישעיו יח' היה שם, ודיבר, וגמר עמהם לעשות גמר טוב בטשערנוביץ. אך אחר שיבוא ליעדיניץ אזי יתן אלי ידיעה מזה. וכשבא בני ל"א לכאן תיכף כתבתי שני מכתבים להשדכן השו"ב, וגם להמחותן השו"ב, שיתנו לנו ידיעה ע"י טוליגרמיו (מברק), לאיזה יום שהמה מגבילים לבוא לטשערנוביץ. ועבור זה התעכב כאן ל"א יותר משני שבועות. אמנם, לא ראינו שום תשובה על המכתבים שלי. וזה יותר משבוע אחד, אשר ל"א נסע מכאן לטשערנוביץ עם נוצות אווזות, אשר שלח לו אחיו ישעיו מייעדיניץ. ומשם נסע ליעדיניץ. ובוודאי יטכס שם עצה בצוותא חדא עם אחותכם סעריל ועם ישעיו, מה לעשות: האם להמתין עוד לאיזה ידיעה מבאטישאן וגם לדבר מהשידוך השני? השי"ת ירחם , שיוכל לבוא הדבר בקרוב, בגמר טוב. אך כל זה היה ג"כ סיבה, שלא להשיב תיכף תשובה על מכתבכם האחרון. אשר בו היה רצוף מכתב יחידי עבורי, מבני משה יחי'. כי על מכתבכם הקודם, כבר כתבנו תשובה במכתב רחב. אך חבל על דאבדין ולא משתכחין כי ראינו בהשני פ"ק אשר קיבלנו מכם, כי לא קיבלתם המכתב.
ומה שתבקשו מאתנו לכתוב לכם עוד הפעם מה שהיה כתוב במכתב זאת תבינו בעצמכם, כי חדשות לא היו לנו להודיע. רק רעיונות לבבינו הקשורים בקירות לבבינו בקשר אמיץ וחזק, בין הורים לבניהם. ובכל מכתב ומכתב התחלפו הרעיונות בלשונות שונות אך הכוונה אחת: להחיות את נפשכם בעת קריאת מכתבינו. ובוודאי גם מודים אנחנו לכם בתח"ג, על כל דבר מכתבכם שאנו קורין בהם, ומרגישין בנפשינו רוב עונג ונחת. כי רק תשוקתנו זאת שתחיו חיים בריאים, טובים ושלמים. ומי יתן והיה ,שיעזור השי"ת, שבקרוב נוכל לבשר זל"ז הטובות והשלימות , שאנו מצפים ומייחלים.
וזאת תדעו ג"כ, כי המכתב השני ששלחתם אלינו אחיכם ל"א לקח עמו ליעדיניץ, ואין אני זוכר אם יש בו דבר נחוץ להשיב לכם. ועל המכתב יחידי של בני משה אשר נשאר בידי מסתמא אשיב לכם איזה דבר תשובה אשר יעלה ברעיונינו אני ואמכם.
דברי אביכם דו"ש והצ"ל כ"ה, ומצפה לישועת הד' בככ"י , יעקב יוסף הערשטאן שו"ב.
למעלה

בעזהי"ת, יום שהכפיל בו כי טוב, פ' ויקה"פ תרצ"ד, קלישקוויץ.

(פרשת ויקהל-פקודי, י"ט אדר תרצ"ד, ‎6.3.1934)

מז"ט מז"ט לזרעי היקרים, נאהבים ונחמדים: משה, גאלדא, העניך שיחיו בטוב ובנעימים, בישועת כל ישראל. הנה באתי עתה לבשר לכם בשורה טובה, אשר תדשן עצם, מקשר "התנאים" מבני, הוא אחיכם הגדול ליב אברהם שיחי'. אשר בא אצלינו לסעודת פורים, וביום א' שבוע זו נסענו אני ואמכם וליב אברהם לטשערנוביץ, ובאנו לשם בשעה ‎2:00, וכבר היו שם המחותן מבאטאשאן עם המחותנת והכלה, וגם בתי היא אחותכם מרים תח', אשר המתינו לנו לבוא ולעשות גמר טוב. אך כאשר היה הזמן לילך להשולחן הטהור אצל יח"נ אדמו"ר שהיה יום היצ"ט, יום הילולא של אביו הה"צ זצ"ל, תיו"מ הלכתי עם המחותן, וישבנו אצל השולחן וקבלנו ההשפעות טובות בגוף ונפש, שהשפיע עלינו בכלל ישראל. ואחר תפילת מעריב הלכנו לאכסניא שהיו שם המחותנת עם הכלה, וגם אמכם ואחותכם וגם סאסיו, והתחלנו לדבר מעניינא. כי ל"א אמר להם מקודם, כי אין נצרך לו לקבל הנדן (הנדוניא כסף מהורי הכלה) קודם החתונה, אך כעת כי ב"ה לקח ביעדיניץ הבית, ירושה לבנות משה שלום, ונתן אדראף (מקדמה) ‎15 אלף לעי, וצריך ליתן עוד ‎40 אלף ונצרך למעות. ואחר דברינו, הפצירה אחותכם לעשות תיכף הת"כ (תקיעת כף), כדי שתוכל לנסוע עוד לליפקאן. ועשינו הת"כ וכתבנו התנאים, ושתינו לחיים טובים, ואכלנו מיני מתיקה בלב שמח וטוב. ואח"כ החתן והכלה הלכו עם מרים למסילת הברזל, ואני ואמכם והמחותן והמחותנת הלכנו לאדמו"ר שליט"א לקבל ברכות מז"ט. וג"כ נתן המח' ק' עם פד"ן (קויטל עםם פדיון נפש = פתקה עם בקשה בצירוף כסף), ומשם לאכסניא, וכאור הבוקר נסעו המח' והמחותנת לבאטאשן, ואחרי התפילה הלכנו עוד הפעם עם החתן והכלה לקבל ברכות אדמו"ר, ונתנו משקה ומיני מתיקה לכל אהובינו, וגם לדודתנו שרה תח'. ואחר קיבלנו ברכת הפרידה, ואני ואמכם נסענו לביתנו. והחתן והכלה נשארו בטשערנוביץ, ליקח שם מתנה לכלה "מורה שעות" (שעון). יתן הד' שיהיה הכל בטוב ובנחת, ולעשות החתנוה בזמן קרוב. בשעה טובה ומוצלחת, ובקרוב נוכל לשמוח ג"כ בשמחת חתונתם של כל זרעי שיחיו.
ומסתמא קבלתם מכתבנו הנשלח לכם באחריות, וגם קיבלנו הפ"ק מכם, שכתבתם משה והעניך, ומגאלדא לית מאן דכר שמא (אין ממנה זכר).
אדרעס (כתובת) לאחי מ"א ליארשיב או למאהליב (הכתובת כתובה ברוסית).
דברי אביכם, המברך אתכם בכל טוב ובפסח כשר ושמח יעקב יוסף. בבקשה לפרוש למעני לכל יודעי ומכרי ג"פ (גם פרישת שלוםכ

 למעלה

מכתב מ 3.34

עתה באתי להשיב ביחוד לבני משה יחי', על מכתבו שכתב אלי ג"כ בייחוד. תדע, כי דבריך הנעימים עלי, אשר יצאו מרגשי לבבך הטהור, הן מסדר והתנהגות כלכם בקבוצה כל השבוע ובפרט מיום ש"ק בגופניות וברוחניות והן בדבריך אשר יצאו בהשכל ודעת, להבין עומק מחשבות הורים לבניהם בוודאי עשו עלי רושם גדול, ובגיל וחדווה קראתי דבריך בכל פעם, ובירכתי ברכת הנהנין לד', אשר נתן לי בן משכיל להבין. ומה לי להוסיף ולהרבות בדברים? הלא בוודאי תראה בעצמך, בכל עוז ותעצומות בעזר השי"ת, לעשות רצונו ורצון ההורים. ואז ישמח לבנו ותגל נפשנו. ויתן לכם האלוקים מטל השמים ומשמני הארץ, ובנקל תוכלו לילך בדרך הישר והטוב.
ועל שאלותיך ובקשותיך מעניין הזיווגים עבורך ועבור אחותך ת' האמת אגיד לך, כי מה שכתבת השקלא והטריא שבדעתך ולבך, עבור עצמך אם לעשות כך או כך לא יכולתי להבין בבירור כוונתך. כי כבר כתבתי לכם, שאין אני רגיל בלשונות החדשים, אשר המה כמעט על דרך הפייטנים. כי הרגילות שלי לכתוב אך בלשון קל, השווה לכל נפש. אך זאת אוכל להשיב לך כפי שאני רואה במכתבך, שכבר שמת לבך לצעד הזה, יעזור לך השי"ת, שתוכל בנקל להוציא הדבר מהכח אל הפועל, כרצונך וחפצך.
ומה ששאלת עבור החבר שרוצה באחותך תח' כפי שאתה מתאר אותו, במעלותא ובטוב לבו בוודאי ראוי ונכון, שגם אתם תסכימו לזה, ולא לדחות הדבר ולהמתין על היותר גדול במעלות ובמידות. כי מובטח אני, כפי שאני מכיר במעלות ובמידות ליבה של בתי זהבה תח', שתוכל להשפיע ג"כ על זיווגה הטוב, שיהיה כרצונה וחפצה. ועל הצלחת הצטרכות הגופניות היד הד' תקצר ח"ו? אך מה שכתבת על החבר הנ"ל, שיש בו חשש מחלה ר"ל בוודאי ע"ז צריכים לעשות חקירה ודרישה, אם יש לו באמת איזה חולי ר"ל, אזי צריכין להרחיק הדבר. אך יוכל להיות כי אין לו שום חולי ר"ל רק הנערווין (עצבים) שלו המה נחשלים, מחמת כי כבר בא מועד, של א להיות בגפו יבוא ובגפו ייצא, בלא אשה ובנים. וד"ל. ע"כ מרחוק לא אוכל לחוות דעתי בזה. השי"ת יעזור, שיהיה הכל בטוב. ובטחוני חזק שבקרוב אבשר לכם בשורה טובה מאחיכם ל"א שיחי', שגם הוא כעת ברעיון ורצון טוב.
דברי אביך , המצפה לישועת הד' לכל זרעי בישועות כלל ישראל יעקב יוסף הערשטען.


