English

מפת האתר

צור קשר

 מפתח השמות באתר

מי אנחנו

הצהרת פרטיות

פוליקמן

אלקיס

שכטר

גרשטיין

יורב

דף הבית

ישעיהו ומניה גרשטיין נישואין ראשונים

נישאו בשנת 1935 נפרדו ב1948 - (שניהם נישאו בשנית)

משפחות יורב יעקב יוסף ורבקה מירל גרשטיין משה לסר ידיניץ
  אהרונוביץ טרנסניסטריה קלישקוביץ
 mania19.jpg (55911 bytes)

תמונה מספר ידיניץ

מניה יושבת באמצע מספר 19

charak.jpg (54554 bytes)

התמונה צולמה לפני עלייתו של משה חרק/לסר (יחד עם שמואל ועדה 1936 ).   עומדים:  אהרון גלר ,  ישעיהו,  מניה,  משה חרק/לסר,   ?,  ?,   ?, 

            יושבות:   סיריל (גרשטיין/חרק) ,  חנצי חרק (סבתא של משה). 

mania.jpg (10120 bytes)

9hatuna.jpg (19802 bytes)

חתונת לאה וישראל ר"ח חשון תרצ"ה

שורה עליונה: חייקה ,חוה אלקיס,רחל אלקיס,איטה,פייגא אלקיס,בן ציון אח של משה יהודה,אשתו חנה

שורה שניה: משה לסר,אמו סיריל,מניה וישעיהו,בתיה וברוך אלקיס,חנה פוליקמן אשתו של חיים

שורה שלישית: רבקה מירל גרשטיין,ישראל ולאה,צפורה ומשה יהודה אלקיס

שורה רביעית:  ,     , אביגדור אלקיס ,סוסיא אלקיס ,חיים אלקיס

klishkeviz.jpg (14086 bytes) 

המשפחה בקלישקוויץ:

עומדים, מימין לשמאל: 

        אהרון גלר.  ?  משה חרק (לסר)   ?

יושבים, מימין לשמאל:

         ?   ישעיהו גרשטיין,  מניה גרשטיין,  שושנה גרשטיין (קרייזברג)

ishu-mos.jpg (16094 bytes) y+m1949.jpg (22906 bytes)

ישעיהו ומניה לאחר עליתם ארצה 1949

- בתמונה נמצאים: זהבה, מאיר וניצקי, יצחק וניצקי,משה
לסר,מניה ,ישעיהו,איטה ושמעון ספרוני

ישעיהו – נולד בשנת תרס"א(1901) בקלישקוביץ ,    נפטר  - א' תמוז תשמ"ה (1985)

 ונקבר בטירת-צבי.

מניה – נולדה  בשנת תרס"ט (1919) בקלישקוביץ, ,  נפטרה – תשמ"ט (1989)  ונקברה בבית-קמה.

 ישעיהו גרשטיין - יורב -  בנם השלישי של יעקב-יוסף ורבקה-מירל (שכטר) גרשטיין, נכד ליונה וברכה הרשטיין.  נולד בשנת  1901 בקלישקוביץ – בסרביה.  נישא למניה בת-אחותו למחצה -  (אחותו של משה לסר, בתם של סריל ואליעזר חרק)  ילידת ידיניץ 1919.  הם גרו בידניץ, ושם  נולדה בתם – ליזה (ליאה). למרות רצונם לעלות ארצה – הם נשארו בידניץ, לעזור להורים. בשנת 1941 עם גירוש יהודי בסרביה לטרנסניסטריה -  יצאו גם ישעיהו ומניה לגלות יחד עם בתם התינוקת ועם שאר בני-המשפחה.  ליזה  נפטרה במהלך הגירוש, וישעיהו  היה עד לפטירתם של הוריו ושל אחיו בדרך.  למרות תלאות הגירוש ופרידתם במהלכו – שרדו ישעיהו ומניה, ולאחר המלחמה  הם התאחדו בצ'רנוביץ ועלו ארצה כמעפילים באוניה "שבתאי לוז'ינסקי".  הם גורשו לקפריסין על ידי הבריטים יחד עם שאר המעפילים, ולבסוף הגיעו ארצה.  הטראומה שחווה ישעיהו בשנות הגירוש לטרנסניסטריה – גרמה לו להאלם דום, והוא כמעט לא סיפר את חוויותיו באותן שנים קשות , לשאר בני-המשפחה.   הוא לא הצליח להגיע לכלל הסכמה עם מניה  על דרכם לעתיד – והם נפרדו.

