המצבות של שרה ומיכאל בבית העלמין בסעד	שרה המל נולדה ט' שבט תרצ"ז (21.1.1937)  נפטרה כב ניסן איסרו-חג פסח תשס"ט (16.4.2009)			מיכאל המל נולד:כ"א כסלו תרצ"ח  25.11.37   נפטר: ד' אדר תשע"ה 23.2.2015
	אישור לידה של שרה
מזל טוב ללידת שרה מסבא יעקב יוסף במכתב מיום 15.2.37 לחץ כאן	תעודת בית ספר לשרה העולה מכתה ג לכתה ד ומצטיינת בלימודיה		שרה עם אמא בפתח האהל בטירת צבי	שרה בת מצוה 1. לקרוא את היומן שאמא כתבה לשרה בתה הקטנה 2. לסרטון בו שרה מספרת על כתיבת היומן
סבתא שרה עם הנכדים ביום הולדתה ה 60	זוג באמצע החיים 1995		החתונה לג בעומר תשכ"א 1961	לחץ לקריאת הצוואה הרוחנית של שמו ודברים שנאמרו לזכרו
שרה מיכאל וגל	מזל טוב ל25 שנות נשואין חתונת הכסף 1986		שמו ופורמי בבר המצוה של שי
	שרה ובנותיה בחתונת עמיר ורוזה תשס"ד			ניר בר מצוה
	שי זהר וגל עם סבתא לאה תשס"ד
שי חגית וידיד	שי וחגית		שרה גור ומיכאל	אלול תשס"א
		איילת השחר		שי וחגית בירח הדבש
שרה במסע שורשים תשס"ו ליד אנדרטה לזכר השואה בצרנוביץ	סיפור המסע וקישור לאלבום תמונות אפשר למצוא  בקישור כאן		המצבה של אביגדור פוליקמן התגלתה ע"י שרה בבית העלמין בנובוסליצה אייר תשס"ו	שרה המל מחפשת בין המצבות בבית העלמין בנובוסליצה אייר תשס"ו
	שרה בבית כנסת לשעבר בשרגורוד 2006		שרה באודסה 2006	שרה בבית העלמין בנובוסליצה 2006
שרה ונחמן חשון תשס"ז	שרה ומיכאל תשס"ז		צאצאי משפחת אלקיס באודסה, במסע שורשים באוקראינה 2006 מימין לשמאל: שלמה ותקוה אלקיס, נכדתם שרון, שרה המל, מאיר אלקיס	צאצאי משפחת אלקיס ליד האנדרטה בבאבי-יאר במסע שורשים באוקראינה 2006 מימין לשמאל:  שרה המל, שלמה ומאיר אלקיס, תקוה והנכדה שרון
שרה עם כל הנכדים תשס"ז	סבתא שרה מוקפת נכדים - תשס"ז		עומר בר-מצוה עם סבתא ר'ח אייר תשס'ז	עומר בר-מצוה עם סבא ר'ח אייר תשס'ז
פמוטים ששרה קבלה עם הגיעה לגיל 70	שרה בת שבעים		מיכאל בן שבעים	חנוכיה למיכאל בן ה 70
	מוריה ויעל בנות מצוה אב תשס"ח		אחיות וגיסות אב תשס"ח 8.08	הקבר של שרה בבית העלמין בסעד
שרה עם איילת השחר ונתן בן 5 שבועות שבט תשס"ט	יום הולדת 75 למיכאל		יום הולדת 75 למיכאל	שבט תשע"ג
	מזמור, מוריה, חזקיהו דוד איילת השחר וסבא מיכאל		סבא מיכאל ואילת השחר תשע"ד	איילת השחר עם סבא מיכאל ודודה רותי