(אין במכתב הזה שום רמז לתאריך, והוא צריך להיות ממוקם בין עליית משה (לפני נישואיו לבין האירוסין של ליב-אברום).
למעלה

ב"ה, יום א', איסרו-חג בחוץ לארץ, שנת תרצ"ד.
(כ"ג ניסן תרצ"ד , ‎8.4.1934)

ת"ל בעד החיים והשלום אשר אתנו. וכאשר זכינו לסדר הפסח כהלכתו כן נזכה לעשותו, בנחמת ציון וירושלים.

זרעי היקרים לא אוכל לתאר לכם גודל החמדה והתשוקה, שאנו משתוקקים לראות מכתב מכם מכד"ש, ולהשיב לנו תשובה על המכתב ששלחנו באחריות. וגם על הפ"ק, שבו בישרנו הבשורות מז"ט מאחיכם ל"א יח'. ואיך שהיינו מתענגים מה"תנאים" בטשרנוביץ, ומהקבלת הברכות מהאדמ"ר יח'. וגם כעת, אנו מקבלים נחת מהמכתבים מבאטאשין. השי"ת יעזור, שאחיכם ל"א יבוא מבאטאשין בלב טוב ושמח, שנוכל לקבוע זמן החתונה בקרוב, בשעה טובה ומצל'. כה יזכנו השי"ת, לראות את אחיכם ישעיו בזיווג הגון בקרוב, ולשמוע מכם ג"כ, כי באתם אל הנחלה ואל המנוחה. מנוחה שלימה, שכולנו רוצים בה.

כלל הדבר לכתוב לנו ג"כ מכתב באחריות, ולהודיע לנו אך כל פרטי ופרטי מסביבותיכם, מכל אחד ואחד. ובפרט מאחותכם זהבה תח', אשר זה זמן רב שלא ראיתי כתב ידה, אפילו בפ"ש. ובזה יתמלאו לנו כל משאלותינו לטובה.

דברי אביכם ואמכם, דו"ש והצ"ל כ"ה.
יעקב יוסף הערשטען ורבקה.
למעלה

ב"ה, ערש"ק פר' אמור, שנת תרצ"ד פה קלישקוויץ.
(י"ב אייר תרצ"ד ‎27.4.1934)

שפעת חיים וברכה לזרעי היקרים והאהובים: משה, זהבה, חנוך שיחיו.
אתמול כאור הבוקר, נסעתי מיעדיניץ, ובערב באתי לכאן. ותודה לד', שנחלץ אבי יחי' ממחלתו (דאפאלעניע). יתן הד' שיהיה בבריאות הטוב עכ"פ כמקודם. וגם שלא יהיו לו שום יסורים ח"ו ממעות שבוע שלו (קצבה שבועית) ‎600 לעי אשר המה מספיקים לו לחיות רק בצמצום. והיו לו הרבה דיבורים ועסקים עם השו"ב והרבנים ועוד אנשים ע"ז, כי אי אפשר לו עוד לעסוק עוד בשום עבודת השו"ב. וגם אין כעת שום אופן שאני אוכל לבוא לשם, להיות כמסייע לאבי יחי'. השי"ת ירחם.
ותוכלו להבין בעצמכם, כי בהשני שבועות שהייתי ביעדיניץ, לא יכולתי להשיב לכם על מכתבכם הקודם, וגם על מכתבכם אשר קיבלנו מאתכם היום, ועל מכתבכם אשר שלחתם ליעדיניץ בודאי היה ראוי ונכון להשיב לכם ג"כ מכתב רחב אך אין בכוחי כעת לכתוב מכתב רחב. ובקצירת האומר, אתן לכם תח"ג על מכתבכם אשר כתבתם, מכל פרטי החיים אשר אתכם. ויתן הד', שבקרוב תוכלו להודיענו, אשר באתם אל המנוחה והנחלה, על פי דת תורתנו הקדושה, ועל פי דעת חכמז"ל וד"ל.

וגם מה שכתבתם לאחיכם ישעיו יחי', אין עוד לדבר מזה, עד שיעזור השי"ת לעשות בקרוב החתונה, בשעה טובה ומצל', מאחיכם ל"א שיחי'. ואז נוכל לדבר ג"כ מהתכלית של אחיכם ישעיו.
וגם אודיעכם, שאחיכם שמואל יחי' היה ג"כ בשבת ביעדיניץ, ודיברתי עמו אודות רצון עלייתו לארץ. ואמר, כי כעת אין ביכלתו להפיק רצונו. אך אי"ה אחר הקיץ, שיתן לו הד' ברכה והצלחה בחנותו, וגשמי ברכה בזריעת הקרקעות אז יוכל לטכס עצה לעלייתו.
ואסיים בטוב, כי איה"ש אחר שבועות, תהיה אי"ה החתונה אצל אחותי חנה, מבתה ינטילי עם החתן יוסף, בן המחותן משה לערניר. השי"ת יעזור לשמוע רק בש"ט מכל משפחתנו, ולשבוע נפשנו בשובע שמחות.

אביכם המחכה לטוב יעקב יוסף הערשטען.

ד"ש לאהובה, ולכל הקבוצה.
למעלה

בעזה"י, יום ואו לסדר "טובה הארץ מאד מאד, אם חפץ הד' בנו וכו' ונתנה לנו וכו'. אך בד' אל תמרדו וכו' אל תיראום".
(פר' שלח-לך, כ"ה סיון תרצ"ד ‎9.6.1934)

מז"ט מז"ט לכלנו ולכל משפחתנו, ובפרט לזרעי החביבים והיקרים: משה, העניך, גאלדא, יהודית, צבי, אהובה.
בקול תודה ובשפתי רננות, באתי לבשר לכם בשורות טובות, אשר תדשן עצם: כי ביום ש"ק העבר פ' בהעלותך, עשינו כאן בקלישקביץ בעזהי"ת האיפריפינס (עליה לתורה "שבת חתן") של בני ליב-אברהם שיחי'. ובמוצש"ק היה הכ"ז (כלי זמר) בביתי, ואח"כ בהזאל (באולם) כל הלילה. ובאותו הזמן הוא הלילה אשר ג"כ היתה החופה בעיר אטיק אצל אחותי חנה תחי', מבתה יוטא עב"ג יוסף בן מח', אשר היו שם בני שמואל עם כלתו, וגם בני ישעיו, עם נכדי משה ומניו. וביום ג' שעה ‎2:00, היתה החופה אצל בני ל"א עב"ג בילא, בשעה טובה ומצ' בטשערנוביץ. וקודם החופה היינו המח' והח"כ (חתן כלה) אצל אדמו"ר שליט"א, וקבלנו הברכות עם מעות: ד"ג א רובל כסף עם גאלון כסף (מטבעות שהרבי מחלק לחסידים, והם שומרים אותם ל"סגולה").
אכסניא שלנו עם החתן, היתה אצל המשמש ר' אלטר, אחיה של שב' שרה, ואכסניא מהכלה היתה אצל וויינשטיין, שהיא אכסניא של דבורה מיעדיניץ. וגם האשה היא אחותה של פייגא, ז' של ש"ב פנחס, שו"ב מיעדיניץ.
ושם בחצר היתה החופה, ומחותני אמר את הברכה הראשונה, ואני אמרתי שבע ברכות. וגם היינו השושבינים. ואחר החופה כולם היו מזמרים ומרקדים, ואוכלים סעודת שבע ברכות בדגים בבשר ויין, וכל מיני מעדנים, בשמחה וששון, בקול חתן וקול כלה, אשר במהרה יישמע זאת בערי יהודה ובחוצות ירושלים. מצד החתן הייתי עם אמכם ת', ועם א' ישר' (אחיכם ישראל) וגם שמואליק, ואברהם מחאטין, ואסתר ורחל ממאלינץ, ובני שמואל עם ז' ועם בנם הקטון. ומיעדיניץ סעריל עם בתה מאניע, ודבורה, וש"ב שרה עם אחיה, ובתי מרים עם נכדתי חייקילע. ומצד הכלה המח' והמחותנ', עם הזקנה שלהם, וגיסם, ושני נערים מבאקארעשט, והחתן נסע עמהם לבטשן על שבת. ואקוה לד', כי על שבת הבע"ל יבוא בני ל"א עם כלתי אלינו להתעלס באהבים, ומכאן יסעו אי"ה לביתם ביעדיניץ.
וזה שלא הודעתי לכם מקודם זמן החתונה יש בזה כמה פרטי סיבות, אשר אי אפשר לפרטם. אך בשבוע העבר ביום ואו שעה ‎10:00 , באו לכאן אמכם והחתן ל"א מיעדיניץ, ומעת הזאת נודע לי, כי יהיה הפארשפיל (הטקס המקדים) כאן.
ואסיים עוד בטוב, כי הייתי ב"ה על שבועות אצל אדמו"ר, ואחר השלחן הטהור ביו"ט, היה האדמו"ר מרקד בכל כוחו ומזמר "לשנה הבאה בירושלים". ואדמו"ר אמר, כי בעת קבלת התורה אמר הד': "היטיבו כל אשר דיברו", גם כעת יאמר הד' "היטיבו כל אשר דיברו", ויהיו כל ישראל בירושלים.

