סיריל(גרשטיין) ואליעזר חרק

משפחת אהרונוביץ

  סריל (גרשטיין) חרק - בתם השניה של יעקב-יוסף ומרים (שכטר) גרשטיין, נכדה ליונה וברכה הרשטיין. נולדה בשנת 1895, בקלישקוביץ, והתייתמה מאמה בגיל שלוש. 

 לאחר נישואיו השניים של אביה עם דודתה – עזרה לרבקה-מירל לטפל בילדיה הבאים.

 נישאה לאליעזר חרק, ונולדו לה מניה (מרים)1919, ומשה. 

לאחר פטירתו של אליעזר – נישאה סריל לשלמה גלר, ונולד לה אהרון. חיו ביידיניץ. שלמה גלר נפטר ב 1932.      

  סריל ובנה אהרון יצאו עם הגירוש   לטרנסניסטריה .  נספתה ב ט"ו כסלו תש"ב (1942).  הי"ד.

סירל  -  נולדה: בשנת תרנ"ה  (1895)  

            נספתה בטרנסניסטריה - ט"ו כסלו תש"ב (1942)

 לעבודת השורשים של אמיתי אהרונוביץ

למכתב האחרון שכתבה סיריל לארץ ישראל עבור שמואל 20.12.40

         רשימת צאצאים

 סריל (שרה) גרשטיין  ואליעזר חרק

    משה חרק (לסר) ורבקה לוריא

    משה חרק (לסר) ורחל -   נישואין שניים.

    מרים (מניה) חרק  וישעיהו גרשטיין

        ליאה / ליזה הי"ד

    מרים (מניה) גרשטיין  ופנחס אהרונוביץ  - נישואין שניים

        אבי ואודליה מריה (סוארס)  אהרונוביץ

              מרים

              ג'וזה

        אמנון ואסתר (וולינסקי)  אהרונוביץ: 

             אמיתי אהרונוביץ ומיכל(נומה), ירדן (נ), יואב (ז), נטע (נ), נועה (נ)

             אמרי אהרונוביץ ויעל (יבלונסקי) ,איתמר (ז)

             אביגיל (אהרונוביץ) ודור גוזלן , נעמה (נ)

            אביתר ,

             אפרת.

סריל ושלמה גלר – נישואין שניים

    אהרון גלר

סיריל ואהרון נספו בשואה

תמונה מספר ידיניץ מניה יושבת באמצע מספר 19

התמונה צולמה לפני עלייתו של משה חרק/לסר (יחד עם שמואל ועדה 1936 ).   עומדים:  אהרון גלר ,  ישעיהו,  מניה,  משה חרק/לסר,   ?,  ?,   ?,              יושבות:   סיריל (גרשטיין/חרק) ,  חנצי חרק (סבתא של משה).

מימין-משה לסר, פנחס, מניה, נעמי יורב ,אבי, אמנון, רבקה לסר	תעודת רישום הלידה של אבי עם פרטים משפחתיים
אמנון ואתי עם הוריהם פנחס ומניה , צ'ילה ומריו	עץ השורשים של משפחת אהרונוביץ
קבריהם של מניה ופנחס אהרונוביץ, וקברו של משה לסר בבית העלמין של קיבוץ בית קמה	מימין: אמיתי,אביגיל,אפרת,אביתר,אמרי
אמנון אתי והילדים בחתונת אלעד וסיגל גור אריה 2002 מימין יענקלה אברמזון ובתו	בר מצוה לאבי אהרונוביץ
בר מצוה לאמרי דצמבר 2004	בר מצוה לאמרי דצמבר 2004
משפחת אהרונוביץ בחתונת לילך הבת של עמליה דצמבר 2004	משפחת אהרונוביץ אפריל 2007 שורה עליונה משמאל לימין : אמנון, אמיתי (19.5), אמרי (16.5), אתי, אביגיל (14.5). שורה תחתונה  משמאל לימין : אביתר (11.5), אפרת (8.5)
אמנון נפטר בתאריך 8.7.2021 נקבר בבית קמה כח תמוז תשפ"א משה, יוסי, עליזה, זוהר	אתי, אמנון, שלמה.רותי, משה 2019 בטירת צבי

עבודת שורשים של אמיתי אהרונוביץ  נכתבה בשנת תש"ס 2000
מובא כאן תקציר העבודה בלבד

אני אמיתי אהרונוביץ', הגר בקיבוץ בית-קמה
אני אח בכור במשפחתי יש לי ארבעה אחים . כמו-כן אני הנכד הבכור של הסבים משני הצדדים הורי אבי, אמנון - מרים ז"ל ופנחס ז"ל אהרונוביץ
הורי אימי, אתי - צ'לה ומריו וולינסקי
מוצאה של משפחת אימי הוא ארגנטינה, ובעבר הרחוק בריה"מ
מוצאה של משפחת אבי הוא פולין סבא פנחס ורומניה סבתא מרים