שרה (יורב) ומיכאל המל-

טל (המל) ודרור עייני - גל (נ) ,

                            חרות (עיני) ונבו תירם  , אליה (ז), תמר (נ), יהונתן (ז),

                            ניר ומיכל (נזרי) עיני -איתי (ז), אורי (ז), נדב (ז), יואב (ז),

                            נעם (עיני) וטוביה אביחיל- שמואל ניסים (ז) , שחרית (נ), מתניה אליהו (ז),

                                                                 משה חיים (ז), דרור מיכאל (ז), טל אהבה (נ)

                            עומר והדס (  ) עיני , יעלה צביה (נ), דוד יצחק (ז)

                             יעל אילה (עיני)                            

                            יאיר וספיר (סמסון) עיני, בארי אוראל (ז), יובל אלרואי

ורד (המל) ואמנון כהן  - זהר (כהן) וברוך אליצור- בארי מאיר (ז), נוה, סיני )(ז), אורי (נ), קדם (נ), כרמל (נ)

                               שמעון ושושי (שושנה תקוה תפארת) (קוניגסברג) כהן , שרה (נ), יאיר מרדכי (ז), 

                                נעמה (כהן) ושמואל יחזקאל יעקב , אורה (נ), שבות (נ), מעין (נ), פאר (נ), מרום (ז),

                                שירה (כהן) והלל אלישע בידני מבשר שלום (ז), טוביה רואי (ז),

                                מוריה (כהן) ומשה עקיבא שנהב, יוסף חיים (ז)[תאום], בת עמי (נ)[תאומה],

שי וחגית (מולגן) המל - - ידיד (ז), רות (נ), יערה(נ), בת אור(נ)

קמה (המל) ומאיר הי"ד ליקסנברג  -    מזמור ועדן (אדרי) ליקסנברג - זיו מאיר (ז), אילת-חן (נ), נווה-שלום (ז),

                                                 עשור ודבורה (ורטהיים) ליקסנברג , דגן (ז),

                                                מוריה (ליקסנברג) ואריאל רחמים גולן, הלל (נ),מאור(ז), ניצן (ז), באר (נ),

                                                 חזקיהו ושיר (ליבוביץ) ליקסנברג שיר (נ),

                                                 דוד וזיו (לבאן) ליקסנברג כרם מאיר (ז),

                                                אילת השחר (נ)

קמה המל-ליקסנברג  (ואביעד כהן) - [נשואין שניים] - נחמן (ז), נתן (ז)

קמה המל-ליקסנברג- כהן ועומר לבנברג- נשואין בשלישית

גור בן יאיר (המל)

תומר המל  -  רחל (דנן ) - נשואין ראשונים יונתן שלו (ז), לביא רז(ז), בנימין עמיעד(ז), אליה אורית(נ)

תומר ורבקה (היימן) המל - נשואין שניים  הללי-שרה (נ), הראל (ז), אודיה (נ)

יומן לשרה בת השנה - נכתב ע"י אמא

בתי היקרה נולדת לנו ב"ט" בשבט תרצ"ז ‎21.1.1937

בהיותנו עוד בקבוצת "שחל" ברחובות, בבית החולים בלינסון ע"י פתח-תקווה. האבא וזהבה נסעו אתי ואבא נשאר בקבוצת רודגס. ובקבוצתנו כל השבת התווכחו החברים איזה שם לקרוא לך. וכשקראו את אבא לתורה נתן לך שם "שרה" על שם סבתי ע"ה. לפי בקשת הורי היקרים. במלאת שבוע באו לקחת אותנו הביתה. וכשהגענו לפני הקבוצה, יצאו כל החברים לקראתנו חטפו אותך מיד ליד והכניסו אותך לחדר-הילדים.