 

12.3.35 ישעיהו ומניה מתכוננים לחתונה וקנו מלבושים
19.5.35 עכוב בחתונת ישעיהו ומניה
30.7.35 חתונת ישעיהו ומניה-בחוברת
   

מתוך סיפורו של צבי סגל על הגירוש לטרנסניסטריה

...בתקופת הרוסים, ישעיהו פיתח קשרים ביידיניץ עם קצין רוסי, וכשהרוסים עזבו - הקצין השאיר אצל ישעיהו כמה ארגזים של סיגריות ודברים טובים. כשהוא ראה שהרומנים מגיעים - הוא לקח את אשתו ובתו ליזה ואת סריל ואותי, וניסה לברוח איתנו אל מכרים גויים שגרו בסביבה. אך הם לא קיבלו אותנו, ונאלצנו לחזור למחרת ליידיניץ. באותו לילה חדרו הרומנים ליידיניץ, ומיד התחיל פוגרום, שארך שלושה ימים .   ישעיהו אסף את כל המשפחה אליו הביתה, ולא נתן לאספסוף להכנס - חוץ מלאנשי הצבא.  הוא חילק לחיילים כשוחד את הדברים הטובים  שהשאירו אצלו הרוסים -  והם שמרו את הבית, שהאזרחים לא ייגשו. שאר יהודי יידיניץ כבר גורשו במסע התלאות לטרנסניסטריה .

 מתוך הספדו של האח חנוך, על ישעיהו

...לבסוף נשלח ישעיהו על-ידי הרוצחים,  שהובילו את ההורים לבושי תכריכים ליער. הוא ניצל כי התעלף על הקרקע מרוב מכות. כל המשפחה יצאה בדרך נדודי טרנסניסטריה רגלי, כשהילדים נישאים על כפיים והחבילות על הגב. מכפר לכפר ומרפת לדיר חזירים, קפאו אחד אחד בדרכם ומתו ברעב. ישעיהו ריכז בידיו את כל המסע, מצא בדרכו בין האיכרים פה ושם עבודה כלשהי, כדי להשיג שיירי אוכל שבהם פרנס את הנשארים בחיים. כאשר הלך יחד עם הקרובים ביערות המושלגים - קפאה בתו הקטנה למוות. הוא צרר אותה כמו חבילה והמשיך ללכת שלושה ימים, עד שהגיעו למקום שהיה בו בית-קברות יהודי, ושם הוא קבר אותה.

ישעיהו  נלקח לחזית הרוסית. הוא רצה לנקום את דם המשפחה, אך גורש בחזרה כי הייתה לו אזרחות רומנית והייתה זו נאמנות בלתי מספיקה לשיתופו במלחמה בגרמנים.

ישעיהו הגיע ארצה עם אשתו . הוא לא יכול היה להשתחרר אף לרגע מהזעזועים הנפשיים שעברו עליו ולא יכול היה לספר לאף אחד את מה שעבר. רק בלילות שב וסיפר מתוך החלום. לילה לילה הוא דיבר, וביום כאילו לא חסר לו דבר...

 

