English

מפת האתר

צור קשר

 מפתח השמות באתר

מי אנחנו

הצהרת פרטיות

פוליקמן

אלקיס

שכטר

גרשטיין

יורב

דף הבית

מכתבי יעקב יוסף 3-1932

  פיענוח המכתבים   מפתח הנושאים למכתבי יעקב יוסף  
1934 1935 1936 1937 1938
      1939 1940

 

משקל הקובץ

PDF קישור למכתב המקורי הסרוק 

     
1.17 MB לחץ כאן לקריאת המכתב המקורי

 שבחי הישיבה בארץ ישראל

16.5.32

1

1.33 MB לחץ כאן לקריאת המכתב המקורי

 ישראל מחליט ללכת להכשרה באגודה

24.5.32

2

840 KB לחץ כאן לקריאת המכתב המקורי

יה"ר שתקבלו בנחת את חג השבועות

1.6.32 3
1.02MB לחץ כאן לקריאת המכתב המקורי

 מכתב קצר אצלנו הכל בסדר

24.8.32

4

2.73MB לחץ כאן לקריאת המכתב המקורי

 דברי האדמור על המתנגד והחסיד

6.11.32

5

4.29MB לחץ כאן לקריאת המכתב המקורי

 משה דואג לצרכי עליתו

31.1.33

6

2.12 MB לחץ כאן לקריאת המכתב המקורי

מכתב מישראל ומשה (בעברית) וסבתא רבקה ביידיש

2.2.33  
1.63MB לחץ כאן לקריאת המכתב המקורי

 שלום למשה העולה

24.4.33

7

1.13 MB לחץ כאן לקריאת המכתב המקורי

תודה על העתונים ששלחתם צורף למכתב של סבתא

16.5.33

8

1.35MB לחץ כאן לקריאת המכתב המקורי

לזהבה וחנוך שיתחתנו,בקרוב אצל ישעיהו ומניה...

30.7.33

9

   

שבת עם האדמור. צער על כשלון שידוך ל"א . ברכה על שהולכים בדרך היהדות.

3.9.33

10

4.57MB לחץ כאן לקריאת המכתב המקורי

מכתב ארוך , מסחר באתרוגים , שמחה על דרך הקבוצה.

24.10.33

11

1.32MB לחץ כאן לקריאת המכתב המקורי

שידוך עבור ל"א עם בת השוחט מבאטאשן.מסביר מדוע אינם עוברים לידניץ.

19.11.33

12

 

ב"ה, יום ב' לסדר "ובכל ארץ אחוזתכם, גאולה תתנו לארץ".
(י' באייר תרצ"ב (‎16.5.1932)
( המכתב בעמוד הראשון מתחיל בכתיבתו של משה, ובעמוד השני מכתבו של יעקב יוסף)

היושב בשמים, הוא יתן ברכה וחיים, במצוות הד' מאירת עיניים, לבני יקירי כמר חנוך העניך נ"י, ולבתי היקרה מרת זהבה ת', ולבת גיסי מרת יהודית תחי', ולכל הקבוצה. כולם יהיו מאושרים וברוכים.
ראשית הידיעה היא הקריאה. יתן הד' בריאות טובה, בידיעות טובות, ובבשורות טובות לנו ולכל ישראל בקרוב, ונאמר אמן.
כאשר מכתבי זה נכתב, בפ' ובסדר הנ"ל, ע"כ באתי להזכיר, אשר כבר הראתי פירושו בספר "זאת זכרון" מהחוזה הה"צ מלובלין, על ב' אופנים, היינו: ע"י "ארץ" אתם "אוחזים" ודבקים בהשי"ת בתשובה, עי"ז "גאולה תתנו לארץ". אופן ב': כי הנה כתוב "וימאסו ארץ חמדה", ע"כ "וישא ידו להם וכו', ולזרותם בארצות". בשביל חטאם, דמאסו ארץ חמדה, ע"כ אנו אומרים בתפילה "אתה תקום תרחם ציון", "כי עתה רצו עבדיך וכו' ואת עפרה יחוננו". וזה מרומז בפסוק הנ"ל "ובכל" לשון "כלתה נפשו". "ארץ אחוזתכם" במה שמשתוקקים לארץ ישראל, עי"ז "גאולה תתנו לארץ". אמן כן יהי רצון.
עתה באתי ליתן תח"ג ליהודית, על כתיבה בכל פעם. ולפליאה מה זה, שזרעי היקרים טמנו ידם מלכתוב? האם אין זה גורם לנו יותר לחשוב מחשבות שונות? ויותר טוב לכתוב האמת, ולבקש מהשי"ת על העתיד. שתוכלו לבשר לנו בשורות טובות בקרוב, לשבוע נפשנו בשובע שמחות.

דברי אביכם, דורש שלומכם והצלחתכם כל הימים

יעקב יוסף שו"ב הערשטען.