דברי אביכם דו"ש יעקב יוסף, פ"ש לכם מאמכם תח'.
המכתב שלכם ע"י יוסף שו"ב וגם פ"ק קיבלנו.
למעלה

לפנינו מכתב שכתב עזריאל צבי האבא של ביילא למחותנו יעקב יוסף 14.6.1934

ב"ה
באטאשן יום ה' לסדר ברית עולם וכו' לך ולזרעך תרצ"ד

שלום וברכה, השקט ובטחה ורוב הצלחה
לכבוד מחותני המרומם והנעלה, המשובח בכל מיני מעלה, המפורסם לשבח ולתהילה.
כש"ת יעקב יוסף שו"ב יחי'.
ולעומתו מחברתו מחברת הקודש ה"ה (הלא היא?) מחותנת שלי תחי'.
אחר ד"ש הטוב, באהבה רבה ובאהבת עולם, באתי לברך אתכם שתהא ביאת בנכם חתני החביב לי כבן מר ארי' אברהם עם רעיתו כלתכם, בתי עטיא בילא תחי', תהא ביאתם לביתכם לשלום ולשמחה. שתקבלו רוב תענוג מהם, והם מכם, ותהא אתחלתא לטבא אשר במהרה יראו עיניכם וישמח לבכם בשמחת שאר בניכם עד זיווגם ההגון להם, אמן.
מחותני אהובי, אין לתאר לפניכם שמחתי ושמחת ביתי זו מחותנת שלכם ששמחנו בשבעת הימים שהיו הזוג החדש בביתי. ובפרט בלילא דשבתא כד אתכנשו רבנן לביתי, הרב בורשטיין והדיין הרב דוד והרב הצדיק הר' חנוך וכלהו טבחו דמתא פצחו ורננו.
והרב בורשטיין הטיף מליהו בברכה להזוג, ובדיחי רבנן ורקדו. הקיפו השולחן סחור סחור עד השעה השניה אחר חצות, הללויה.
יתן ה' שישמעו בביתכם ובביתי ובבית כל אוהבינו תמיד קול ששון וקול שמחה, קול אומרים לה' כי טוב.
חמותי מרת מלכה בתיה פורשת בשלומכם.
ואנוכי וזוגתי מחותנת שלכם וכל באי ביתי דורשים בשלומכם הטוב ובשלום כל המשפחה והידידים הבאים לביתכם.
אני מחותנכם החותם בשים שלום .
עזריאל צבי שו"ב.

נכתב ע"ג גלויה שנשלחה מבאטאשן לקלישקוביץ לאחר חתונתם של לייב אברהם עם ביילה.
בצד השני של הגלויה ישנו מכתב ביידיש עבור הזוג הצעיר (מחכה לתרגום…)
הגלויה נמצאה בביתם של חנוך ואהובה. יכול להיות שהובאה ארצה ע"י מישהו או נשלחה בדואר.
(כקובץ מצורף)

כד' תמוז תרצ"ד (‎07.07.34)
(נכתב בצד השני של הציור של חנוך "מושבת חלוצים" יחד עם עוד מכתבים)
ב"ה, יום ואו לסדר "הנני נותן לו את בריתי שלום"
וגם אני נותן את פריסי שלום לזרעי היקרים שיחיו, ולכל הנאהבים והנעימים עלי. וכבר כתבתי ברכות מז"ט להחתן ולהכלה, ולכל אשר לקחו חבל בשמחתם. ומשמחה זו, ישפיע השי"ת ג"כ על הנשארים, שיבואו בקרוב לדעה זו, ובזה יהיו מבוני העולם, ויהיה טוב בעיני אלוקים ואדם.
וכעת אני נותן תודה לד' על החיים והשלום אשר אתנו, ועל היסורים ח"ו אשר היו לנו בחנם. ולא אדבר על מניעת כתב ידה של בתי זהבה ת', אחר קבלת המכתב פרטי של בני משה יח'. ואתמול קבלנו הפ"ק, והיה למשיב נפשנו.
דברי אביכם, הדורש בשלום כלכם - יעקב יוסף הערשטען שו"ב.
מכתב זה מצורף לציור (דמיוני) של חנוך שנשלח אל קבוצת החלוצים שנשארה בבוקובינה, על מנת לשכנעם לעלות ארצה. הם מחזירים לו את הציור ושואלים במתינות אם לא טעה... (אולי חשודים בעיניהם בית הספר, בית הכנסת, הטחנה, ובתי המגורים המשוכללים.)
הם מודיעים לו שקבלו ‎3 סרטפיקטים אבל מבקשים ממנו שיכתוב את האמת על ה"תכלית" (כנראה כוונתם האם באמת אפשר להתפרנס בארץ)
מכתבו של הסבא הכתוב בעברית, מצ"ב. (בתחילת מכתבו מ‎9.4.34 מזכיר הסבא את יהודית וצבי)
כמו כן ישנה תוספת באידיש של ישראל שכטר אביה של יהודית המתחתנת עם צבי טלר ,שמבטיח לשלוח לה קצת כסף.

למעלה

ב"ה, יום א' לסדר "אנכי נותן לפניכם היום ברכה" תרצ"ד, קלישקוויץ.
(כ"ד אב תרצ"ד ‎5.8.1934)