בעבודת השורשים הזאת, אנסה לגלות פרטים על חלק ממשפחתי ולרכז אותם כאן. את כל מה שידוע לי אכתוב בעבודה זו, אך אני יודע שבעתיד
יתגלו יותר פרטים על המשפחה
בעבודה זו אשתמש בעדויות, ראיונות עם בני המשפחה, תמונות, מסמכים
כמו: תעודות נישואין, תעודות זהות, אילנות יוחסין, מכתבים ועוד 
אטלסים וספרי הסטוריה
אני מקווה שעבודה זו תעזור לחקר העבר של משפחתי

ההורים שלי            

אבא שלי
שם פרטי: אמנון
שם משפחה: אהרונוביץ
אבא שלי נולד בחולון ב אלף תשע מאות חמישים ושש כבן שני (אחרי דודי, אבי) לסבתי מרים ז"ל ולסבי פנחס ז"ל. לאבי היתה גם אחות למחצה (ליאה), שנולדה לסבתי, מבעל אחר, ונספתה בשואה
השמות אבי ואמנון הם שמות כלליים לזכר הסבים שלהם, שאינם חיים, והם לא זכו להכירם. בשם אמנון כלולה המילה אמנו , והשם אבי הוא לזכר אביהם והוא אינו קיצור לשמות כמו: אברהם, אבימלך, אבינועם

אמא שלי
שם פרטי לידיה-אסתר אתי 
שם משפחה אהרונוביץ' וולינסקי לפני נישואיה לאבי 
אמא שלי נולדה בצ'אקו בסאנס-פנייה שבארגנטינה היא הבת הבכורה לסבתי סליה צ'לה ולסבי, מריו וולינסקי
יש לה שני אחים: סילביה (פטְרִיסְיָה) ויעקב (חַאבְיֶיר אִיגְנַסְיו). אימי נקראת ע"ש שתי הסבתות של סבתי-צ'לה, סבתא אסתר
אימי ומשפחתה עלו לישראל באונייה באוגוסט אלף תשע מאות ששים ושלש 

האחים שלי
אני האח הבכור במשפחתי
לאחי הראשון קוראים אמרי 
לאחותי, שאחרי אמרי, קוראים אביגיל
לאחי השלישי קוראים אביתר
לאחותי הרביעית והקטנה ביותר קוראים אפרת
ישנם גם שני נערים שהם עולים חדשים, המתארחים אצלנו בכל יום שלישי בשעות אחה"צ וחוזרים בערב. שמותיהם הם אניה מליטא וג'ניה מרוסיה . הם מתארחים אצלנו במסגרת פרויקט בשם נעל"ה נוער עולה ללא הורים ובשאר הימים הם גרים בפנימיית מבואות הנגב 


משפחת הסבים מצד אבא
המשפחה של סבי
הסבים של סבי (סבא פנחס) משני הצדדים גרו בדרום פולין בעיר סוסנוביץ
שליד קראקוב
סבתא-רבא שלי (זלטא) התחתנה עם בן-הדוד שלה סבא-רבא אליעזר ונולד להם סבא שלי
באלף תשע מאות ותשע עשרה כשסבי היה בן ‎כחמש שנים ההורים שלו התגרשו
סבי ואמו עברו לגור לעיר לודז' (פולין), שם התגוררו עם אחיותיה בבית דירות גדול ברח' פומורסקה ‎19 סבי התייתם מאמו
בשנת‎ אלף תשע מאות ושלשים כשהיה בן ‎11שנים. הוא נשאר לגור אצל דודותיו בלודז
כנראה שאביו של סבי התחתן שוב, בשנת ‎שלשים ואחת ונולדו לו לפחות שני בנים
כתובתו בסוסנוביץ': רח' שלשה במאי בלודז' פולין מה עלה בגורלו ובגורל משפחתו בתקופת השואה, אין לנו כל מידע
משפחתו של סבא פנחס היתה דתית מאוד. אך סבי הפסיק להאמין באלוהים
כבר בגיל בר מצוה שלח את הרב שלימד אותו לקראת הבר-מצווה, הביתה
היחס של הקהילה הפולנית ליהודים היה טוב, והיהודים השתלבו בקהילה. מקור שם המשפחה של סבי לא ידוע, לא ידוע גם מתי ניתן ומי נתן אותו. פירושו ארונוביץ השם לפני שהשתנה בן ארון. יכול להיות שיש קשר בין שם המשפחה לארץ המוצא: במדינות מזרח אירופה נהגו לתת את שם המשפחה ע"ש ראש המשפחה, בן ארון = בן ראש המשפחה כנראה . השם כנראה בשפה סלבית
ידוע על בני המשפחה, שעסקו בבתי חרושת לבדים, היו עורכי שמחות ובעלי איטליזים. לאחר העלייה לארץ, שינה סבי את שמו ממשה-פנחס לפנחס, וכמו-כן שם המשפחה השתנה מארונוביץ' לאהרונוביץ
רק שם פרטי אחד חזר במשפחה: אליעזר, כך נקרא סבא-רבא שלי שנקרא ע"ש סבו. באילן היוחסין חסרים פרטים על כל הדודים של סבי מצד אביו. מה שידוע עליהם הוא שהדודות של סבי היו קומוניסטיות ולדוד של סבי כנראה היו ילדים