בע"ה, ל"ג בעומר לסדר "ונתתי שלום בארץ", קלישקוויץ תרצ"ב (י"ח באייר תרצ"ב, ‎24.5.1932)
(המכתב מתחיל בכמה מלים של משה, וכמה מלים של אמא רבקה)
גם אני אתן תודה רבה לד', ותח"ג לכם על הפ"ק שקיבלנו בשבת שעברה, וקראנו לשבת עונג, בקבלת הפ"ק ובקריאה ועיון מעט, ושניתי ושילשתי בקריאה היטב במוצש"ק, וברכתי ברכות הנהנין, ואמרתי "ויתן לך מטל השמים ומשמני הארץ", "יישלח תשבי לעם סגולה, רווח ששון והנחה, שפתינו אז תרננה".
וגם קיבלנו  פ"ק מוויזשניצא מבני ישראל יחי', וכותב שם כי נסע מטשערנוביץ עם הנערים להחלוץ מאגודה אשר הוא סמוך לוויזשניצא, והתעכב שם שבוע אחד - והוטב בעיניו מאד - הן בגופניות והן ברוחניות. כי הרב שיחי' נותן השגחתו עליהם בעניין היהדות. ובעניין הגשמיות - יש כמה משגיחים לטובה. ודורש הסכמתי. והשבתי לו, כי מה אוכל לעשות נגד השגחת הבורא ח"ו? כל כן, אם מד' יצא הדבר - יגמור בכי טוב.
אחיכם ל"א יחי' נמצא עוד אצלנו, אך נסע מכאן על שבת לחוטין, מחמת שיש לו שם משפט שקורין אפעלק, ועוד לא בא לכאן. השי"ת יעזור לו ג"כ בקרוב כל טוב.
והיום קבלנו ג"כ פ"ק מיעדיניץ, ושם מודיע לי אחיכם ישעיו, כי אחותי סעריל ת', אשר יושבת כעת ביאס - באה לקבל פני הורי שיחיו, ובקשה מאד שאבוא ג"כ לראות עמה פא"פ. אך אין אני יודע אם כעת אוכל לעשות בקשתה.
דברי אביכם, דורש שלומכם, ובשלום בת גיסי יהודית תחי' - יעקב יוסף שו"ב הערשטען.


מכתב ללא תאריך, ארוך מהסבתא ביידיש ותוספת מהסבא.

במכתב של הסבתא מוזכרים: גאלדע (זהבה) העניך (חנוך) ויענטע (יהודית).לכן נראה שהמכתב משנת תרצ"ב 41 לספירת העומר. מכאן שהמכתב נכתב ביום חמישי כד אייר תרצ"ב 1.06.1932 מא לעומר

 זרעי היקרים והחביבים, גם יהודית היקרה-כלכם תחיו חיים טובים ומאושרים. אף כי כעת אין לי הפנאי לכתוב לכם באריכות כאשר ליבי אומר לי, עכ"פ מוכרח אני לכתוב בקצירת  האומר, וליתן לכם תח"ג על המכתב שקבלנו אתמול- הוא ארבעים יום לספירת העומר. ובפרט לבתי זהבה שכתבה לנו באריכות, ולבאר לנו בפרוטרוט איך קיבלתם את חג הפסח. כן יה"ר שתקבלו בנחת את חג השבועות, הוא זמן קבלת התורה.

ותזכו לקבל ג"כ ברכת התורה, כמו שנאמר "עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר. אורך ימים בימינה ובשמאלה אושר וכבוד". ואז נוכל לומר: "נודה לך הד' על תורתך שלימדתנו ועל חיים חן וחסד שחוננתנו".

דברי אביכם ודודך. דורש שלומכם והצלחתכם כה'. יעקב יוסף הערשטן שו"ב



ב"ה, אור ליום ד', לסדר "אנוכי נותן לפניכם היום ברכה, את הברכה אשר תשמעו אל מצוות ה'". (כ"ב אב תרצ"ב ‎24.8.1932)

טללי ברכה וגשמי הצלחה, לבתי היקרה והחביבה זהבה תחי', ולבני יקירי ומחמדי כמר חנוך יחי'.
הנה נפשי יודעת מאד בלבבכם הטוב, כי רצונכם ותשוקתכם לראות במכתבינו רק שני דברים: דהיינו מבריאותנו ומשלומנו הטוב, וגם לשמוע חדשות טובות.
ובוודאי "ראשית הידיעה היא הקריאה".
אוכל להודיע לכם, כי תבענה שפתי תהילה לה' על החיים והשלום אשר איתנו.ויוסף הד' כהנה וכהנה. ועל דבר החדשות אין לי עוד מה לחדש. אך כפי שכעת אחר חמישה-עשר מזה החודש אב וכבר אמרו חכמז"ל, כי מעת חמישה עשר תתחדש עלינו ברכה וגם עת-רצון לבקש מהשי"ת כתיבה וחתימה טובה לשנה החדשה כיר"צ ובא לציון גואל.
ועוד אוכל לכתוב לכם איזה חידוש דבר תורה בענין אה"ק, שראיתי בספר "דגל". שפירוש הפסוק "ארץ אשר לא במסכנת" הוא חכמות אנושיות, ע"ד חכמת המסכן. "תאכל בה לחם, לא תחסר" כי רק "כל בה" הוא אמונה והבטחון בד', ועבור זה לא יחסר כל טוב. כאשר נאמר אצל אברהם אבינו: "וד' בירך את אברהם בכל", ואברהם נתן ליצחק אבינו ג"כ את "כל". כן יברך אותנו השי"ת "בכל מכל כל".

דברי אביכם דו"ש והצ"ל כ"ה יעקב יוסף שו"ב הערשטען.



"ה, יום א' לסדר "לך לך מארצך וממולדתך אל הארץ והיה ברכה".
(ז' חשון תרצ"ג ‎6.11.1932)