חיים וברכה. ששון ושמחה. אל כבוד זרעי היקרים, אהובים וישרים: משה, חנוך, גאלדא כולם יעמדו על הברכה בהר גריזין, בשפתי רננות ובקול נעימים.
אתן תודה לד' הטוב על עכבה לטובה, שלא כתבתי לכם אפילו תשובה על מכתבכם הרחב וכעת הגיע הזמן לכתוב לכם בשורות מז"ט. כי בשבוע העבר ביום ג', בא לכאן אחיכם ישעיו עם עגלה מיוחדת מיעדיניץ, ולקח את כולנו היינו: אני ואמכם, וישראל, סעריל ובנה אהרון, ושושנה נכדתי לקאסטישאן, לחופת בתיו בת גיסי שלמה, עב"ג החתן ברוך מנאוויסעליץ (דוד ברוך עם דודה בתיה אלקיס). וגם נכדתי מאניו באה מיעדיניץ. ואני נתתי חופה וקידושין, וכל הלילה היו מזמרים כלי זמר, ואנחנו כלנו רקדנו. רק אנשים לבד ונשים ובתולות לבד כי כן פקד דוד החתן חיים פאליקמאן לעשות, כדת משה וישראל. ושם עסקנו אודות קשר החתונה שבין אחיכם ישעיו עם מאניו תחי'. וכפי הנראה, כבר עשו בין עצמם הקשר אך אינם רוצים שיהיה עוד בהתגלות מחמת בושה מעולם החדש. וגם מאניו אמרה, כי רצונה דווקא לעלות עם ישעיו לארץ. ואף כי לא מחשבותיהם מחשבותי כי יותר יש להתבייש מהשי"ת, שלא לקיים משנה מפורשת "בן שמונה עשרה לחופה". וגם צריכים לראות שתהיה עליה לארץ ולא ירידה ח"ו, וגם הבנים יהיו בונים ולא מהרסים ח"ו… עכ"ז אבקש מהשי"ת, שיהיה הקשר שלהם קשר של קיימא, ונזכה כולנו לגאולה שלימה בקרוב, ולעלות יחד בקול תודה ובקול זמרה בעזה"י.
והנה הבוקר קבלנו ברכת הפרידה, ואני ואמכם נסענו לנאוויסעליץ, וכל החברים שלנו נסעו ליעדיניץ. ומסתמא ישראל יתעכב שם איזה ימים. והשי"ת יהיה בעזרו, כי לע"ע אין אני יודע איך יפול דבר: הן מן הדברים הנוגעים אל הגוף והן מהדברים הנוגעים אל הנפש. וד"ל. אך באמונה ובטחון יוכל לעלות, אי"ה.
ועתה באתי להודיעכם, כפי שכבר כתב לי בני משה, שקיבל אפונט אצל זהבה קנאפ, כדי לשלוח לאחי משה-אהרן, ואני אתן להם כאן. וכל זאת לא יכולתי לראות שיהיו מונחות אצלי המעות, מחמת דחיקת וטרדת הזמן, עוד מחתונת ליב-אברהם שיחי'. ובשבוע העבר באו ותבעו אצלי המעות, כי נחוץ להם. ואמרתי להם: אבקש מכם, כאשר אין לי המעות במזומנים לעשות לי הטובה, ולקבל בשבוע זה חלק המעות, ובקרוב אסלק כל המעות. וביום ואו בשבוע העבר אמכם ת' הלכה ליתן להם ‎400 לעי, ולא רצו לקבל כי אמרו, שכבר כתבו לארץ, שאין אני נותן להם המעות… ע"כ אבקש מזרעי היקרים להודיעני, אם כבר שלחתם הפונט? אזי אשלם להם. ואם לא שלחתם אזי ג"כ להודיע לי, ולחפש איזה עצה שאוכל לשלוח לו המעות. כי לבי דווה עליו. השי"ת ירחם עליו בתוך כלל ישראל.
דברי אביכם ואמכם דו"ש והצ"ל כ"ה, ומברכים אתכם בכו"ח טובה:
יעקב יוסף ורבקה גערשטען.
פ"ש לקרובינו ולאהובינו בכלל ובפרט.
למעלה

בעזה"י לסדר "ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך", תרצ"ד, קלישקוויץ.

(י"ח אלול תרצ"ד ‎29.8.1934)


כונן בתבונה שמים, הוא יכתוב ויחתום לחיים, ולהוושע תשועת עולמים, לזרעי היקרים ונעימים: משה, זהבה, העניך- נרם יאיר ויזרח.
בשפתי רננות אתן תודה לד', על החיים והשלום אשר אתנו. כה יתן הד' בריאות מתמדת, בברכה המשולשת, ולשמוע זאת, מכל הנפשות.
ראשית אודיעכם, כי זה יותר משבוע אחד, כי קיבלתי א פונט הנשלח עבור אחיכם ישראל לעלייתו. ואל יהיה לפלא בעיניכם, שלא כתבתי לכם תיו"מ כי קיבלתי המעות. כי בוודאי תיו"מ הודעתי ליעדיניץ לאחיכם, ולא היתה לי שום תשובה מה לעשות עם המעות. ובכל יום דימיתי היום יבוא אחיכם ישראל לכאן, ואז נשלח לכם מכתב רחב, להודיע לכם מכל פרטי עלייתו. אך, כאשר אברהם בן גיסי מתת (מתתיהו) היה בטשערנוביץ, כתב לנו כי אמרו לו בהמרכז של "האגודה", כי לא יתנו הטשערוויקאט (רשיון עליה) אם לא יהיה נשוי כדת ישראל. וגם אתמול קיבלתי פ"ק משם, וכתבו כי אם לא יקבלו סך ‎5000 חמישה אלפים לעי עד יום ג' שבוע זה אזי לא יתנו לו זכות העליה, ויתנו לאחר. וגם כתבו זמן הויזירין (ויזה = אשרה), הוא ביום ‎15 דעצעמביר (דצמבר). ע"כ הלכה אמכם תח' ודברה על הטיליפאן (בטלפון) ליעדיניץ, להודיע לאחיכם ישראל כל הנ"ל. והיתה התשובה כי הוא יודע בעצמו כל זאת, והוא יבוא לכאן אי"ה שבוע זה. אך לראות תיו"מ לשלוח פונטין (הכסף) לטשערנוביץ. והייתי מוכרח לשלוח שליח מיוחד הוא העלם מענדיל קנאפ, ליתן בשם הפונטין, שלא רציתי להמתין עוד עד באו אחיכם לכאן, ועכ"פ, כתבתי לכם הפ"ק הל"ז. ואי"ה כשיבוא, מסתמא נכתוב לכם עוד מכל הפרטים.
וגם זאת מסתמא כתבו לכם מיעדיניץ, כי אחיכם ל"א עם ז' היא כלתי ביילא בעזה"י בשבוע העבר קבעו את ישיבתם בהדירה שלהם, אשר היא בכל פאר והדר בטיב הרימאנט (שיפוצים) שעשו שם, וגם בכלים וחפצים טובים, שהובאו להם מבאטישאן. והשי"ת יעזור, שתהיה ישיבתם בהצלחה, בפרנסה ברווח וכל טוב, ולראות ונשמע ונתבשר כל זאת מאחיכם ישעיו וגם מכם, כי כבר בא מועד.
דברי אביכם ואמכם הדו"ש והצ"ל כ"ה
יעקב יוסף גערשטען.
ופ"ש לכל הקבוצה,
ומחמת נחיצות שליחת הפ"ק הלז לא כתבה בעצמה אמכם תח'.


למעלה

ב"ה, אור ליום ד', מוצי"ט של ימים הראשונים של סוכות, שנת תרצ"ה קלישקוויץ.
(ט"ז תשרי תרצ"ה ‎25.9.1934)


ששון ושמחה ישיגו לזרעי היקרים: משה, גאלדא, העניך, שיחיו חיים נעימים.
הנה כבר כתבנו להודיעכם רק ידיעות טובות, מהחנוכת הבית של אחיכם ל"א. ומהקשר החותין של אחיכם ישעיו, עב"ג נכדתי מאניו שיחיו. וגם מהתקשרות של אחיכם ישראל, עב"ג הכלה המהוללה לאה שתחי', בת משה-רבינו. וב"ה על אחת מהנה!

וגם לברך אותנו בברכת שנה טובה. אך זאת קיבלתי שלשה אתרוגים, אשר רק אחד הוא שלם בפיטומא, ואני מברך עליו.
וגם תח"ג לכם ע"ז.
גם קיבלתי פ"ק, בלי שום הזכרת משה, גאלדא רק העניך לבדו. ובוודאי יש לי מחשבות שונות מזה. ובפרט שהעניך נעשה יועץ לישראל, ומרבה עליו דאגות ח"ו, באם שיעשה בכאן נישואין באמת כדת, וכ"ז אינו לפי רוחי ורוח התורה. וכבר אמרו חז"ל, כי השרוי בלא אשה שרוי בלא תורה. ואקוה לד', כי תהיה אי"ה החופה ביום ג', ר"ח חשוון. ותכף ומיד יזרז עצמו עם רעיתו לעלייתם. כי על שבת פר' נח, צריכים להיות בקאנסטאנץ אצל הספינה. ויהא רעווא מן קדם שמיא (ויהי רצון מלפני השם), שיהיה הכל בשעה טובה ומוצלחת, ויבואו לשלום לא"י, ויצליחו בכל מקום אשר יפנו שם. ומסתמא, גם אתם תבואו לנגדו לחוף הים.
וכעת, בני ישראל הוא אצלי, ומחר יסע לנאוויסעליץ, ומסתמא יכתוב לכם עוד פ"ק משם. ואפשר, אי"ה על "שבת-בראשית" נהיה כולנו ביעדיניץ. כי גם מח' מבאטאשאן רוצה להיות שם על שבת הנ"ל.
ויעזור השי"ת, שאוכל לעשות גם קביעת זמן החתונה מאחיכם ישעיו יחי', ולקבל בקרוב מכם ג"כ ידיעה טובה, שבאתם אל הנחלה והמנוחה, בזיווגים טובים ומאושרים. ואז ישמח לבי גם אני, ונוכל לקרות אתכם בנים בונים וד"ל. ומחמת אישן לילה אין אני יכול לכתוב יותר.

דברי אביכם הדו"ש וחפץ בהצל' כ"ה, ומברך בגמר טוב. דהיינו: שיגמור ויכלה מכולנו שום רע ח"ו, ויתחיל לנו כל טוב סלה יעקב יוסף הערשטען שו"ב.
למעלה

יב חשון תרצ"ה  21.10.34

ב"ה מוצש"ק לסדר לך לך.. והיה ברכה  תרצ"ה קלישקוויץ

ששון ושמחה ישיגו וכאור בוקר יזרח שמש ההצלחה אל כבוד זרעינו הנאהבים והנעימים משה גאלדא העניך ישראל ולאה שיחי' בעונג ובנחת אכי"ר.