וכעת מתחילה פרשת עלייתנו להתיישבות לבית שאן. היו כל מיני שיחות ודיונים עד שהחלטנו על העליה. במזכירות דנו איך לסדר את הילדים, הרי אי אפשר לעלות למקום חדש ושומם עם הילדים. ולפי הסכמת קבוצת רודגס אני אעבור אתך לשם עד שנוכל לעבור להתיישבות. לפני נסיעתנו שוב הצטלמנו. כל החברים הנשארים לוונו לאוטו, ובשלום הגענו לרודגס. כאן התחילה פרשה חדשה. קבלתם מטפלות חדשות, סדר יום אחר, אוכל חדש ויותר מגוון, טפול טוב ע"י מרים קלמוס. את חביבתי הכרת בהחלפת המקום ולא היית שקטה הרבה זמן עד שהתרגלת והתחלת גם להבין יותר. לשבעה חדשים התיישבת. כתבתי לאבא שנמצא אז בטירת צבי. שמח מאד וגם בא לבקרנו.
וכעת ילדתי היקרה מתחילה פרשה חדשה בחייך. מאורע חשוב ואחראי. בעוד יומיים, אי"ה, נעלה למקום התיישבותנו, לטירה. אמנם בשבילנו זה נטל כבד האחריות ממך. המקום רחוק מהישוב, סכנת הקדחת. כל הזמן מזג האוויר הקשה, ובכל זאת החלטנו לעלות, וה' הטוב יהיה בעזרנו, וישמור גם עליך מכל מחלה, שתתפתחי יפה יחד עם יתר הילדים. שרהלי חביבתי, הנני מקווה לכשתגדלי תביני את חשיבות הדבר. זהו כבוש לאומי, ואת בילדותך משתתפת בזה. ועכשיו שלום, ונקווה שבטירת-צבי אמשיך כתיבתי.
 ט' אדר ב' תרצ"ח ‎12.3.38
עלייתנו נדחתה, מסיבת הגשמים וההתקפה על הטירה. החברים הראו גבורה בהגנתם על המקום. קבלו ברכות מכל הישוב והמנהיגים שלנו.
‎23.3.38 כ'אדר תרצ"ח
הגענו בשלום לטירה שלנו. הדרך עברה די טוב. כל הזמן הסתכלת דרך חלון הטקסי החוצה על השדות עד שנרדמת. כשהגענו לטירה, חבר פתח לנו את השער זו הייתה שעת הצהרים וע"י יתר שני השערים הסתדרו כל החברים, וקבלו אותנו בתרועות שמחה, כמעט שלא הכירו אותך ככה השתנית מתקופת שח"ל-רודגס. תכף עלינו לחדר-הילדים, גם מרים קלמוס סדרה כל הדרוש לכם. בזמן החופש שלי הננו מטיילים ע"י גן הפרחים שלנו בעתיד. האוויר צח, ואת נהנית וקוטפת פרחים ומשחקת, והחברים בשובם מעבודתם נשארים עומדים להסתכל עלייך ולהשתעשע קצת אתך. את הרי הבכורה כאן, היחידה שמתהלכת מפטפטת ומבינה. השבוע בעבדי אחה"צ במטבח, אבא מסדר אותך ומטייל אתך בערב.
השבוע בקרו ברל כצנלסון ועוד, בקרו גם את חדר הילדים, ובישיבה עם המזכירות שלנו עמדה שאלת החזקת הילדים במקום. מכיוון שזוהי אחריות גדולה ישנם מתנגדים, ויכול להיות שנהיה נאלצים לעזוב את המקום, ולהסתדר בקיבוץ קרוב. עכשיו אתם שבעה ילדים: את, שלומיק, חדווה, יששכר, רות, רחל ושושנה. ובקרוב המספר יגדל.
‎19.4.38 יח ניסן תרצ"ח
השבת שוב התקיימה אסיפת חברים ועמדה על הפרק שאלת החזקת הילדים במקום. הורי הילדים היו כולם בדעה אחת, שהילדים יישארו ביחד במקום! מה שיהיה גורלנו גורל כל החברה יהיה גם גורלם! וככה שנמשיך את הבניה ויצירת קיבוצנו. עד כמה שאפשר שימשיכו בביצור המחנה, ולסדר מה שבאפשרותנו. היו מבין החברים שהתנגדו לדעה זו. ושוב באו מהמוסדות העליונים, עם פקודה: להוציא את הילדים מהמקום! אתמול מסרו לי מהמזכירות, שאנו מוכרחים לציית לפקודה. ובכן, עומדת השאלה: אם אנו ניתן לך להיות לבד בקיבוץ קרוב או שגם אני רוצה להיות ביחד אתך? אנו, הוריך, בכל אופן החלטנו, שאני אסע אתך, ונקווה שבקרוב המצב הפוליטי ישתנה ושיעלו בקרבתנו עוד כמה קיבוצים להתיישבות ואנו נוכל לחזור לטירה שלנו.