החיים והשלום יחדיו ידובקו אל יקירי ואהובי, היא בתי היקרה מ' זהבה ת', ולבני היקר כמר חנוך-העניך יחי', ולבת גיסי מרת יהודית תחי', ולמרת אהובה תח', ולכל הקבוצה שיחיו בטוב. ובפרט אל כבוד המורה ידלין נ"י כולם יעמדו על הברכה.
אחרי דרך מבוא השלום כראוי וכנכון הנני לבקש מזרעי היקרים לבל יהיה לפלא בעיניכם, מדוע לא אכתוב לכם בכל פעם מכתב רחב. ונפשי יודעת מאד, כי בעת קריאתכם מכתבי אליכם תשבעו עונג ונחת, כאשר אנו מרגישים בנפשנו בעת קריאת מכתבכם הנעים אלינו. אשר לא כן אם אכתוב אליכם בקצירת האומר. ובאמת, הכתב והמכתב המה עוד הבריח התיכון, המבריח את הרחוקים מן הקצה אל הקצה, ויקרבו את הנפשות והגופות אשר בלבבם המה קרובות מאד. ע"כ בוודאי ראוי ונכון להרבות בכתובים. אך לא בשלי הפשע. כי כל זאת הוא רק מחמת הזמן גרמא: טירדות מטירדות שונות, ובפרט בהימים שעברו עלינו, היו לנו טרדות הגוף והנפש. ומי יתן והיה, כי בימים הבאים עלינו לטובה יהיו לנו מנוחת המוח ובריאות בשלימות, ולשמוע ולהשמיע כל טוב. ואוכל לבשר לכם בשורות טובות בקרוב.
ועתה באתי להודיעכם, כי בקריאת מכתבכם אשר קיבלנו שבוע העבר, בברכתכם אותנו שיקויים בנו ברכות אדמו"ר שליט"א שבירך אותנו בעת שהייתי אצלו עם אבי שיחי' נתעורר בקרבי לכתוב לכם כל פרטי הדיבורים שדיבר עמי אז. כי אחר שבירך אותי בברכה המשולשת: בבני, חיי, ומזונות טובים שאל אותי מה אתם כותבים משם? אם יש לכם חיי נחת? ואמרתי לו שאמת אתם כותבים, שיש לכם עונג ונחת. אמנם אנו כאן אין לנו עוד תענוג עד שיעזור השי"ת שתבואו לאיזה תכלית טוב: טוב לשמים וטוב לבריות. וגם שאל אותי, אם אתם מתנהגים שם בדרך הישר והטוב? והשבתי לו, כי כפי שאתם כותבים אלינו אתם הולכים בדרכי אבותיכם. וסיפרתי לו מה שכתב לי בני העניך יחי', שבאה אצלכם חברה בת הרב מליטא והיא באמת דתית, רק בקרירות גדולה. והשיב לי, כי זה החילוק בין "המתנגדים" ובין "החסידים". כי המתנגד שומר המצווה כדרך עבד לרבו אשר מוכרח לקיים כל הגיזעציע (חוק) אשר אמר לו רבו. ואם לא יקיים אזי מאמין שיתן לו רבו איזה עונש. דהיינו ששומר שבת כראוי, ואוכל רק בכשרות, ומניח תפילין בכל יום אך עם זאת אינו מרגיש בעת שמניח התפילין על ראשו, שיהיה לו חיות ג"כ בתוך ראשו. על כן הוא חושב מחשבות, שבוודאי יותר טוב היה לו אם רבו לא ירבה לו כ"כ גיזעציעס (חוקים). אך החסיד הוא כבן לאביו, אשר הוא חביב ואהוב בעיניו, וכל אשר יצוה עליו אביו הוא עושה בחיות גדולה מחמת רצון אביו, אשר אהבו. וכל המצוות הם תיקון נפשו ג"כ. ע"כ הוא חושב: מי יתן והיה, שיוכל לקיים רצון אביו יותר ויותר. עד כאן לשונו הטהור והקדוש של אדמו"ר שליט"א.

והנה חדשות אין לי מה לכתוב. ותהלוכות הבית אשר היו אצלנו עד היום מסתמא אחיכם, הוא בני משה, כבר כתב לכם. ואבקש מבני העניך שיח' לכתוב לנו אם היה בירושלים? ומה ראה ומה עשה שם? אך לכתוב לי בלשון קל וצח ולא בלשון מדברת גדולות כנהוג עתה כדי שאוכל להבין בקלות ובפשטות.

דברי אביכם ודורש שלום כולכם וחפץ בהצלחתכם ומצפה לישועה באמת בכלל כל ישראל יעקב יוסף הערשטען שו"ב.

פליאה לי עליכם, מדוע אין אתם כותבים לפעמים איזה מכתב לידידנו הר' ישראל מרגלית נ"י?
אשר הוא ג"כ דורש בכל עת בשלומכם הטוב, וגם יוכל להזכיר אתכם לפני אדמו"ר שליט"א לטוב.


 

בעה"י יום שהוכפל בו כי טוב ד' שבט לסדר "בנערינו ובזקנינו נלך... ולכל בני ישראל היה אור במושבותם." תרצ"ג קלישקוויץ.
(פר' בא ד' שבט תרצ"ג ‎31.01.1933 )
חיים וברכה, שפעת טובה והצלחה, לזרעי האהובים, וליהודית ואהובה היקרים, ולכל הדורשים בשלומכם- תבוא עליהם ברכות טוב.
בשפתי רננות ובקול נעימים, אתן תודה לד' על בריאותנו, החיים והשלום אשר אתנו. כה יתן הד' לחיות חיי עונג ונחת ולשמוע ולראות כל טוב ביוצאי חלצי ובכל משפחתינו בכלל ובפרט, בישועה גמורה בתוך כלל ישראל ובלצ"ג. אמן.
הנה מכתבכם האחרון והנעים עלינו- קבלנו עוד ביום שבק"ד (שבת קודש) פ' שמות, אך מחמת טירדת כאו"א לא כתבנו לכם תשובה עד היום. וגם היתה סיבה לזה- כי בשבוע העברה קבלנו ג"כ המעות, כמו שנרשם במכתב משה יח'. והיום נסע לחוטין, כדי לקבל עוד איזה כתובת מהטשורק אשר נצרך לו, וגם ליתן להבנק נאצינאל (הבנק הלאומי) את מאות האחדים אשר שלחתם. כי נפסלו מכח הממשלה, לקחת אותם במקום אחר.
ואבקש להודיע לנו פרטי העבודה כעת מכאו"א ובפרט מבני חנוך יחי', שצריך להלוך ברגליו להעבודה. השי"ת יחזק כוחכם, ותבואו בקרוב לידי מנוחה ותכלית הטוב.
ואסיים בטוב, בדבר תורה, כי בעת קבלת מכתבכם הנ"ל, לא קראתי בעצמי ביום השבקו"ד עד אחר ההבדלה. וראיתי כי בתי זהבה בקשה ממני לכתוב לכם איזה מאמר חז"ל.
ע"ז אוכל לכתוב לכם מאמר ר' יוחנן שאמר: "שלושה המה מנוחלי עולם הבא: הדר בא"י, והמבדיל על היין, והמגדל בניו לת"ת ."
השי"ת יעזור שנוכל כולנו לקיים מאמרו בקרוב בתוך כלל ישראל.
דברי אביכם ודו"ש, ודורש בשלום כל הקבוצה - יעקב יוסף הערשטן.