בראשית כתיבתי אנו מברכים את האורחים שלנו שבאו לארץ בברכת בואכם לשלום הלא המה ישראל ולאה. יתן הד' שתהי' עליתם לטוב ויוכלו להתענג ולטעום מצוף דבש הארץ וגם כלכם יתענגו זה מזה ויקוים בכם מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. ובוודאי ישמח לבנו גם אנו מרחוק בעת שמחת לבבכם בראות פניכם זל"ז ולקבל ג"כ מאתנו הברכות והפ"ש ששלחנו לכם מעומקא דליבא. ויעזור השי"ת בקרוב לשמוע ולהשמיע שמועות טובות ובשורות טובות. ויזכנו שנוכל עוד לראות פא"פ בלב שמח ובפנים שוחקות ובנחמת ציון וירושלים.

והנה מה שהתענין אצלנו מר"ח אלול תרצ"ד ועד עכשיו אין לי מה להודיעכם כי הלא אחיכם ישראל ואחותכם לאה שיחי' המה יספרו לכם. ורב תודה לד' שהתחיל השנה הזאת בקול חתן וקול כלה קול ששון וקול שמחה כיה"ר. שתהי' לנו ולכל ישראל כל השנה הזאת שנת גילה ודיצה וד' יוליכנו קוממיות לארצנו. אך זאת אוכל להודיעכם כי המכתבים שלכם עם ברכות שנה טובה אשר התחלתם לכתוב ע"י כה אלול נתקבל בכאן ע"י מאחותכם מרים ת' בעת שהינו ביעדניץ לקיים כבוד אב ואם הורי שיחי' לקחו חלק טוב בשמחתנו השי"ת יאריך ימיהם ושנותיהם בטוב.

בשבוע העבר לא כתבתי לכם כי אמרתי לקבל מקודם עכ"פ ידיעה וכתבתי למח' לנאווסליץ אם יש להם איזה ידיעה והשיב לי כי הי' לו ידיעה טובה משם ומבקש מהשי"ת שבקרוב יה' ג"כ ידיעה טובה מהארץ הן מביאת זרעי לשלום והן משלום כלכם וד' יהיה בעזרכם שתוציאו מכח אל הפועל  מה שכתבתם במכתבכם כי בקרוב תגמרו הבנין עבור ששה זיווגים ונקבל בקרוב מזל טוב חדש אצלכם.

גם מודיעכם כי בשבוע זו תגיע לשלום אחותכם מרים לביתה עם נכדי הערשלי ובתה רחל תשאר עוד בכאן השי"ת ירחם ויתן לכל ב"ב בריאות הטוב ופרנסה וישבו בביתם הגדול בהצלחה טובה. וגם זאת אוכל לכתוב לכם כי אנו מקבלים ב"ה תענוג ונחת מאחיכם ל"א  עם בילה אשר ידורו בינהם בחיבה ואהבה. וגם מח' מבאטשאן הוא אוהב נאמן. והיו ביעדניץ עם המחותנים על שבת פ' נח והוא ביקש ממנו שאהיה עמו בצוותא חדא בשם, אך לא הי' לי באפשרות לחזור ליעדניץ וגם תדעו כי בשבוע העבר נתתי לאברהם קנאפ? 500 לע"י ע"ח אפונט ואי"ה אסלק המותר ומבקש להודיע לי אם היה לכם תשובה מאחי משה אהרון יח' ומה שכתב לכם וגם כבר בקשתי מכם לכתוב לי מכתבכם בלשון קל וצח שאוכל להבין בנקל ובפרט שלא להרבות בחכמת הציונות כמו שכתבה בתי גאלדא לנכדתי מאני' כי מקווה לד' כי הקשר של בני ישעי' עמה יהא קשר של קיימא ולעשות החתונה בשע"ט ומוצ' ולקבל התענוג מהם כדת משה וישראל.

דברי הוריכם הדורשים בשלומכם ובהצלחתכם לנצח

יעקב יוסף הערשטיין.

‎

בעזה"י, אור ליום שהכפיל בו כי-טוב לסדר "לך לך" - להנאתך ולטובתך - "אל הארץ... ושם אעשך לגוי גדול והייה ברכה". תרצ"ד (ד' חשוון צ"ד, ‎24.10.34)
לזרעי היקרים, האהובים והנחמדים: משה, זהבה, חנוך - שיחיו בטוב ובנעימים. כמאמר הכתוב "ויתן לך את ברכת אברהם , לך ולזרעך אחריך". ובא לציון גואל, א"ס.
ראשית הידיעה היא הקריאה, אשר כולכם בפה אחד תדרשו ותשאלו במכתבכם הנעים עלינו, וקיבלנו אותם בעת קבלת החתימה הטובה מאת אבינו שבשמים - הוא יום הושע"ר. ע"כ אודיעכם, כי תבענה שפתי תהילה לד', על בריאותנו והחיים והשלום אשר אתנו. יתן הד', כי הבריאות והשלום יחדיו יתמידו עלינו בכל עת ובכל רגע, כל ימי חיינו בלי הפסק ח"ו.
ואין לשער ואין להעריך גודל שמחתנו בקבלת מכתבכם, נוסף על "זמן שמחתנו". כי קודם הימים-הטובים, היתה אצלנו קרירות גדולה וגשמים מרובים. וברחמי השי"ת - מיום ר"ה נעשה האויר צח, והגשמים חדלו. רק לפעמים הולך גשם מועט. ובוודאי כל העולם שמחים לכנוס ולאסוף את תבואות השדה, דהיינו - חטים ושעורים ודגן, אשר המה מאד טובים לנו, עם בני ישראל.
קיבלנו הימים-הטובים בלי שום צער ח"ו. ובעזה"י ישבתי וישנתי בסוכה בעונג ונחת. ואף כי לא זכיתי שנה זו להיות לי אתרוג ביחידות - מחמת ב' טעמים: ראשית - כי עשו בטשערנוביץ, הסוחרים באתרוגים, יד אחת . ומחמת זה, היו האתרוגים ביוקר גדול. והבנתי, כי לא ירצו בקלישקוויץ ליתן לי המקח, שאוכל להרוויח עוד מעט. והשנית - כי הר' שלום זילביר לא רצה ליתן לי בלי מעות במזומן, ולא היו לי. ועכ"פ רציתי לעשות שותפות עם גיסי ישראל באתרוג שנשלח לו מארץ ישראל, שאתן לו לולב שלי. אך גם זה לא היה לי - כי מכר אותו לקהל עבור ‎200 לעי - אך בירך עליו. והוכרחתי לברך על אתרוג הקהל מביהמ"ד. אך האתרוג היה עומד אצלי, ובכל יום בירכתי אותו, ואמכם ת', בסוכה. וזה היה גמולי עבור התקיעות בר"ה, "תקיעות דמיושב". וגם בביהכ"נ דלמטה תקעתי ביום א' דר"ה "תקיעות דמיושב" - ויותר לא היה בכוחי לתקוע.
וב"ה, שביום שמתו"ר היתה בביהמ"ד שמחה שלימה, בלי שום קטטות ומריבות ח"ו, אך באהבה ואחוה ושלום ורעות. אכי"ר - ואף אני שמחתי עמהם, אם כי לא שתיתי כ"כ משקה - אך מחמת שמחת הרגל, ולקיים "נגיל ונשיש בזאת התורה".
וגם לרבות שמחתי בקראי את דבריך, בני משה, במכתב הנ"ל. וגם בזכרי את דבריכם במכתב הקודם, איך תתנהגו בקבוצה בדרך הישר והטוב, ברוח התורה והיהדות, נוח למקום ונוח לבריות. אשריכם ומה טוב חלקכם! תגל נפשי כי זכיתי לשמוע זאת. השי"ת יצליח דרכיכם, ותלכו למעלה למעלה בכל הפרטים - הן בגופניות והן ברוחניות, בישועת כלל ישראל.
ומה שכתבתי לכם במכתבי הקודם - כי היצר רוצה לטהר וכו' - לא כתבתי לכם זאת בדרך חשד, שחושד אני אתכם בזה - אך כוונתי היתה בדרך כוונת הגמרא בשם התנא ר' מאיר, שהיה יכול לטהר השרץ בק"ן טעמים. ובוודאי כוונתם היתה להזהיר את איש ישראל, להיות נזהר וזהיר, שלא יהיה נלכד ח"ו ברשת היצר, אפילו בדרך תורה ועבודה. ובפרט בדבר שהוא נגד התורה ח"ו. וע"ז אנו מבקשים מהשם ית' "והסר שטן מלפנינו ומאחרינו".
ותח"ג לך בני משה, על שכתבת לי קצת מאמרים מהרבנים שדרשו והספידו הקדושים שהלכו לעולמם. ופליאה לי - שלא הספידו ג"כ הישיש האדמו"ר הקדוש משטיפינעט, זכותו יגן עלינו. ושיהיו תהמ"ו "ויבלע המוות לנצח".
ומה שאתם שואלים, מאיזהו מקומן קיבלנו פאסט? אודיעכם, כי מיעדיניץ, מאחיכם שמואל קיבלנו "שנות טובות", וגם קיבלתי מכתב מאחי משה-אהרן יח', והוא כותב בתרעומות עלי ועל אבינו יחי', מדוע אין אנו נותנים לב לשמוע קול צעקתו מכאב-לב ומחוסר-כל, אשר הרבה פעמים כתב אלינו ולא השבנו לו כלום...? אמנם, האמת אתנו, שלא קיבלנו ממנו שום ת"א זה לערך שנה. ואני שלחתי קארטיל לש"ב מענדיל גערשטיין ממאהליב, ושאלתי עליו, ולא היתה לו תשובה. ותודה לד', כי נודע לנו כי הוא עוד בחיים. ומסתמא, בכל יכולתנו צריכין אנו לעמוד לעזרתו. וכותב אדרעס (כתובת): מאלוויר טארסון לעיר יארשיב, משה-אהרן גערשטיין. והמכתב הנ"ל נשלח לאדמו"ר שליט"א מטשערנוביץ, והר' ישראל מרגלית שלח אלי על הפאסט (בדואר). ומסתמא, אשאל עוד להר' ישראל, איך בא אליו המכתב? ואיך שולחים אליו מעות? השי"ת ירחם עליו ועל ב"ב בתוך כלל ישראל.
ומעניין הפרנסה - אוכל ג"כ להשיבכם, כי עומד על מצב אחד, איש איש כרצונו. כן ניתן אך תודה לד', כי שני שקים קמח עומדים אצלנו, וגם יש לנו עצים להסקה. ושבוע זה התחלנו להסיק בתנור בית החורף. והשי"ת אשר יתן לנו בריאות טובה ותענוג ונחת מכל יוצאי חלצינו - הוא יעזור לנו ג"כ להחם אותנו, הן בבית והן בחוץ...
ואוכל עוד להודיעכם, כי על שבת שעברה היתה אצלנו אחותכם מרים ת', שבאה לכאן לראות ולהיראות, ולהביא מנעלים ומלבושים לבתה החכמה רחלי תח'. וביום א' שבוע זה, נסעה לביתה. וגם אי"ה על שבת זו יהיה לנו אורח טוב, הוא הרב שלנו שבא לכאן לקבל ברכת פרידה, שבעוד שלושה שבועות יסע אי"ה עם ז' וחתנו ובתו לאה"ק.
ועתה באתי לבקש מכם, לבל יהיה לפלא בעיניכם, מדוע לא כתבנו לכם תשובת מכתבכם עוד בשבוע העבר? כי זה לא היה - רק מחמת גודל הטרדא שהיתה בבית: לבשל הפאוודיל (ריבה), הן מפלאמין והן מגאטיס (פירות שונים). וגם היה לי ב"מ בקלישקוויץ.
וגם זאת בקשתנו, לכתוב לנו בפרוטרוט, שנוכל להבין, אם זאת הקבוצה החדשה שאתם עובדים ובונים שם כל הצטרכותה - אם זה יהיה ג"כ לטובתכם, שתוכלו לדור שם כדרך הבעלי-בתים? השי"ת יתן לכם הצלחה, בכל אשר תפנו ובלצ"ג (ובלי צער גדול).
דברי אביכם דו"ש כ"ה, יעקב יוסף הערשטען שו"ב.
כן אנו נותנים תח"ג לאהובה, שכתבה לנו פ"ש בכתב ידה ממש. ופ"ש לכל אנשי קלישקוויץ, ולכל הקבוצה, ולכל הדורשים שלומנו ושלומכם. יתן הד' לנו ולהם כל טוב סלה.