הלילה התעוררנו לשמיעת יריות ולקול צפצוף וצלצול הפעמון. החברים כולם עם הנשק ביד רצו לעמדות, כל אחד, לתפקידו, וגם אני רצתי לחדר המיועד. אותך עטפנו בשמיכה, וככה עברתי אתך. כשהלכתי כפופה דרך הסוכה במעבר הקטן, היות והשער כבר היה סגור. בחדר מתיחות. כל אחד ברצון לדעת מה קרה. והנה באה מקשרת להודיע, שאפשר לשוב לישון. הייתה זו אך טעות, שלא הכירו את החברים שומרים בגן, ששבו מהשמירה בשלוש וחצי. וככה תמיד ערים לכל דבר ומקרה, וגם את כבר הספקת לעבור מצב מתוח כזה.

‎24.5.38 כג אייר תרצ"ח כפר יחזקאל
שרה-לי ילדתנו החביבה, כפי שכבר ספרתי לך אודות ההחלטה לעזיבת הילדים את המקום. אמנם קשה הייתה ההחלטה ורושם כביר עשתה על החברים שרובם ראו בעזיבתכם כאילו הריסת המשק שלנו. כולם בתקווה שתשובו בקרוב, ליוו את האוטו במבטם עד שהתרחק. אני ומרים ק. המטפלת נסענו לפניכם לסדר את הבית בכדי כשתבואו שיהיה הכל מוכן בשבילכם. ציפינו כבר לרגע שהאוטו יביא אתכם שנראה אותך יחד עם יתר הילדים, שעברתם את הדרך בשלום. אחרי הגשם הגעתם לכפר. בחוץ נהייה יפה. אור צח וטוב, וע"י כל בית פרחים. אתם מרגישים טוב ומקבלים יפה במשקל.

‎18.10.38 כד תשרי תרצ"ט
היום בהתאמצות יוצאת מן הכלל יצאת מהלול דרך המקלות ובאת ישר לאוהל שלי. לא יכולתי להאמין שלבד יצאת והנה עובדה. לקחתיך למטה ושחקנו, אח"כ לקחת את הכר מהסבתא שאת כה אוהבת והבאת את יתר הצעצועים ושחקת יפה.
שרה-לי חביבתי שוב אחרי דיונים רבים הגענו להחלטה להשיב את הילדים לטירה. האפשר לתאר את שמחתנו וביחד עם זה את דאגתנו. ליום הקבוע בא המשוריין וכולנו האמהות עם הילדים בלווית חברינו הגפירים חזרנו לטירה.

בהיכנס האוטו למחנה צלצלו בפעמון, וכל החברים סובבו את האוטו תפסו את הילדים. השמחה אין לתאר, והחיים שהילדים הכניסו לקבוצה. האבות שהיו מרוחקים מהילדים שבו למרצם והחיים שוב היו תוססים במחנה. הילדים רצים ושרים. לטפול סדרו שלושה חדרים. חדר אחד מבוצר. במקרה של התקפה יכניסו את ילדים לחדר הזה. עד כמה שאפשר סדרו את כל הנוחיות לטיפול.

בשבת הייתי צופה על המצפה. אבא החליף אותי ואני בקרתי אותך. ברצותי לצאת אמרתי לך שאני צופה על הגג. הבנת ושכבת במנוחה. אחרי איזה ימים מלכה הייתה צופה. שלומיק בכה וקטה אמרה לו שמלכה על הגג את הוספת "צופה". זה מראה על כוח הזיכרון שלך. וכעת אנו מתכוננים לחוג את יום הולדתך. ב"בטירה" השבועון שלנו הופיעה ברכה מהילדים וההורים והחברים ליום הולדתך השני.