 

בעזה"י קלישקוויץ תרצ"ג. יום ב' אהב"ה לספירת העומר, להנצל מחטא קל וחומר, ולחסות בצל ישראל שומר. (כ"ח ניסן תרצ"ג, ‎24.4.1933)


טללי ברכה וגשמי הצלחה לזרעי הנחמדים: הוא בני משה העולה, ובני חנוך-העניך הבונה, ובתי גאלדא המוזהבה, וגם יענטיו ואהובה וגאלדא קנאפ כלם יעמדו על הברכה.

"ראשית הידיעה היא הקריאה". יתן הד' שאזכה להודיעכם בקרוב ג"כ בשורות טובות, כמו שזכיתי בער"פ לראות הטלגרמה, וגם אתמול הפ"ק, אשר בני משה יחי' בא למחוז חפצו לארה"ק. וכבר כתבתי לכם ברכת "בואכם לשלום". יתן הד' כל משאלות לבכם לטובה.
וגם קיבלנו בחוהמ"פ המכתב מבני העניך וגאלדא שיחיו, הנכתב עוד קודם פסח, בתקוה לקבל בקרוב פני משה, ולשמוע מאתנו הפ"ש אשר שלחנו ע"י מעומקא דליבא.
ות"ח גדול לכם עבור זה.
וזאת תדעו, כי במכתבכם בסיפור הגר צדק, וגם הבנתי בכל המכתבים שלכם, כי אתם בבחינת יהושע וכלב, אשר אמרו "טובה הארץ מאד מאד", ולא הוציאו שום דיבה רעה ח"ו. וכן אמרו חז"ל "כשם שאדם רוצה לילך כך מוליכין אותו. וכשם שבא לראות כך הוא רואה". ואמנם, באמת גם שם שכיח הזיקא, דהיינו: אנשי דלא מעליא העולים לשם, כמו בן הרב מליפקאן, ובן יוסף שו"ב מנאוויסעליץ, ובן שלום מאליונציר מחאטין אשר אינם הולכים בדרכי אבותיהם. אך יש תקוה, כי "אוירא דא"י מחכים" ו"ראשית חכמה הוא יראת הד'".

ועתה אסיים עוד בדברי יהושע וכלב: "אם חפץ הד' בנו והביא אותנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו, אשר היא זבת חלב ודבש". יתן הד', שתטעמו מצוף דבשה בגופניות וברוחניות.
כה דברי אביכם הדורש שלומכם, ובשלום כל יושבי ציון וירושלים, וחפץ בהצלחתכם בתוך ככ"י: יעקב יוסף הערשטען שו"ב.

מהראוי והישר, שתכתבו ג"כ פ"ק לידידנו הר' ישראל מרגלית, ולבקשו ג"כ להזכיר אתכם לפני אדמו"ר שליט"א.


  

בעזה"י, אור ליום ה', לסדר "ונתנה הארץ פריה, ואכלתם לשובע, וישבתם לבטח עליה" אכי"ר.
(פר' בהר-בחוקותי, כ' אייר תרצ"ג, ‎16.5.1933)
(בצד אחד של הגלויה יש מכתב ביידיש מישראל, והוספה של סבתא רבקה, ובצד השני -)
הנה גם אנוכי לא אמנע הטוב מאהובי ומחמדי, המה זרעי היקרים, שלא לבוא בכתובים על הפ"ק הל"ז, אף כי אין לי לחדש שום דבר. אך אני בוחן לבבות שלכם, כי בוודאי ישמח משה וגאלדא וחנוך, בראותם גלילות ידי, אשר זאת הבריח התיכון, המבריח מקצה אל הקצה, ומקרב את הרחוקים.
ואני תפילתי לד', כי אוכל בקרוב לבשר לכם בשורה טובה ג"כ, וגם לשמוע מכם בשורות טובות. ואני אתן תח"ג על המכ"ע (המשלוח כתבי עת) שנשלח אלי, כי יש בהם דברי חכמה ביראת הד'.
ומסתמא תודיעוני, איך נעשה אצלכם ביום ל"ג בעומר, אשר הוא יום הילולא, וממנו טו"ב (‎17) ימים לקבלת התורה - הוא חג השבועות.
ובזכות קבלת התורה, נזכה כולנו לחירות מעול גלות, ולבניין ציון וירושלים.
כה דברי אביכם דו"ש וחפץ בהצלחתכם לנצח - יעקב יוסף הערשטען.
ליתן עבורי פ"ש ליהודית, לליבא, ולכל בני הקבוצה.



