משה שחטר ( שכטר ) ויעל

 קורות חייו של משה שכטר - לחץ כאן

לדף ההנצחה באתר " יזכור " לחללי מערכות ישראל

חלק מהילדים של פייע אסתר(פוליקמן) ושלום בר שכטר עומדים מימין לשמאל: משה, חיים הי"ד, יוסף הי"ד, אביגדור הי"ד, בצלאל הי"ד התמונה צולמה בנובוסליץ לפני עליתו של משה שכטר לארץ,התקבלה משרה לקס(שכטר) בתו של צבי שכטר האח הבוגר שעלה לארץ לאחר המלחמה. תמונה זו שרדה אצלו גם לאחר שזרק את כל חפציו כאשר עלו הבריטים על אונית המעפילים שבה היה וגם בעת מעצרו בקפריסין.כנראה שזו התמונה היחידה מהמשפחה	משה שכטר ובת דודתו רחל גולדנברג ( אלקיס ) בקריית חיים
עמותת בני גוש עציון המנציחה את הנופלים חומר נוסף אפשר למצוא בסוף הספר גוש עציון במלחמתו , וכן בספר בדרך לחברון	תמונה מתקופת העליה לארץ
דף מסידור עבודה בטירת צבי דצמבר 1942 יעל גורנאו (שכטר-זוכר) וחיים זוכר כעבור זמן קצר עזב חיים את טירת צבי	דף סידור עבודה מטירת צבי נובמבר 1942 משה שכטר עובד בעיקר בבנין המקלחת ובדק בית עזב לקבוצת אברהם עם יעל בקיץ 1943 ואתם עלו לכפר עציון
צולם בגוש עציון בחודש ניסן תש"ח
משה בבנית טרסות בכפר עציון תש"ד	מפנקס החבר בקבוץ הדתי
יעל ובתה שלומית, וחיים – ידיד המשפחה, שנישא אחר-כך ליעל. 1947   למכתב שכתבה יעל על החלטתה לנסוע לארה"ב   למכתבים שקיבלה שלומית הילדה מחבריה ילדי כפר עציון - לחץ כאן	לתיאור דמותו של משה שכטר בכפר עציון עד מותו בקרב האחרון
משה שחטר בין חללי כפר עציון	קבר האחים לחללי כפר עציון בהר הרצל
ציון קברו של משה שחטר	כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד הרחבה ליד חלקת קברי החללים שנפלו על הגנת גוש עציון
ציון קברו של משה שחטר	הר הרצל  החלקה הצבאית - ציון קבר האחים לחללי כפר עציון
יעל שכטר בביקורה בארץ ניסן תשס"ב 10.3.02	יעל ושרה המל  2002
יעל עם בן של חברים- תשס"ח  2007	כריכת ספר שיעל הוציאה על קורות חייה 2014

משה-יצחק שכטר ז"ל
בן אסתר-פאיה (פוליקמן) ושלום-דב שכטר
נולד ברומניה
ז' בניסן תרע"ח, ‎1918. 3. 20
נפל בקרב
ד' באייר תש"ח, ‎1948. 5. 13
חבר כפר עציון
מקום נפילה:ליד המנזר הגרמני, כפר עציון - הקרב האחרון
נקבר בירושלים - הר הרצל

