|
|
לאה פוליקמן ועזרא בן שלום
| פנחס והענדיל פוליקמן | פוליקמן ראשי |
תמונת
חתונה שצולמה בנובוסליץ
בר"ח חשוון תרצ"ד
(20.10.1933) . (
למיטב ידיעתנו, התמונה נמצאת כיום בידיו
של של יצחק
פוליקמן – בן דודה של הכלה,
ובידי שולמית בן-שלום
- בתה). זיהוי חלק מן הנוכחים: הכלה – לאה פוליקמן (בת פנחס והענדיל). החתן – עזרא בן-שלום. לצד החתן: אמה של הכלה - הענדיל, בת דודה של הכלה שלימה (בתה של פרידה פןליקמן-ווקסלמן), דודתה של הכלה – ציפורה פוליקמן-אלקיס, דודתה של הכלה - גיטה (אשתו של מתיתיהו פוליקמן). בשורה השניה עומדות בנות דודות של הכלה: ראשונה מימין – לאה אלקיס , שלישית מימין – חוה אלקיס.
|
תמונה שניתנה למזכרת ללאה ושולמית בן שלום לשובן ארצה מביקור בנובוסליצה פורים תרצ"ד 25.2.1934 עומדים מאחור: ? , ברוך פוליקמן לפנים : מרים (בתם של ברוך ורוחמה) , עמליה (אשתו של אברהם אבא ), ? , רוחמה ( אשתו של ברוך )
|
יוסף ושולמית בן שלום ( אח ואחות ) בחגיגת בת המצוה של מירל'ה בגבעתיים
התמונה
של יוסי ושולמית - צולמה בשנת 1959
|
----------------------------------------------------------------
לאה פוליקמן (בתם הששית של פנחס והענדיל), נולדה בשנת
1910 בנובוסליצה. למדה עברית בבית-ספר "תרבות",
והיתה חברה ב"השומר-הצעיר". בשנת 1933
נישאה לעזרא-בן-שלום, והגשימה חלום-חיים של
עליה לארץ-ישראל. כך הגיעה מחיי-רווחה היישר
לחולות, לשמש המכה ולצריף במושב חרות. לאה
מצאה את עצמה עוסקת בחקלאות ובקשיי-החיים גם
יחד. בשנת 1937, היא לקחה את שולמית - בתה הפעוטה -
ונסעה באניה לרומניה, לפגישה עם משפחתה. היא
נשארה שם כשנה, וחזרה ארצה. היא התברכה בקול
ערב, והצטרפה למקהלת-הכפר להנאת החברים. חכמת-חיים,
עזרה-לזולת ואהבה רבה למשפחתה ולסובבים אותה -
אפיינו את משך חייה. (כתבה: בתה שולמית בן-שלום).
עזרא בן-שלום (זלצר):
נולד בחוטין בשנת 1900. בילדותו למד ב"חדר",
משם המשיך לגימנסיה באודסה, ומשם - עם להט-ציוני
ועברית-רהוטה, הגיע ב1919 לארץ-ישראל. הוא קרא
לעצמו "בן-שלום" - על שם אביו, שלום, שהיה
יערן, ונרצח כשבנו היה בן 13, בערך. אמו - שהיתה
אשה יפהפיה, נשארה באלמנותה, למרות שהיו לה
המון מחזרים. (הצליחה להגיע ללימה - פרו - עוד
לפני השואה, ובשנותיה האחרונות עלתה ארצה,
ונקברה כאן). עזרא, שהיה חלוץ אמיתי, נדד עם
הטוריה ביד, בחיפוש אחרי יום-עבודה בפרדסים.
היה בין מקימי עין-חרוד, משם המשיך לארגון-ההתיישבות
בפתח-תקווה, ומשם למושב "חרות" שבגוש-תל-מןנד.
לאחר מכן - בתקופה קשה, הצטרף לנוטרות, ובערבים
למד פילוסופיה בהתכתבות עם האוניברסיטה-העברית
בירושלים. קרבתו לספר - הביאה אותו באופן-טבעי
להוראה. כל העת, עסק עזרא בפילוסופיה, בנושאים
רוחניים, פרסם מאמרים בעיתון "דבר" ו"הפועל-הצעיר",
והתכתב ארוכות עם דוד בן-גוריון בנושאים
העומדים ברומו-של-עולם. מימוש הציונות
מראשיתה ותהליך הקמת-המדינה - מאפיינים את
חייו. שייך לדור הנפילים.
(כתבה:
בתם שולמית בן-שלום).