ב"ה, יום א', ז' מנחם אב, לסדר "אעברה נא ואראה את הארץ הטובה".
(ז' אב תרצ"ג, ‎30.7.1933)


חיים טובים וברוכים, דשנים ורעננים ומוצלחים, לזרעי היקרים והנעימים: משה, זהבה, חנוך שיחיו ויתענגו מצוף דבש ארץ אבותינו, בגוף ונפש, בישועת כלל ישראל. ובכלל ברכתי נכללים ג"כ כל דורשי שלומנו, ובפרט יהודית בת גיסי עם בחירה, אהובה, זהבה קנאפ, זכה.
בראשית מכתבי אביע לכם תודה רבה על הפ"ק שקיבלנו מכם, כי גם אתמול קיבלנו הפ"ק מיום כ"ד תמוז, וגם כבר קיבלנו מכתב קטן הנשלח אלינו ע"י גיסתו של המורה ידלין. ואחיכם ל"א, אשר היה כאן ונסע ליעדיניץ דרך נאוויסעליץ, וקיבל ממנה ושלח אלינו. וגם קיבלנו מכתב מליפקאן, וגם בתי מרים ת' כותבת, שדברה שם עם האשה הנ"ל, ואמרה שרצונה להיות אצלנו. ובוודאי אנו מצפים ומייחלים אל השעה הזאת, שנוכל לקבל פ"ש טוב מאתכם, ולידע מכל דבר-שורש אשר אצלכם. כי מכל מכתביכם אין אנו יודעים עוד, האם מכל פעולותיכם תחשבו לבוא בקרוב בעזר השי"ת לתכלית האנושות? וע"ז נאמר בתורה: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו", וע"ז אמרו בגמרא: "האי דנסיבנא בשיתסיר עדיפנא מחבראי". (זה שהתחתנתי בגיל ‎16 בכך אני עדיף מחברי). וגם רצוננו לידע פרטי הקבוצה החדשה: כמה חברים וחברות נמצאים שם? ואם בקרוב הימים תוכלו להוציא משם די ספוקכם? השי"ת ירחם, שיהיה הכל לטוב, ובקרוב נוכל לבשר לכם ג"כ בשורות מז"ט מאחיכם ל"א, וישעיו.
ואבשר לכם, כי בשבוע הבע"ל תהיה אי"ה החתונה אצל יצחק אשריס, לבתו שרה. ואודיעכם, כי נכדתי רחלי עודה אצלנו, והיא ב"ה בבריאות טובה, ויפת תואר וגם חכמה כמו אחיה, הערשילי.
ואבקש להודיע לי ג"כ, אם לעשות בשנה זו אי"ה מסחר באתרוגים עם הר' שלום זילביר?

דברי אביכם, דו"ש וחפץ הצלחתכם לנצח, ומצפה לישועת הד' בכל הפרטים לטובה, יעקב יוסף הערשטען שו"ב.
ופ"ש מעומקא דליבא לכבוד המורה ידלין נ"י.


בעזה"י, יום א' לסדר "והיה" לשון שמחה "כי תבוא אל הארץ וכו', וירישתה וישבת בה". תרצ"ג (פרשת כי תבוא י"ב אלול תרצ"ג, ‎3.9.1933)

יפתח הד' לכם את אוצרו הטוב, לזרעי האהובים והנחמדים: משה, חנוך, זהבה שיחיו בטוב ובנעימים. עם כל מכיריכם ומיודעיכם. ובפרט ליהודית עם חתנה, אהובה, זהבה קנאפ, זכה. כולם בכלל ברכה.
הנה מכתבכם הארוך והנעים עלי, אשר מחזיק תשעה ושלושים עמודים קיבלנו לנכון עוד בפ' ראה, אשר לא הייתי אז בקלישקוויץ מחמת סיבה טובה. כי הרב הקדוש ישראל שליט"א מלייפציג, הוא אחיו של אדמו"ר שליט"א מטשערנוביץ היה בנאווסעליץ. ונשלח אלי מכתב מהרב מנאווסעליץ, שאבוא לשם לקבל פניו. וכתב לי, כי רצונו לנסוע משם לליפקאהן, על שבת פר' שופטים. וע"ז נעשה הסכמה בביתי, ונסעתי לנאווסעליץ ומשם בצוותא חדא לליפקאהן ביום ו' ברכב הברזל (ברכבת). וב"ה קראתי לשבת עונג ובכבוד גדול.
והודעתי ג"כ ליעדיניץ, שיבוא בני ל"א כדי להתעניין בעניין השידוך. וביום א' בערב בא לליפקאן. וביום ב' בצהריים הלך ל"א לבית העלמה, לדבר עמה עוד הפעם. ובהסכמת בני, הלכתי לשם עם בתי מרים, כדי לראות ולהראות עם אביה. ואף כי הוא אינו מכת החסידים אמנם הוא מאנשי ה', הבע"ב מליפקאן. ודיברתי עמו כמה עניינים מהגמרא ומהנהגת העולם, עד שדיברנו מעניינא. ואמר, שמחייב א"ע (את עצמו) ליתן נדן במזומן חמישים אלף לעי, וחצי ביתו והחנות, אשר שווים בוודאי מאה וחמישים אלף לעי רק שאין לו המזומן תיו"מ, ע"כ נותן לי הברירה להחליט בדבר: אם לעשות תיו"מ הגמר הטוב, או להמתין ארבעה שבועות, עד שיתן המעות במזומן. ובזה חזרנו לאכסניא שלי לבית מרים ת' להתייעץ בדבר. וכאשר באנו לבית אז אמר בני ל"א, כי עוד לא דיבר עם העלמה כל מצפוני לבבו, וגם לא שאל אותה אם מסכימה שאחר החתונה יראה היכן לקבוע דירתו אם בליפקאהן, אם ביעדיניץ. ע"כ הלך לשם בלילה לדבר עמה בעצמו, שלא ישמעו אחרים את דבריו. אז עמדתי כמשתומם, שאין להבין דעת ומחשבות ועשיית העולם החדש. וכן ראיתי במכתבם, כי אין אני יכול לומר קבלו דעתי, כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכי דרכיכם.
אך ירא אני לומר, כי זה עצת היצר, אשר הוא מראה לדור החדש אפילו לכשרים שבדור מאה וחמישים טעמים לטהר השרץ ח"ו. השי"ת ישלח לנו בקרוב אליהו הנביא, להשיב לב אבות על בנים, ולב בנים על אבותם.