סבא פנחס עלה לארץ במרץ אלף תשע מאות שלשים ושש ע"פ דרישת דודו אהרון גרינשטיין, כך הוא ניצל מהשואה שהיתה בפולין
לסבא היתה השכלה עממית בלבד
סבא עבד כל השנים, מגיל שש כחרט עצמאי
באלף תשע מאות חמישים ואחד התחתן עם סבתא מרים ונולדו להם שני ילדים אבי ואמנון
סבא נפטר בפברואר אלף תשע מאות תשעים וארבע והוא קבור בבית-קמה

משפחת הסבים מצד אבי
הצד של סבתי
המוצא של משפחתה של סבתי הוא העיירה ייֶעדֶנִיץ אשר נמצאת בחבל ארץ בשם בסרביה ששייך כיום למולדבה אז, בין שתי מלחמות העולם, בשליטת רומניה  המשפחה היתה דתית מאוד
מקור ומשמעות שם המשפחה חרק לא ידועים
כל מה שידוע על עיסוקם של בני המשפחה הוא, שסבה של סבתי היה שוחט ומומחה לכשרות, ולמשפחת סבתי היתה חנות מכולת ליד הבית
במשפחה ישנם שמות הקשורים למסורת היהודית: לסבתא-רבא שלי, היו שלושה ילדים: משה דודו של אבי , מרים סבתי ואהרון בן מאבא אחר שמות אלה הם שמות של אחים גם בתנ"ך משפחתו של משה רבנו 
שם המשפחה השתנה ארבעה פעמים, אך שינויים אלה אינם קשורים אליה
א שם המשפחה הפך מהרשטיין לגרשטיין כנראה בגלל שלטון רוסי באזור מגוריה של המשפחה באותו זמן 
ב הדודים של סבתי, מצד אימה, עִיבְרֶתו את שם המשפחה מגרשטיין ליורָב, ע"ש ההורים - יוסל ורבקה שתי האותיות הראשונות מכל שם נלקחו למען השינוי: יו מיוסל ורב מרבקה
ג דודו של אבי, משה, שינה את שם המשפחה מחרק ללָסָר, ע"ש הוריו לָ מאליעזר וסָר מסירל
ד שני דודים של סבתי אחד למחצה שינו את שם משפחתם מחרק ליקיר
סבתי הפכה לחילונית לחלוטין לאחר נישואיה לסבי לאחר שבאה ממשפחה דתית מאוד . לאחר העלייה הפכו חלק מבני המשפחה מעירוניים לכפריים עברו מעיירות לקיבוצים, בעיקר לקיבוץ טירת צבי
הרבה שמות פרטיים במשפחה הם זהים, אך לא ידוע אם הם נקראו ע"ש מישהו אחר. השמות במשפחה בד"כ נבחרו ע"ש מי שנפטר לפני הלידה לפעמים גם לפני שאותו אדם נפטר
סבתי נולדה בייעדניץ אוגוסט אלף תשע מאות ותשע עשרה ובחודש יולי ארבעים ושבע עלתה לארץ
סבתא נפטרה באפריל אלף תשע מאות שמונים ותשע והיא נקברה בבית-קמה