י"ז אדר תרצ"ט
כשנסעתי באוטו לחזור הביתה אחרי שבועיים בערך שהסתובבתי בעמק באין קשר הביתה. ימי הגשמים הבוץ הגדול, כביש אין, והאוטו צריך היה לנסוע קשור לטרקטור וככה התקדם לאט לאט. במצב לא נעים שעקרו לי שן כבר הייתה מוגלה. באתי לתל-עמל ומשמה הצטרכתי להמשיך באוטו שלנו שהגיע לשם לקחת פרודוקטים. הודיעו לי באיתות על כך. האוטו היה מלא פרודוקטים וכולנו למעלה אכלנו קצת. התבטאתי: ת"ל שאני כבר על האוטו. ויעקב יוסף ז"ל אמר: חכי, תגידי ת"ל, כשתהיי בבית! אני חושב שלפני שש לא נגיע הביתה… וזה נכון היה. בדרך הביתה הוא ואריה ז"ל, נפלו חלל בלכתם לפנינו להבטיח את הדרך. בין הפרדסים. ואנו, בשש, היינו במשטרת בית-שאן. כשהגענו לפני הפרדסים, התקיפו את הגפירים שהלכו לבדוק את הדרך. פתאום שמענו יריות ואת החברה רצים. הגפירים שהיו עוד על האוטו רצו לעזרה, ואנחנו עם אוטו מקולקל, באמצע הערבה, לפנות ערב, משני הצדדים יורים. שני חברים נהרגו. שניים נפצעו. יקירתי, התתארי לך את הרגשותיי? לבי כאב, ודרך מוחי עברו כל מיני מחשבות אודותיך. האזכה עוד לראותך? העוד אזכה ללחוץ אותך ללבי ילדתי החביבה? בלילה חזרנו בלוית חיל-הספר לטירה השכולה. בבוקר השכם עליתי תכף לראותך. שמחתך אי אפשר בכתב לתאר. ואני מחבקת אותך, ודמעות זולגות מעיני.

מתוך היומן לשרה, בת השנה.

ממכתבי לאה וישראל אל שרה, הלומדת ביבנה 

 ב"ה, ב' בסיוון תשי"ב                                                טירת-צבי

 שלום רב לך שרה-לע, בתנו היקרה!

במוצש"ק רציתי לכתוב לך, אבל לימדו ריקודים, ואבא - מיד עם צאת השבת נסע לבית-שאן לתפקידו.  ובכן , נדחתה הכתיבה ליום ראשון, אבל אתמול  היה אצלנו יום לא כל-כך נורמלי:  

בליל-שבת, הוציאו מן האורווה את גאולה וקרולה הפרדות, ופתחו בגדר פתח די גדול, מבלי שהשומרים בכלל ירגישו.  רק בשבת - כשהשומר בא להאכיל אותן - הרגיש בהיעדרן. ועד שהודיע על כך לאפריים - היה כבר עשר!

ואתמול, אחה"צ, היתה שריפה בשדות.  זה התחיל ע"י "תל-רדרה", והאש התפשטה ב"חמרה" . נשרפה תבואה על שטח של 300 דונם,  והיתר - קש.  למזלנו, קצרו שם ביום ששי, ואתמול בבוקר הספיקו להוביל הביתה 360 חבילות קש מן השטח הזה.  כמובן, שיצאו מיד לכבות, והשתלטו יפה על האש.   אבל… מיד הציתו גם ב"ספא"!  אבל כאן היה נזק מועט.

בכל אופן - עמדנו על המצפה, והסתכלנו על המתרחש מסביב.  זה עוד היה "בחסד".

ועכשיו - משהו משמח:  רבקה-לע  הולכת לבד - בלי להתחזק! 

גם קיבלנו את התמונות, ואשלח לך אותן כעת. גם קצת ממתקים עבורך. 