ונחזור לעניינא. כי ביום ג' בבוקר, שלחנו את השדכן לשאול מענה מהעלמה, והיתה תשובתה כי על הבי-דואר תהיה תשובתה. וע"ז זלגו עיני דמעות, ובבושת פנים לנסוע מליפקאן בלי שום גמר. ואני תפילתי לך הד', שלא אבוש עוד בעה"ז, ולא אכלם בעה"ב.. וביום ג' בצהרים, אני ובני ל"א נסענו מליפקאן, והוא נסע לטשערנוויץ, ואני באתי בלילה לביתי בלב נשבר ונדכה. הן מהשידוך והן מבריאות מרים ת', שאינה עוד בשלימות. וב"ה חייקילי, והערשילי, וגם רחלי, המה מחוכמים ובריאים. אך השי"ת יעזור להוריהם, שתהיה להם בריאות טובה ופרנסה בריווח, שיוכלו לגדלם בנקל וברווח.
וגם אתכם אברך מקרב לבי, שימלא הד' כל משאלותיכם לטובה. ובאמת אגיד לכם, כי אין אני ח"ו כפוי טובה, ובוודאי ישמח לבי, ואתן תודה לד' ע"ז שאתם נמצאים בארה"ק, ומתנהגים בדרך היהדות. ובכל עת שאקרא את מכתבכם תשבע נפשי בשובע שמחות. שאתם כותבים, כי יש לכם שם חיות הרוחני והגשמי.
ונחזור לעניין הראשון: כי קבלתי היום מכתב וידיעות מבתי מרים ת', כי ב"ה מצב בריאותה כעת בטוב, וגם עשתה איזה מלבוש טוב. וגם שלא לדבר משידוך אחר עבור ל"א, כי יש לה תקוה וידיעה, כי בקרוב יהיה נגמר השידוך מליפקאן. יתן הד' שתכלה שנה וקללותיה, ותחל שנה וברכותיה. ויקויים בנו מקרא שכתוב בזו הסידרה "יצו הד' אתך את הברכה באסמיך". ודרשו חז"ל "בדבר הסמוי מן העין היא נשיאת איש ואשתו". כי לקיחת הצלע מן האדם היתה דבר סמוי מן העין, ושם צווה הד' את הברכה. ותעיינו בגמרא יבמות פרק "הבא על יבמתו", מה שדרשו חז"ל על הנשואין. וד"ל. השי"ת ירחם, ויקויימו בנו הברכות של האדמו"ר הקדוש ישראל שליט"א, וישלח לכם בקרוב זיווגיכם כפי העולה על רוחכם הטוב. וגם תעיינו ב"אור החיים" התחלת הסידרה, ויתענגו נפשיכם.
וזאת אוכל ג"כ לכתוב לכם, כי מחמת טרדות הזמן. עוד לא קראתי היטב היטב את כל דברי מכתבכם. אפשר תהיה לי עוד איזה תשובה על דבריכם. והמכתב שלכם עם תמונת בני משה לא קיבלנו. וכן לוי קלישץ לא קיבל המכתב. וגם האשה אחותה של ידלין לא באה לכאן, ולא זכינו לשמוע ממנה דבריכם הנשלחים אלינו על ידה. וזאת אבקש מכם, לכתוב לי בפרוטרוט את כל הספרים הנמצאים אצלכם מכאן. כי חסרים לי כמה ספרים, ואין אני יודע היכן המה.
ומה שכתבתם, שהיתה לכם אסיפה בגללינו, וחשבתם האיך נוכל להשאר כאן בלי שום ידיד ודורש טוב על זה נאמר: אל תדאגו דאגת-מחר ואנו מתפללים "היום תאמצנו, והיום תברכנו", לראות נחת טוב בכל יוצאי חלצינו, בישועה כללית.
דברי אביכם, הדורש שלומכם וחפץ בהצלחתכם, ומברך אתכם בכתיבה וחתימה טובה בכלל כל ישראל יעקב יוסף הערשטען.




בעזה"י, אור ליום שהכפיל בו כי-טוב לסדר "לך לך" להנאתך ולטובתך "אל הארץ… ושם אעשך לגוי גדול והיה ברכה". תרצ"ד.
(ד' חשוון תרצ"ד, ‎24.10.1933)