מניה כותבת לאחיה משה עם חזרתה מטרנסניסטריה

ב"ה  ‎19.3.1940

למשה היקר
אני כבר בבית וכבר כתבתי לך על הגלויה שלך.
קבלנו תשובה למכתב שלנו מבעלץ, אף על פי שכתבת מעט מאד.
אני עוד לא ויתרתי על התכנית להירשם לעליה לארץ ישראל. רק מי יודע מתי ואיך זה יוכל להתגשם. אני רוצה לקוות שאנחנו נבוא בנסיבות טובות. אנו חיים כעת בתקופה קשה, במצב מסוכן, ולכל הפחות אנו רוצים לקבל יותר מכתבים מכם.
זה כמה שבועות לא קבלנו דואר ואמא מודאגת.
אני חושב שהיא צודקת, היא יודעת שאתה לא מהילדים ששוכחים את עצמם. אני מבקשת שלא תגרמו לנו עוגמת נפש ותכתבו. אני מקווה שאין סיבה מיוחדת, לא טובה חלילה, שבגללה אינך כותב.
חייקה, בת דודו של יעקב, התארסה. אני מקווה שהקב"ה יעזור להם ושהחיים שלהם יהיו יותר טובים.
אני מבקשת ממך משה שתכתוב להם מזל-טוב לחוד. בשבילם זה חשוב מאד. אנחנו עכשיו ברוך ה' בריאים, ויתן ה' שיהיה רק שקט.
אני מקווה שענית כבר לדודה הניה על מכתבה. אם לא ענית, אני מבקשת שתענה לה, כדי שהיא לא תכעס. אינך חייב לכתוב מכתבים ארוכים, אם אין לך זמן למכתבים ארוכים, רק תענה.

ד.ש. לשמואל ומשפחתו.

אני מנשקת אתכם, תהיו בריאים,

מרים.

לאחי היקרים, אחותי היקרה ולאחי היקר משה

בזמנים הקשים האלה אנחנו מאד רוצים לדעת מהחיים שלכם ומבריאותכם. אנא כתבו מהכל. אצלנו כרגיל, עובדים וחיים.
אני עושה שיפוץ בבית של ההורים ושהקב"ה יעזור שיהיו בריאים ויהנו.

ד.ש. מסריל ואהרון,

ישעיהו.


ראיון של יוסי יורב עם אלה וולף חברה של מניה - קריית חיים ‎
בס"ד

ראיון עם אלה וולף חברה של מניה - ‎6/10/2000 קריית חיים
משפחתה של האם גרה בקלישקוויץ ועברה לצ'רנוביץ. אחיה המבוגר ממנה בתשע שנים נולד כבר בצ'רנוביץ.
כ‎ אלה נולדה ב 1930. המשפחה גרה בצ'רנוביץ לפחות עשר שנים קודם, ייתכן שעברו בעקבות הגירוש
האם הייתה חברת ילדות של סריל ,יש להם תמונה משותפת בבית. אלה ומניה היו חברות טובות מילדות.
‎ובאוקטובר 1941 גורשו יהודי צ'רנוביץ לעבר הדנייסטר ברכבת בהמות, עברו את הנהר בדוברות, אך נמלטו והסתתרו במהלך המלחמה במוגילוב. בסוף המלחמה חיכו עד לכיבוש צ'רנוביץ ע"י הרוסים.
‎ובחודש מאי1945 לערך הם חוזרים לצרנוביץ. כעבור מספר חודשים הגיעה לשם מניה ולאחר מספר חודשים הגיע גם ישעיהו. היא משערת שהוא יצא ל"פלוגת עבודה" בתום המלחמה במקום כלשהו ברוסיה הם השתכנו בבית משפחתה של אלה. מניה סיפרה שיצאה לגירוש עם הבת ליאה, תינוקת כבת תשעה חודשים, עד שליאה נפטרה בדרך.
מניה וישעיהו המשיכו בגירוש עד מעבר לבוג עם סריל ואהרון.
מניה לחצה לעלות
. ‎1946 הם פתחו במסע לארץ דרך פולין, ולא חיכו כמו רוב היהודים למעבר דרך רומניה.
מניה הייתה אשה חזקה ותוססת וישעיהו היה הססן. היא הביאה אותו לארץ וכאן יזמה את הגירושין.
‎ו בחודש יוני1948 , כשאלה ומשפחתה הגיעו לארץ, מניה וישעיהו כבר נפרדו, ומניה גרה עם משה לסר אחיה בתל אביב.
 

בשנת 1952, אחרי פרידתם של ישעיהו ומניה,  נישאה מניה (בת סריל ואליעזר חרק) – לפנחס אהרונוביץ,    ונולדו לה שני בנים.  (ראה בדף "אהרונוביץ"). 

ישעיהו נישא בשנית ליהודית לבית בנדיט וחי עד סוף ימיו בקרית שמואל (ראה בדף ישעיהו ויהודית)