משפחת הסבים מצד אימי
הצד של סבי
מוצאה של משפחתו של סבי הוא אוקראינה וליטא. סבו של סבי נולד באוקראינה ובנו אביו של סבי באליזבתגראד היום קירובוגראד שבאוקראינה. סבתו של סבי נולדה בליטא ובתה נולדה בארגנטינה. היחסים בין היהודים לגויים בבריה"מ היו טובים. אך פה ושם היו פוגרומים והמשפחה נאלצה להגר לארגנטינה בגלל חוסר יציבות במקום המגורים
לפירוש השם וולינסקי יש שתי השערות
‎1 ווליןעיירה בפולין, סקי בן/בני. הפירוש: בני וולין
‎2 וולינסקי - קבוצת שוחרי ולוחמי חופש
השם הוא כנראה בפולנית או ברוסית
המקצועות הידועים של המשפחה
סבתא של סבא שלי היתה חקלאית. סבא-רבא של סבא שלי היה נוטריון של הצאר הרוסי. סבא של סבא שלי היה סוחר נעליים. דודים של סבא שלי - הם מהנדסי מפעל
לאחר העלייה לארץ בשנת ששים ושלש השתנו השמות הפרטיים של אימי לידיה אסתר --<לאתי ודודי חאבייר-איגנסיו ---<ליעקב-יצחק 
השמות במשפחה תמיד נבחרו ע"ש מי שנפטר לפני הלידה
באילן היוחסין חסרים פרטים על סבא-רבא של סבי
כאשר היה חוסר היציבות באיזור בריה"מ, ועקב הצעת הברון הירש להעביר את היהודים לארגנטינה ולא לישראל, עברו בני-המשפחה לארגנטינה
סבי כבר נולד בארגנטינה באפריל אלף תשע מאות שלשים וארבע בחודש אוגוסט שנת ששים ושלש עלה סבי לארץ

משפחת הסבים מצד אימי
הצד של סבתא שלי
הסבים מצד האימא של סבתא שלי נולדו ברוסיה ואימה של סבתי נולדה בארגנטינה, שנתיים לאחר ההגירה לארגנטינה. אביה של סבתי נולד ברוסיה
בעיירה קובְלִיובְקָה והיגר לארגנטינה כשהיה בן ‎7 שנים עם משפחתו
היחס אל היהודים ברוסיה היה קשה ולכן היגרו הסבים של הסבתא שלי ובניהם
לארגנטינה, בעזרת הברון הירש. גם בארגנטינה התגלו סימני אנטישמיות, אבל בסה"כ היחס אל היהודים היה בסדר
מקור שם המשפחה של סבתי ארבר לא ידוע. כמו"כ לא ידוע באיזו שפה נקרא השם. יכול להיות ששם המשפחה הוא שיבוש של המילה ארבט , שפירושו עבודה המקצועות של בני המשפחה בארגנטינה היו: סבא של סבתי מצד אביה היה אופה בארגנטינה ויכול להיות שהיה גם אופה ברוסיה . כמעט כל הצד של האימא של סבתי היו סוחרים ברוסיה ואחרי ההגירה, כמעט כל הצד של האבא
הסבא מצד האימא של סבתי היה בשנותיו הראשונות בארגנטינה חקלאי
לאחר העלייה לארץ השתנה השם של סבתי מסֶלְיָה לצֶ'לָה
במשפחה יש שם פרטי אחד החוזר על עצמו: לסבא-רבא שלי, לאחיין של סבתי ולדודי קוראים יעקב. השמות נבחרו ע"ש מי שנפטר לפני הלידה
סבתי כבר נולדה בארגנטינה בנובמבר אלף תשע מאות חמישים ושש סבתא למדה הנה"ח בתיכון ואח"כ נסעה לעיר הגדולה בואנוס-איירס
ולמדה את מה שרצתה - אמנות והוראת אומנות. שם גרה אצל בת-דודתה אֶסְטֶלָה , שהיתה נשואה לאח של סבא. שם הכירה את סבא
הם התחתנו בינואר חמישים ושש ונולדו להם שלשה ילדים: לידיה-אסתר אמא אתי 
סילביה ויעקב. בגיל עשרים ושש היתה כבר אמא לשלשה ילדים
סבתא עלתה לארץ עם כל משפחתה באוגוסט ששים ושלש לקבוץ אשדות-יעקב
מאוחד , ואחרי שנה עברו לרמת-גן. שם פתחה חנות סדקית וצמר לסריגה
עד לפני כשלוש שנים

שאלת חקר: איך קשור השיר "שושנה" לסבתי
שושנה היא אניית-מעפילים ששמה עוברת מסוזנה לשושנה
לאחר מכן הוסב שמה ל שבתאי לוז'ינסקי ע"ש שליח-עלייה להבאת יהודים ממחנות היהודים באיטליה, לאחר מלחמת העולם השניה, שם נהרג בתאונת דרכים