לזרעי היקרים, האהובים והנחמדים: משה, זהבה, חנוך שיחיו בטוב ובנעימים. כמאמר הכתוב "ויתן לך את ברכת אברהם , לך ולזרעך אחריך". ובא לציון גואל, א"ס.
ראשית הידיעה היא הקריאה, אשר כולכם בפה אחד תדרשו ותשאלו במכתבכם הנעים עלינו, וקיבלנו אותם בעת קבלת החתימה הטובה מאת אבינו שבשמים הוא יום הושע"ר. ע"כ אודיעכם, כי תבענה שפתי תהילה לד', על בריאותנו והחיים והשלום אשר אתנו. יתן הד', כי הבריאות והשלום יחדיו יתמידו עלינו בכל עת ובכל רגע, כל ימי חיינו בלי הפסק ח"ו.
ואין לשער ואין להעריך גודל שמחתנו בקבלת מכתבכם, נוסף על "זמן שמחתנו". כי קודם הימים-הטובים, היתה אצלנו קרירות גדולה וגשמים מרובים. וברחמי השי"ת מיום ר"ה נעשה האויר צח, והגשמים חדלו. רק לפעמים הולך גשם מועט. ובוודאי כל העולם שמחים לכנוס ולאסוף את תבואות השדה, דהיינו חטים ושעורים ודגן, אשר המה מאד טובים לנו, עם בני ישראל.
קיבלנו הימים-הטובים בלי שום צער ח"ו. ובעזה"י ישבתי וישנתי בסוכה בעונג ונחת. ואף כי לא זכיתי שנה זו להיות לי אתרוג ביחידות מחמת ב' טעמים: ראשית כי עשו בטשערנוביץ, הסוחרים באתרוגים, יד אחת . ומחמת זה, היו האתרוגים ביוקר גדול. והבנתי, כי לא ירצו בקלישקוויץ ליתן לי המקח, שאוכל להרוויח עוד מעט. והשנית כי הר' שלום זילביר לא רצה ליתן לי בלי מעות במזומן, ולא היו לי. ועכ"פ רציתי לעשות שותפות עם גיסי ישראל באתרוג שנשלח לו מארץ ישראל, שאתן לו לולב שלי. אך גם זה לא היה לי כי מכר אותו לקהל עבור ‎200 לעי אך בירך עליו. והוכרחתי לברך על אתרוג הקהל מביהמ"ד. אך האתרוג היה עומד אצלי, ובכל יום בירכתי אותו, ואמכם ת', בסוכה. וזה היה גמולי עבור התקיעות בר"ה, "תקיעות דמיושב". וגם בביהכ"נ דלמטה תקעתי ביום א' דר"ה "תקיעות דמיושב" ויותר לא היה בכוחי לתקוע.
וב"ה, שביום שמתו"ר היתה בביהמ"ד שמחה שלימה, בלי שום קטטות ומריבות ח"ו, אך באהבה ואחוה ושלום ורעות, אכי"ר. ואף אני שמחתי עמהם, אם כי לא שתיתי כ"כ משקה אך מחמת שמחת הרגל, ולקיים "נגיל ונשיש בזאת התורה".
וגם לרבות שמחתי בקראי את דבריך, בני משה, במכתב הנ"ל. וגם בזכרי את דבריכם במכתב הקודם, איך תתנהגו בקבוצה בדרך הישר והטוב, ברוח התורה והיהדות, נוח למקום ונוח לבריות. אשריכם ומה טוב חלקכם! תגל נפשי כי זכיתי לשמוע זאת. השי"ת יצליח דרכיכם, ותלכו למעלה למעלה בכל הפרטים הן בגופניות והן ברוחניות, בישועת כלל ישראל.
ומה שכתבתי לכם במכתבי הקודם כי היצר רוצה לטהר וכו' לא כתבתי לכם זאת בדרך חשד, שחושד אני אתכם בזה אך כוונתי היתה בדרך כוונת הגמרא בשם התנא ר' מאיר,
שהיה יכול לטהר השרץ בק"ן טעמים. ובוודאי כוונתם היתה להזהיר את איש ישראל, להיות נזהר וזהיר, שלא יהיה נלכד ח"ו ברשת היצר, אפילו בדרך תורה ועבודה. ובפרט בדבר שהוא נגד התורה ח"ו. וע"ז אנו מבקשים מהשם ית' "והסר שטן מלפנינו ומאחרינו".
ותח"ג לך בני משה, על שכתבת לי קצת מאמרים מהרבנים שדרשו והספידו הקדושים שהלכו לעולמם. ופליאה לי שלא הספידו ג"כ הישיש האדמו"ר הקדוש משטיפינעשט, זכותו יגן עלינו. ושתהיה תהמ"י "ובלע המוות לנצח".
ומה שאתם שואלים, מאיזהו מקומן קיבלנו פאסט? אודיעכם, כי מיעדיניץ, מאחיכם שמואל קיבלנו "שנות טובות", וגם קיבלתי מכתב מאחי משה-אהרן יח', והוא כותב בתרעומות עלי ועל אבינו יחי', מדוע אין אנו נותנים לב לשמוע קול צעקתו מכאב-לב ומחוסר-כל, אשר הרבה פעמים כתב אלינו ולא השבנו לו כלום…? אמנם, האמת אתנו, שלא קיבלנו ממנו שום ת"א זה לערך שנה. ואני שלחתי קארטיל (גלויה) לש"ב מענדיל גערשטיין ממאהליב, ושאלתי עליו, ולא היתה לי תשובה. ותודה לד', כי נודע לנו כי הוא עוד בחיים. ומסתמא, בכל יכולתנו צריכין אנו לעמוד לעזרתו. וכותב אדרעס (כתובת): מאלוויר טארסון לעיר יארשיב, משה-אהרן גערשטיין. והמכתב הנ"ל נשלח לאדמו"ר שליט"א מטשערנוביץ, והר' ישראל מרגלית שלח אלי על הפאסט (בדואר). ומסתמא, אשאל עוד להר' ישראל, איך בא אליו המכתב? ואיך שולחים אליו מעות? השי"ת ירחם עליו ועל ב"ב בתוך כלל ישראל.
ומעניין הפרנסה אוכל ג"כ להשיבכם, כי עומד על מצב אחד, איש איש כרצונו. כן ניתן אך תודה לד', כי שני שקים קמח עומדים אצלנו, וגם יש לנו עצים להסקה. ושבוע זה התחלנו להסיק בתנור בית החורף. והשי"ת אשר יתן לנו בריאות טובה ותענוג ונחת מכל יוצאי חלצינו הוא יעזור לנו ג"כ להחם אותנו, הן בבית והן בחוץ…
ואוכל עוד להודיעכם, כי על שבת שעברה היתה אצלנו אחותכם מרים ת', שבאה לכאן לראות ולהיראות, ולהביא מנעלים ומלבושים לבתה החכמה רחלי תח'. וביום א' שבוע זה, נסעה לביתה. וגם אי"ה על שבת זו יהיה לנו אורח טוב, הוא הרב שלנו שבא לכאן לקבל ברכת פרידה, שבעוד שלושה שבועות יסע אי"ה עם ז' וחתנו ובתו לאה"ק.
ועתה באתי לבקש מכם, לבל יהיה לפלא בעיניכם, מדוע לא כתבנו לכם תשובת מכתבכם עוד בשבוע העבר? כי זה לא היה רק מחמת גודל הטרדא שהיתה בבית: לבשל הפאוודיל (ריבה), הן מפלאמין והן מגאטיס (פירות שונים). וגם היה לי ב"מ (ברית מילה) בקלישקוויץ.
וגם זאת בקשתנו, לכתוב לנו בפרוטרוט, שנוכל להבין, אם זאת הקבוצה החדשה שאתם עובדים ובונים שם כל הצטרכותה אם זה יהיה ג"כ לטובתכם, שתוכלו לדור שם כדרך הבעלי-בתים? השי"ת יתן לכם הצלחה, בכל אשר תפנו ובלצ"ג (ובלי צער גדול).
דברי אביכם דו"ש כ"ה, יעקב יוסף הערשטען שו"ב.