למעלה

בעזה"י, אור ליום ואו לסדר "ויברכהו: ויתן לך מטל השמים ומשמני הארץ", כפירוש האוה"ח, שנת תרצ"ה פה קלישקיוויץ. (ר"ח כסלו תרצ"ה ‎8.11.1934)

ששון ושמחה ישיגו, ומנועם דבש הארץ יתענגו, כבוד זרעי היקרים, מפז ומזהב אדרכמונים, אשר בשמם נקראים: משה, זהבה, חנוך, ישראל, לאה כולם יעמדו על הברכה.
בראשית כתיבתי, אתן את ברכתי, ברכת "בואכם לשלום" לישראל ולאה, שבאו ועלו לארץ. השי"ת יעזור, שתהיה עלייתם בשע"ט, ויזכו לעלות שם מעלה-מעלה. והקבלת-פנים שהיתה לכם מאחיכם ומאחותכם ומכירכם בלב טוב ושמח, תהיה שמחה שלימה. דהיינו שתקבלו תענוג ונחת זה מזה כל הימים, ולראות כל טוב זה אצל זה. אכי"ר.
ותח"ג לבתי זהבה, על הפ"ק שכתבה לנו, מהדואר שקיבלנו שבוע זה, שבו נודע לנו שבאו לשלום לרחובות. כי הטלג (הטלגרמה = המברק) שנשלח לנאוויסעליץ לא ידענו ולא קיבלנו. רק קיבלנו פ"ק מחיפה. וכעת, אנו מייחלים ומצפים לקבל מכתב רחב, להודיענו מכד"ש, דהיינו מהדרך, ומהקבלת החפצים מהאניה. ובפרט מקביעת ישיבת הצמד החדש באיכות ובכמות.
וגם אבקש ואתחנן מד' הטוב, שאקבל מכם ידיעה, שבעזר השי"ת נעשה ונגמר הבטחת משה וחנוך, שהבטיחו לנו בהמכתב שנכתב בר"ח חשוון, ובברכות מז"ט שכתבתם לנו, היו לנו לענג ולנחת, ומה טוב ומה נעים. והיה לנו לברך אתכם ג"כ בברכת מז"ט הנוגע לנפשותיכם!
ומה שכתב משה, כי רוצה להנות מהשתתפות הורים בעניינים שכאלו הלא כתב בעצמו כי אין אנו יכולים לרדת לסוף דעתכם. כי רק הלבבות קרובות אמנם הנפשות רחוקות. ואיך יכולים אנו לומר "קבלו דעתנו", בדבר שהעין הגשמי אין יכול לראות?
רק זאת יקויים בנו הבטחת הנביא: "והשיב לב אבות על בנים. ולב בנים על אבותם". יתן הד' הטוב, שנוכל לראות ג"כ בעין הגשמית, את מצבכם הטוב, בתוך ישועת כלל ישראל.
ומה שכתבתם, להודיע לכם מבריאותנו ומשלומנו הטוב תודה לה' כי קבלתם ידיעה טובה ע"י אחיכם ישראל.
וזאת אוכל להודיע לכם כי אחותכם מרים תחי' נסעה זה יותר משני שבועות לביתה, עם בנה הערשילי יחי'. ובתה רחלה המחוכמת נשארה אצלנו. וכתבה לנו שיושבת כעת בביתה הגדול. יעזור השי"ת שיהיה בשעה טובה ומוצלחת, בבריאות טובה ובפרנסה ברווח. מיעדיניץ ומאחיכם שמואל, לא קיבלנו כעת שום פאסט (דואר). ואבקש מכם להודיע, אם קיבלתם איזה תשובה מאחי משה-אהרן יחי'?
וגם קיבלתי פ"ק מאחותי סעריל תחי', שרצונה לשלוח לכאן איזה סכום מעות עבורו. ע"כ לכתוב לי איזה עצה, איך אוכל לשלוח לו על ידכם? וגם תדעו, כי נתתי להר' אברהם קנאפ סך ‎700 לעי על חשבון אפונט שקיבלתם מזהבה קנאפ. ואין אני יודע בבירור, עוד מה שמגיע להם.
מה שכתבתם אודות גיסי ישראל וב"ב ב"ה המה שלמים ובריאים. אך יש להם תרעומות על אחיכם ישראל, שלא קיבל אצלם שום דבר עבור בתם יענטיו. אף כי באמת אין לו שום פשע ואשמה בדבר הזה. אך המה בעצמם, לא היתה להם דעה מיושבת בדבר השליחות, כידוע…
אך אתם על תביטו ע"ז, ולכתוב להם בכל פעם פ"ש.
וממשפחת פעלדמאן אין לי שום חדשות לכתוב לכם. השי"ת ירחם עליהם בכל הפרטים.
וזאת שכחתי לכתוב לכם כי משה בן גיסי ישראל, כבר נשא אשה, ובתו גאלדה ילדה בת. יותר חדשות אין, הכל כמקודם. רק מצפים לישועה באמת.

דברי אביכם דו"ש והצ"ל כ"ה יעקב יוסף הערשטען שו"ב.
פ"ש לאהובה ולדבורה ולכל הקבוצה.