בעקבות מדיניות "הספר הלבן" שהוציאו הבריטים, נקבעה מכסה קטנה של יהודים, עולים חדשים מארצות הגולה בכל שנה. כל יהודי שרצה לעלות לארץ היה צריך לקבל רישיון עלייה סרטיפיקאט מהבריטים. היהודי- העולה היה צריך להציגו, וכך רק היתה מותרת עלייתו לארץ. הרוצים לעלות, שמספרם היה גדול פי כמה וכמה מן המכסה חמשה עשר אלף בלבד לשנה רצו מאוד לעלות לארץ בכל-זאת. כך בעצם, עלה רעיון אניות המעפילים
העלייה לארץ בעזרת אניות מעפילים נקראה עלייה בלתי-לֶגָאלִית בלתי חוקית  מכיוון שנסיונות אלו היו כנגד חוקי הספר הלבן
אניית המעפילים "שושנה", היתה במקורה אניית-משא איטלקית, בעלת קיבולת של חמש מאות טון, שנקנתה, שופצה והפכה לאניית מעפילים
למרות קשיים רבים בהשטת האנייה
פרצה האנייה לבסוף ביולי אלף תשע מאות ארבעים ושבע את ההסגר הימי של הבריטים, והורידה את נוסעיה ליד חוף ניצנים שבדרום
בסופו של דבר נתגלו האנייה והמעפילים ע"י מטוס בריטי וכל המעפילים והאנשים שעזרו להם נתפסו ונשלחו למעצר. לאחר "מסדר-זיהוי" שערכו הבריטים
נקבע ששבע מאות חמישים איש ביניהם סבתי הם עולים בלתי-לגאליים שדינם הגלייה לקפריסין
ומאתים ארבעים איש שהם ילידי ותושבי הארץ נשלחו למאסר בארץ

סבתי נמלטה מרומניה במלחה"ע השנייה לכיוון רוסיה
ועם סיום מלחה"ע השנייה, לאחר מסע ארוך שערכה, היא הגיעה למטפונטו שבאיטליה. שם עלתה על אניית-מעפילים זו
רוב היהודים שבצפון בסראביה, רוכזו בעיירה ייעדניץ עירת הולדתה של סבתי-מרים עם התפשטות המלחמה לכיוון רומניה
מסע הבריחה של סבתי מהנאצים החל, כנראה עפ"י עדויות משפחתיות וספרי היסטוריה 
בחודש יוני בשנת אלף תשע מאות ארבעים ואחת כאשר נרצחו ביָאסִי שברומניה שבעת אלפים יהודים. היהודים שנשארו בחיים נאלצו לברוח לאזור הנקרא טְרָאנְסְנִיסְטְרִיָה , שנמצא בין הנהרות הדְנְייֶסְטֶר והבוג, בשיירה ארוכה שנקראה שיירת טראנסניטריה 
סבתי עברה את הדנייסטר עפ"י המסופר באלף תשע מאות ארבעים ואחת ביום-כיפור
בטראנסניסטריה רוכזו היהודים במחנות פליטים. אולם, גם שם לא נרגע המצב הרומנים טבחו ביהודים בטראנסניסטריה, והם ברחו כנראה אין פרטים מדוייקים , עוד מזרחה מעבר לנהר הבוג 
אל המסע בשיירת הבריחה יצאו עפ"י מה שסופר
א. סבתי (מרים גרשטיין), בעלה (ישעיהו גרשטיין) ובתם ליאה 
הערה: הבעל הראשון של סבתי היה גם חצי בן דוד שלה 
ב. סבתא-רבא שלי (סירל גרשטיין-גלר) ובנה אהרון גלר
ג. סבא של סבתי יוסל גרשטיין 
ד. דודים של סבתי (לייב אברהם ובילה גרשטיין) ובנם שמשון 
ה. בן דוד למחצה של סבתי צבי סגל 
בסיום המסע נותרו בחיים רק סבתי, בעלה וצבי סגל, בן דודה למחצה של סבתי על גורלו של סבא של סבתי לא ידוע, לאחר שנעלם באמצע בריחה מרודפים אוקראינים או רומניים, הוא התעלף, ובני המשפחה לא ראו אותו יותר
עם סיום המלחמה, חזרה סבתי לביתה בייעדניץ. משם יצאה למסע ארוך במזרח ובמרכז אירופה, שבסופו עלתה על "שושנה" ושטה בדרכה לישראל
היא עברה באוקראינה, משם לורוצלאב וללודז' שבפולין, לצ'כיה או שהקיפה אותה דרך גרמניה ללינץ שבאוסטריה, דרך הרי האלפים ומשם אל התחנה הסופית במסעה באירופה - מטפונטו