שרה-לע, פיתחנו עוד כמה תמונות.  הייתי רוצה לשלוח גם למאיר-קע ולברוך ורחל.  מה דעתך?  אולי תמונה למשפחת פרלמן, לפני נסעך הביתה? 

אבא בא הערב הביתה - ומחר שוב נוסע לבית-שאן.

ליל- מנוחה בתי החביבה - ונשיקונת מאמא .

ב"ה, כ' בסיוון תשי"ב                            טירת-צבי

 שלום רב לך, בתי שרה החביבה.

את מכתבייך מיום י"א וט"ו סיוון - לנכון קיבלנו, ומאד שמחנו בהם. 

לפני שבוע, כשהייתי בעתודות  (= מילואים.  שרה),  גרתי בבית-שאן בתוך העיר, בבניין  שבו נמצאים כל מועדוני-הנוער ובית-התרבות.   פעם נפגשתי עם קבוצת-ילדים בפעולתם, וראיתי שהמדריכים שלהם הם ילדים מן הקיבוצים שבסביבת העיר,  בערך בגילך,  וכמעט שקינאתי בהם!   לאחר מספר ימים - קיבלנו את מכתבך, שהנה נבחרת להיות מורה - ממלאת-מקום!  נתמלאתי בגאווה - כמובן באותו שיעור שחכמינו ז"ל התירו - "שמינית שבשמינית".   והנני מברך אותך, שתצליחי בדרכך, ותעלי מעלה- מעלה, ואנו נשבע ממך עונג ונחת.

כעת - חדשות מן הבית:  השבוע החליטו במועצה, שילדי כתות ה' - ו' ישתתפו במחנה בני-עקיבא שיתקיים בערך בעוד חודש, וגם יסעו לקייטנה, שתהיה - כנראה - בכפר-הרא"ה.  ואלו כתה ח' - ז"א אתם - רק תשתתפו במחנה בני-עקיבא. 

השבוע נגשו במרץ להקמת בית-הספר החדש, ובעוד חודש יעמוד השלד , ואבא מרצ'ינובסקי מכין כבר את הנגרות עבור הבניין.

אבישי ועמוס לומדים די טוב, רק לכתיבה אין להם זמן.  כי לפנות-ערב הם צריכים לשחק עם שאר הילדים, ותיכף אחרי ארוחת-הערב הולכים לישון,  וביום לומדים בבית-הספר - ככה שלא מספיק הזמן. 

רבקה-לע נחמדה מאד. אני תיקנתי עבורה את העגלה שאבישי הכין לה, ואמא סידרה לה בובה, והיא מאד שמחה עם המתנות.

שרה - מה נשמע עם השעון שלך?  האם הוא כבר מתוקן?

מה את עושה עם הבולים שאני שולח לך?  בעיתון "הארץ-שלנו" ראיתי פעם מודעה, שיש אפשרות לבחור תמורתם בולים איזה שרוצים.

ד"ש לבבית למורה שרה המהוללה! 

                                                    אביך ישראל.

 שלום שרה-לע!

הפעם קצת איחרנו בכתיבתנו אליך.  את מכתבייך קיבלנו, וכמובן ששמחנו בידיעות שכתבת לנו.    יחד עם זה - אמא "הפחדנית" חושבת, האם זה לא מאמץ גדול מדי?   כתבי, בתי,  מה שלומך?  ואיך בכלל זה מסתדר לך, בהוראה?  

…….

 ככה שלומנו, ב"ה טוב.  כולנו בריאים.  הבנים לומדים טוב, והבנות נחמדות. 

רבקה-לע הערב לא רצתה ללכת לישון ולעזוב את הבובה,  ועמוס גם-כן רצה את הבובה!  לבסוף החליט - שהוא ישחק רק עם הבובה הגדולה - ורבקה-לע - תשחק עם הקטנה.

ובכן בתי החמודה - ליל-מנוחה ונשיקונת - מאמך לאה.