גם אוכל להודיעכם, כי קיבלתי פ"ק ממח' מבאטשאן, וגם ממח' מנאוויסעליץ בידידות ואהבה רבה, אשר אקבל מזה רוב נחת. וגם ב"ה שילמתי הנדר שנדרנו עבור עליית ישראל וז' לאה, ועשינו סעודה אחת בחאטין בהמושב-זקנים. וגם אמכם עשתה בחאטין מהשמיכות שלי ארבעה כריות, עבור ליתן מתנה לאחיכם ישעיו ונכדתי מאני שתחי'. השי"ת יעזור, לעשות החתונה בקרוב, בשעה טובה ומוצלחת.
למעלה

‎

 

ב"ה, אור ליום ב', לסדר "וקל שדי יתן לכם רחמים", ב' דחנוכה, שנת תרצ"ה קלישקוויץ.
(כ"ה כסלו תרצ"ה ‎2.12.1934)

שפעת חיים וברכה, השקט ובטח והצלחה, יתברכו בכל מעשה ידיהם, ונוגה להם מכל סביבותיהם, אל כבוד זרעי היקרים, אהובים ונחמדים, הבכור כבכורתו והצעיר כצעירתו. הלא המה: בני משה יחי', ובתי גאלדא תחי', ובני העניך יחי', ובני ישראל יחי' עם ז' היא כלתי הנחשבת לנו ג"כ כבת לאה תחי'.
הנה כעת באתי להשיב לכם על מכתבכם, אשר קיבלנו מנאוויסעליץ ע"י מחותני האהוב והנעים עלי. ובל יהיה לפלא בעיניכם, שלא השבתי לכם עד הנה, כי גם מכתבכם נכתב מיום י"ח אלול ונגמר כ"ג חשון. אמנם, באמת לא מרוע לבי עשיתי זאת, לשלם לכם מדה כנגד מדה. אך טרדת וסיבת הזמן המה גרמו לי, שלא אוכל לכתוב לכם בכל פעם, כי זה ידוע לכם, כי זמן רב הולך אצלי בטרדת פרנסתי, ומקצת הזמן, עכ"פ, מוכרח אני להפריש ג"כ בתפילה ובלימוד, ומקצת דמקצת הזמן אשר רוצה אני להתענג ג"כ ולקרות המכתבים של כל אהובי ומחמדי נפשי, אשר יגיעו אלי מכל מקומות מושבותיהם. וכעת, כאשר אני ואמכם נשארנו כגלמודים ויחידים ח"ו בביתנו מוכרח אני בעצמי להשיב על כל המכתבים. ע"כ אין הזמן מספיק לי לכתוב לכם בכל עת.
אך מסתמא קבלתם מכתבנו, אשר שלחנו לכם באחריות, ולא קיבלנו עוד שום תשובה עליו.
ועתה באתי להודיעכם בשורות מז"ט מהתקשרות החתונה מבן גיסי, הוא החתן אברהם עב"ג הכלה שרה, בת הר' עזריאל קאניר מנאוויסעליץ. והחתונה תהיה אי"ה בקרוב בשע"ט. ולקבל ג"כ תעודת העליה, ויהיו עולים אי"ה, ותוכלו לקבל מהם הפ"ש מאתנו אשר תוכל להחשב לכם כמעט כראות פא"פ. ולקבל מהם ג"כ אשר שלחנו לכם מרבד אחד (הנקרא קילם), עבור בתנו גאלדא, וגם ב' מורה-שעות אשר נושאים על היד עבור בנותינו גאלדא ולאה. יתן הד' שבכל עת יהיה זה להם לענג ונחת. וגם אנו מחכים ומיחלים לקבל מאתכם ג"כ בשורות מזל טוב, כאשר הבטחתם במכתבכם.
גם אודיעכם, כי קבלתי מאחותי סעריל ומגיסי אברהם שיח', סך שבעה מאות לעי, כדי לשלוח אותם לאחי משה-אהרן יחי', עבורם. וכעת שקיבלתי מאברהם קנאפ אפונט ששלחתם אליו, שבא לכאן אחר שכבר שילמתי סך ‎800 לעי עבור אפונט שקיבלתם מבתו גאלדא, ומוכרח הייתי לקבל אפונט מהנ"ל. ושלחתי אותו ע"י אמכם תחי', שהיתה בחאטין, ונתנה ג"כ לאברהם בן גיסי, שאי"ה ימסור לכם ותשלחו לאחי יחי'.
וזאת לרבות אוכל לכתוב לכם, כי עוד בשבוע פר' ויצא, נקרוא נקראתי ע"י טילופאן (טלפון) מחתני ראובן לבוא לשם, כי היו לו דין ודברים עם שכנו היושב בביתו, ומחזיק השענק (בית מרזח), מחמת שאחותכם מרים עם בנה הערשילי שיחי' היו מוכרחים לנסוע לידיניץ, שלא היו יכולים לקבל הריח והאויר מהערלים ושתיית הי"ש. וגם היו לחתני טענות ותביעה עם הר' ישראל סגל, אודות הטשעק (צ'ק) הנשלח אליו מאמריקי, על שם בנו של הר' ישראל, ששבק לו חייו ר"ל, והוכרחתי לנסוע לליפקאן. וב"ה הר' ישראל הנ"ל ציית לדברי, ונתן לו, וקיבל עבורו סך ‎4200 לעי. וגם עשיתי איזה השוואה עם שכנו.
ובשבת פר' ויצא הייתי ביעדיניץ, לקיים עוד הפעם כיבוד אב ואם שיחיו. השי"ת יחזק את כוחם, שיוכלו להלוך ברגליהם בטוב. וב"ה קיבלתי שם תענוג ונחת מכל זרעי, ובפרט מהחתן-כלה שבאו מטשרנוביץ. ומאנילי ת' עשתה לה שם מלבושים טובים ונאים, וגם מורה-שעות מזהב על ידה. השי"ת יעזור בשעה טובה ומוצלחת , לראות אותה ג"כ במלבושי חתונתה.
וגם ראיתי שם המכתבים שלכם להורי היקרים, ולאחיכם ולאחיותיכם, והיו ג"כ למשיב נפשי בדבריכם הנעימים. ותח"ג לכם עבור טרחכם ומשא-מתן שיש לכם עם אחי משה-אהרן.
ובקשתי מאבי יחי' לעשות בקשתו, לכתוב לו מכתב ביד ממש. וכשיעזור לי השי"ת להיות על שבת הבע"ל שבת חנוכה אצל אדמו"ר יח', אזי אקיים ג"כ בקשתו, ליתן "קויטל" עם פד"נ עבורו.(פתק עם בקשות וסכום כסף, "פדיון נפש")
וביום א' פר' וישלח נסעתי מיעדיניץ, ובאתי ביום ב' בבקר לנאויסעליץ והייתי כל היום וכל הלילה שם אצל מחותני האהוב לי, לשבוע נפשנו באהבים זה מזה. ושם ראיתי מכתב מבנו מאיר יח', אשר כתב שנגמר ביניכם, אשר ישראל ולאה יהיו אצלכם עוד חודש ימים ואז תראו איך והיכן תהיה קביעת מושבם. ע"כ אין אני יודע, אם בעת קבלת מכתבנו הזה, יהיו ישראל ולאה עוד נמצאים בקבוצה שלכם? אך מסתמא איך שיהיה מסתמא יגיע ג"כ לידם המכתב הלז. כי בוודאי, אף שהלבבות קרובות זה לזה אך מחמת שהגופות רחוקות זה מזה המכתב הוא הבריח התיכון, המבריח מן הקצה אל הקצה, ולבשר בשורות טובות.
יתן הד', שכל פעם נזכה לשמוע ולהשמיע כל טוב. ולע"ע רב תודות לד' על בריאותנו הטוב, החיים והשלום אשר איתנו, ועל החסד והטוב שעשה עמנו. כי מה טוב ומה נעים לנו כשבת אחים גם יחד, בפרט בארץ ישראל. כי שם צוה הד' את הברכה וחיים עד העולם.
ע"כ בקשתנו מכולכם, שלא יעלה על מחשבותיכם שום עצבות ח"ו מאיתנו, ויתן הד' לכם השלימות, הבריאות בתמידות, ותזכו שבקרוב ישכון אצלכם הטובה והברכה, הששון והשמחה, בדרך תורה ועבודה. תעיינו בספר "עוללות אפרים" בדרושי הנישואין, אז ישמח לבנו ותגל נפשנו. דברי אביכם ואמכם, המקשרים את נפשנו בנפשותיכם באהבה וחבה: יעקב יוסף ורבקה הערשטען.

דבר אחד שכחתי להודיעכם אשר אתם רוצים לידע איך האויר בחוץ אצלנו? כבר גשם רב, ורוח ושלג וקור. וכעת אצלנו האויר צח, ויבשה קצת הארץ. וב"ה יש לנו עצים להסיק. ורוצים אנו לדעת, אם גם אצלכם היו גשמי ברכה?