קורות חיים
נולד בעיירה נובוסליצה אשר ברומניה - קודם רוסיה - בבית חסידי אמיד, ברוך בנים. בבית חונך למצוות, ובבית הספר העממי אשר בעיירה קנה השכלה כללית. בן שבע עשרה הצטרף לתנועה הציונית. זמן מה היה חבר בית"ר, ובראשית שנת ת"ש יצא להעפלה דרך העיר סולינה. כעבור ארבעה חודשים בדצמבר שלשים ותשע , הגיע לארץ בחוסר כל. אחרי ששהה במקומות שונים, הצטרף למחנה החלוצי-דתי ויצא לטירת צבי. בכל חום מרצו וחוסן שריריו התמסר לעבודת הבניין במקום, ועד ערב עמד על הפיגום בקיץ הלוהט של עמק בית שאן ועשה מלאכתו באמונה. בתש"ג הצטרף יחד עם רעייתו יעל - חניכת חברת הנוער בטירת צבי - לקבוצת "אברהם" שעלתה לכפר עציון. שם גדר מאות מטרים מקרקע ההר בגדרי אבן, בנה עמדות מגן, בתי מגורים, מלאכה ומשק - עד לבית התינוקות המפואר, שבניינו נסתיים חודשים מספר לפני פרוץ המלחמה.
הצטיין ביראת שמיים , ובהקפדה על מצווה קלה כחמורה. על אף עבודתו הרבה, מצא פנאי להשתתף בשיעורי תורה. היה בעל קול ערב, ושימש ש"ץ במקום. התבלט בשמחות מצווה, וב"הקפות" של שמחת תורה היה רוקד בדבקות. מרכיב תינוקות על כתפיו - ויוצא עמם במחול.
שירת בכיתת הפל"ם במשק. השתתף באימונים, וסיים קורס מקלענים. היה המקלען מספר אחד. שמר על הכלי כעל בבת עינו - וצחצחו במסירות ללא גבול. לכן פעל המקלע שלו בדיוק - בשעת הצורך.
כשהחלו ההתקפות על הכפר , בנה ביצורים בכל פינות המחנה, ולקח חבל פעיל בשמירה. מרצון קיבל על עצמו תפקיד נוסף - לטפל בגמילת החסד האחרון לחללי הגוש. בחריקת שניים היה עובד בחציבת הקברים , וחוזר לכפר עם אחרון המלווים.
בימים האחרונים שנים עשר ושלשה עשר - במאי, פעל ה"לואיס"שלו במקומות תורפה בכפר, בעיקר בקטע הדרומי-מערבי , והפיל חללים באויב.
‎1948. 5. 13 - 12 נפל על כליו ליד המנזר הגרמני, בפרוץ שריוני האויב לחצר המשק,
‎1949. 11. 17 הועבר להר הרצל בירושלים השאיר אחריו אשה ובת - שלומית.
במכתביו לאשתו שכתב בשעת המצור, הביע את אמונתו האיתנה בניצחון. הדברים נאמרו מתוך אמונה דתית עמוקה, ותובלו בפסוקי תנ"ך.

ממכתביו של משה שכטר ז"ל


‎1948 . 2. 21
אינני יכול לתאר את השמחה ששררה אצלנו היום בהגיע השיירה. גילה רינה דיצה וחדווה - בקיצור היה שמח. אני חושב שקיבלתם פרטים. "שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה" קשר בל יינתק.
אין לעשות קפיצות במפעלנו. חוליה לחוליה מצטרפת, וכולן מהוות את השרשרת המקשרת את ראשית צעדנו בהרי יהודה - עם מפעלנו ההתיישבותי לעתיד לבוא. אל תחסר בשרשרת זו חוליית הכבוד וההגנה - למען תקום מלכות בית דוד. למרות כל הקשיים הרבים שעומדים לפנינו - אנו נמשיך - וה' בעזרתנו. ברוך השם שאנו זכינו לקחת חלק בתחיית העם והמולדת - זאת מלחמת מצווה. המצווה שכל אחד צריך להשתתף בה - צעד אחרי צעד, עד שנשיג את מטרתנו. על משמר העם נעמוד , עד שתקום לתחיה ארץ אבותנו, ובימינו כל עם ישראל יקום וייגאל. תחזקנה ידי כל אחינו המחוננים עפרות ארצנו באשר הם שם…

…יעל, שלא תתפלאי שלא שלחתי לך שום דבר עם השיירה - בגלל שהיה שבת, והיה אסור.

‎1948. 2. 29
…רציתי לדעת ממך יותר פרטים על מעשה הזוועה שבוצע בירושלים. מובן שזה גרם לדמעות לכל אחד .ברוך השם שלא נפגעתן .
…נכון, הזדעזענו , וגם קשה לסבול, אבל מוכרחים להתחזק ולהמשיך בתפקיד שהוטל עלינו, אחרת לא נשיג שום דבר. בכל דור ודור עמדו עלינו לכלותנו , וה' הציל אותנו מידם. איה"ש יהיה טוב - רק לא להתייאש …

‎1948. 3. 6
…אני מאמין באמונה שלימה שה' יעזור לנו, ולא נלך לאיבוד. מוזכר בתהילים לח' - ז : "כי חינם טמנו לי שחת רישתם, חינם חסרו לנפשי. תבואהו שואה לא ידע, ורישתו אשר טמן - תלכדו, בשואה יפול בה. ונפשי תגיל בה' , תשיש בישועתו"
הוכרזה מלחמה על עם ישראל, ואסור לנו להתייאש. אנחנו צריכים להיות גאים, שלוחמים בעד שחרור עמנו. אילו הורינו ואחינו היו זוכים לכך!… אנו הרי רואים מטרה לפני עינינו- ועל זה אני גאה. כולנו ביחד נמשיך - ובעזרת השם המדינה שלנו תקום
…לפי דעתי אפשר לסמוך על מוסדותינו , ואנחנו צריכים להיות ממושמעים, ולא להתפלסף יותר מדי. אם ירצה ה' - הכל יסודר.

‎1948. 4. 18
…לא האמנתי שהזמן יהיה כל כך מעורפל. בכל זאת צריכים להודות לה' יום יום שאנו עוד חיים. עד כמה שאפשר צריכים להתגבר. כמובן שלא תמיד זה קל…