כן אנו נותנים תח"ג לאהובה, שכתבה לנו פ"ש בכתב ידה ממש. ופ"ש לכל אנשי קלישקוויץ, ולכל הקבוצה, ולכל הדורשים שלומנו ושלומכם. יתן הד' לנו ולהם כל טוב סלה.


ב"ה, יום א' לסדר "ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך", ר"ח כסלו תרצ"ד.
(פרשת ויצא, א' כסלו תרצ"ד. ‎19.11.1933)
טללי ברכה וגשמי הצלחה, אל כבוד זרעי היקרים, הנאהבים והנעימים: משה, גאלדא, חנוך - שיחיו בטוב.
הנה תשובת מכתבכם והפ"ק שקיבלנו מכם, כבר כתב לכם אחיכם ישראל. ובוודאי תח"ג לכם, על אשר לא נמנעתם מלכתוב לנו, טרם קיבלתם איזה מכתב מאצלנו. ופליאה לי, מדוע לא קיבלתם מכבר את מכתבי, אשר אחיכם ל"א היה כאן על שבת בצוותא חדא עם הרב דפה, שקיבל כאן ברכת-הדרך לארה"ק עם חתנו בוה"ר (בתו והרבנית?) והוא קיבל המכתב שלי, לשלוח לכם עם מכתבו. רק השאיר כאן המז"ט שלי, שכתבתי ליהודית עב"ג צבי, וגם המכתב מאחיכם ומאמכם אשר רצ"פ (רצוף פה) עם המכתב כעת. אך מסתמא קיבלתם היסורים באהבה, אשר המה רק יסורים של מה בכך, כדי להנציל מיסורים ח"ו, הנוגעים בגו"נ (בגוף ונפש) ח"ו. ומסתמא כעת, קיבלתם מכתבי הנ"ל. ובקרוב תוכלו לקבל ג"כ אי"ה ידיעה טובה ע"י הרב. ועתה אודיעכם, כי נתעורר עוד הפעם השידוך מבאטאשאן עם בת השו"ב עבור אחיכם ל"א, והוא שואל ממני אם לדבר עוד מזה? מחמת שפלא בעיניו מדוע נשחק הדבר עד עכשיו? ואני כתבתי לו, שגם עכשיו אני נותן הסכמתי לזה. השי"ת יעזור הכל לטוב.
ועתה באתי להשיב בעניין עקירת מושבנו מכאן ליעדיניץ: ראשית - מה שכתב בני משה יחי', שכעת אין כדאי לישב בכפר בין הערלים הרוצחים - ע"ז אוכל להשיב, כי בכל דור ודור עומדים עלינו - והקב"ה מצילנו מידם. וב"ה כעת אנו יושבים כאן בלי פחד ומורא ח"ו. יותר משנים קדמוניות ומשאר מקומות. וד"ל. והשנית - ממיעוט הפרנסה כאן -הלוא תדעו מכבר, שרצוני היה להיות ביעדיניץ מכבר שני פעמים. וקניתי שם ג"כ חזקת השו"ב - ולא עלתה בידי. וגם בקיץ זה הייתי עם גיסי ישראל מאטיק אצל הרב ביעדיניץ, ואמרנו לו שרצוני להיות אצלם, אך להוסיף איזה סכום על מעות-שבוע שנותנים כעת לאבי יחי', כדי שאבי יחי' וגם ב"ב יוכלו לחיות, עכ"פ בצמצום. ואמר, שיבוא הזמן לדבר מזה עם הקהילה. ולבסוף אין קול ואין עונה...
ואף שכתב לי לא שנתחדש שם, שבן הר' יהושע רוצה להיות ביעדיניץ, ומפני זה יש אומרים, שאם אני אבוא לשם - אזי הוא נשתק כל דבר. אמנם, כל זה אינו תירוץ טוב לעזוב כאן פרנסתי וביתי בלא כלום. ובאמת אגיד, כי זקנתי מהיות לאיש גבר, לעבוד עבודת השו"ב ביעדיניץ בגוף ונפש. ואף שלבי כואב לי מאד על הורי היקרים, שאין להם לעת זקנתם שום בן ובת אצלם. כאשר אני מרגיש כעת את עצמי ג"כ כך. אך מה אוכל עשות ח"ו נגד רצון והשגחת הבורא? הד' הטוב יתן השגחתו עלינו לטובה בכלל כל ישראל.
דברי אביכם דו"ש והצל' כ"ה - יעקב יוסף הערשטען.
פ"ש לכל הקבוצה, ובפרט לדורשים בשלומו.