פ"ש מאתנו לאהובה ולדבורה ולכל הקבוצה. ובפרט לכל קליין קלישקוויץ, ואחרון חביב לבן מחותני מאיר, שיחיה בטוב.
למעלה

בעזה"י, יום שהוכפל בו כי טוב, לסדר "והצלתי אתכם מעבודתם, וגאלתי אתכם בזרוע נטויה", שנת תרצ"ה, קלישקיוויץ.(י"ט טבת תרצ"ה ‎25.12.34)

שנה טובה ומבורכה, ובכל אשר תפנו תהיו בהצלחה. הלא המה זרעי היקרים והנעימים, בקירות לבי נצמדים, משה, זהבה, חנוך, ישראל ולאה, בתוך כלל ישראל. כאשר אומרים בשם הרב מברדיטשב ז"ל: "ד' יספור בכתוב עמים" היינו: כשמתחיל אצלם לכתוב שנה חדשה אזי השי"ת יכתוב לנו שנה טובה. כי אומר להמקטרגים ח"ו על ישראל : ראו החילוק מה עמי ישראל עושים ביום ר"ה, ומה המה עושים? ובזה כולם מסכימים, לשנה טובה על ישראל.
כעת אהובי ויקירי, אבקש מכם שבל יהיה לפלא בעיניכם, שזה עוד מקודם חנוכה, אשר לא כתבתי לכם שום מכתב. כי חוץ מטרדות עבודתי בשו"ב - ובפרט בשבוע העברה, אשר דודכם ישראל היה כל השבוע בקאמיראב לראות בשלום זרעו שיחיו, היתה לי ג"כ סיבה למניעת כתיבתי. כי כאשר קבלנו הפ"ק מבני משה, שכתב כי כתבתם בשותפות מכתב
ע" י נאוויסעליץ, ע"כ חשבתי, כי כתבתם לנו ג"כ מכתב לשם. ע"כ כתבתי לכבוד מח', שישלח לנו המכתב שנכתב עבורנו. ולבסוף שלח לנו מחותני, רק המכתבים שכתבתם עבורם. וכתבתי עוד הפעם למח' אפשר היתה איזה טעות אצלם בשליחת המכתב אצלינו? ולא היתה לי עוד שום תשובה. ואין אני יכול לעכב עוד כתיבתי אצלכם, כי מונחים לפני שלושה מכתבים מאתכם. דהיינו: א' עוד מפרשת וישלח. ב' עוד מפרשת וישב ג' מחנוכה, מהחתונה שהיתה אצלכם. ומוכרח אני להשיב לכם, כי קיבלתי אותם.

וגם על איזה שאלות שנשאל ממנו: ראשית אודות החיים והשלום אשר אתנו בוודאי רב תודה לד' על בריאותנו, והצטרכות החיים שנתן לנו. דהיינו: שק קמח טוב, ועצים להסקה.. ואין לנו שום קרירות ח"ו, הן בבית והן בחוץ, אף שהקור גדול. וגם על הטוב והחסד שגמל אותי, להיות אצל אדמו"ר שליט"א, לקבל הברכות שבירך אותי ואת זרעי, וגם להורי היקרים, ולאחי משה-אהרון. השי"ת יעזור, שיקויים בנו הברכות בקרוב בככ"י.

ומה אוכל לתאר לכם, גודל התענוגים והשעשועים לגוף, וגם הארה לנפש-רוח, שקיבלתי מהדלקת נר-חנוכה, ומהשלחן הטהור מאדמו"ר שליט"א, ומהקיבוץ-גלויות. כי חוץ מהחסידים שבאו מרומניה מכמה מקומות וגם בתוכם המחותנים שלי מנאוויסעליץ עוד באו חסידים ואנשי מעשה, לערך ‎60 , ממדינת פולין. ובמוצש"ק פר' "מקץ", עשו הנגידים סעודת
"מלווה מלכה" באורך הקלויז עבור ‎200 חסידים או יותר! והסעודה היתה מאכלי חלב ודגים ומשקאות, הכל לרוב ובהרחבה גדולה.

והחסידים שרו וזימרו בשירות ותשבחות, ורקדו בצוותא חדא. וביום א' "זאת חנוכה" אצל השולחן, החזן פיני שר "מעוז צור", וגם "מזמור שיר חנוכת הבית", וגם הפיוט משמיני-עצרת קודם השמ"ע "אמונים אשר נאספו" (ראה במחזור רינת ישראל אשכנז סוכות, עמ' ‎470 ) .
ובערב נסעתי עם החבריה לנאוויסעליץ, והיתה לי לינת לילה אצל מח' שיחיו. וביום ב' נסעתי לביתי, ב"ה, שמח וטוב לב, עם מאכלי חלב אשר נתנה לי המחותנת תח', והיו לנו לאכול כל השבוע בטוב טעם.
וגם זאת אוכל להודיעכם, כי אמכם תחי' אין לה שום כאב אצבעות ח"ו, וגם השפחה עודה בבית לעזרתה. ומקבלים אנו תענוג מנכדתי רחל תחי', כי היא יפת תואר וחכמה מאד. ובתי מרים תחי', אשר כעת יושבת בביתה הגדול כתבה, שברצונה לקחת הילדה אצלה. אמנם, מסתמא תהיה הילדה אצלנו אי"ה כל החורף.
ועתה, נבוא לפתרון השאלה של בני ישראל יחי', ששאל אותי לחוות דעתי, אם להשתקע על-להבא בקבוצה זו? על זה אוכל להשיב: בוודאי, מה טוב ונעים שבת אחים גם יחד. אך עיקר ישיבת הקבוצה אין לי עוד מציאת טוב טעם ודעת בזה, כי כפי שכולכם כתבתם הרווח שאתם מרויחין בעבודתכם ולבסוף אין אני רואה סימן ברכה ח"ו, כמו שעינינו רואות אצל קנאפ, ואצל שטערענבארג וגם אפילו אצל מח' מאיר? (מכרים שעלו ארצה והם כן מרוויחים כסף באופן פרטי).
ומה שאתם בוטחים ומצפים לעזרת הקק"ל ליתן לכם בודין (חלקת אדמה), גם זה הוא תוחלת ממושכה. אך עכ"ז אין אני יכול לומר "קבלו דעתי". כי מה יוכל אדם לראות מרחוק? אך אבקש מהשי"ת, שיוליך אתכם בדרך הטוב, הן בגשמיות והן ברוחניות. כי מי מורה בקבוצה לנשים הדת הישראלית? וד"ל .
ואני אתן ברכות מז"ט להזוג החדש, ויהיו בשעה טובה ומוצלחת. ויר"צ שישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים, קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה ובתוכם גם זרעי היקרים שיחיו בטוב אכיר"צ.
המעות מבוקארעשט, עד עכשיו קבלנו בכל עת. אך על העתיד אין אני יודע מחמת כמה טעמים.
דברי אביכם דו"ש והצ"ל, ומצפה ומחכה לשמוע כל טוב, וחפץ לראותכם בישועת כלל ישראל: יעקב יוסף שו"ב הערשטען.
למעלה

ראובן יוספזון (אחיה של ביילה גיסו של לייב-אברהם גרשטיין) כותב לשח"ל

ב"ה,

באטאשאן, כ"ו טבת תרצ"ה, לסדר "וגאלתי אתכם"                  (דצמבר 1934)  

לקרובי היקר וחברי החביב  ישראל גרשטיין ולזוגתו לאה תחיו

שלום וברכה!

אחרי דרישת שלומכם הטוב באהבה רבה ובדרך הליכה שאחותי וגיסי כותבים לכם מכתב, שולח גם כן אני ברכת-שלום מעמקא-דליבא, ושואף אני לדעת ממצב בריותכם ושלומכם, וחדשות מארצנו הק'.

באיזה עבודה אתה מתעסק לעת עתה?

בבאטאשאן יסדנו (אנו צעירי מזרחי) את המזרחי, וב"ה עלה יפה.  הבעלי-בתים היותר אצילים מעירנו הם בראש, אבל שיחות בשבילם אין.  רק עושים אתם תולדות הציוני והמזרחי,  ובכל זאת שווה הוא.

אפשר שתשלח איזה עיתונים בשביל המזרחי?  ויכול להיות גם כן עיתונים בשביל צעירי-המזרחי "בני-עקיבא", שאינם בנמצא פה.

כתוב נא לי חיי המזרחי בקבוצה. א) חיי החבר שלא ארש אשה.  ב) חיי חבר שארש אשה.  ג) גדולת הבנים בקבוצה.  והחילוק בין שאר קבוצות שאינם ממזרחי.

אני חותם, ואקוה שתענה על בקשתי

ומברך אתכם בשלום וברכה, ושתצלח במעשה ידיך ושיבנה ארצנו על-ידי מטרתנו.

ראובן יאזעפזאהן.

נ.ב. חברי, אל תתמה כי אני שואל מעמך שאלות כאלה, כי תורה היא וללמוד אני צריך.   הנ"ל .

‎