English

מפת האתר

צור קשר

 מפתח השמות באתר

מי אנחנו

הצהרת פרטיות

פוליקמן

אלקיס

שכטר

גרשטיין

יורב

דף הבית

תולדות חיים - חנוך יורב בן יעקב יוסף

יעקב יוסף ורבקה מירל חנוך ואהובה תולדות חיים - אהובה יורב משה ונעמי יורב חוה ושלמה בן גיגי

 

  hanuch1927.jpg (15349 bytes)

חנוך 1927

רשיון  לחנוך מהבריטים להיות נוטר

 

חנוך יורב (גרשטיין) ז"ל

ליום השלושים

חנוך נולד בשנת תרע"ב בעיירה קלישקאוץ בסרביה - רומניה. למד בישיבה "באר-מים-חיים" בצ'רנוביץ, ובשנת תר"ץ 1930, החל לפעול ב"חלוץ המזרחי" במחוז בוקובינה. יצא להכשרה - ועלה לארץ כתייר למכביה, כפי שעשו רבים מחברי התנועה בזמנו.

עם עלייתו - הצטרף לקבוצת שח"ל ברחובות, פעל במסגרת "הפועל המזרחי", היה נציג התנועה ב"מרכז החקלאי", וארגן קבוצות-צעירים להקמת ישובים חדשים.

עיקר פעילותו הציבורית היתה, כאשר היה בצוות המארגנים והמגבשים את הקמת טירת-צבי בעמק-בית-שאן בשנת תרצ"ו 1936.

לטירת-צבי עלו עמו אחיו משה, ישראל וזהבה ז"ל, אשר כמשפחה גדולה ומורחבת בנו את ביתם בקיבוץ.

בתקופה הזו נישא לאהובה לבית סניטקובסקי, אשר גם היא הגיעה לעמק מקבוצת-שח"ל.

כפעיל מרכזי, עסק בטירת-צבי בתחום הבנייה, איגום מקורות-המים, הקמה ובניית-הישוב , ובטחון - בייחוד בזמן ההתקפה הגדולה על טירת-צבי.

מסיבות אישיות עברו חנוך ואהובה לשדה-יעקב, ומשם לקרית-שמואל בחיפה. גם בקריה, המשיך חנוך בפעילות ציבורית עניפה, ועסק במקצוע החביב עליו - בנייה. היה מנהל איזורי, וכמו-כן הכשיר צוותים חדשים למקצוע הבנייה, מבין העולים-החדשים שהגיעו לאחר מלחמת-השחרור.

פעילותו העניפה - הן בתחום המקצועי, והן בתחום התנועתי-ציבורי זכתה להוקרה רבה. זכה, והטביע את חותמו בחיזוק וגיבוש רעיון תורה-ועבודה, החל מההכשרה ברומניה, כולל כל התחנות החלוציות בהמשך דרכו בארץ.

הניח בן ובת ונכדים: משפחת משה ונעמי יורב בירושלים, משפחת חוה בן-גיגי בקרית-שמואל.

הלך מעמנו עוד עמוד-תווך מאותו דור חלוצים ומגשימים, אשר התוו את דרך הציונות-הדתית עד הלום.

המשפחה

פורסם בעיתון "הצופה", יום א', ט' בשבט תש"ס

 

shragei.jpg (36552 bytes) מכתב בקשת התאזרחות בארץ

ב"ה,    קב' שחל רחובות,                           הח' חנוך

 אל כבוד הח' ש.ז. שרגאי     שלום.

הנדון: התאזרחות

            כידוע לך, באתי בזמן המכביה

            ועד היום לא ניסיתי לסדר את עניני.

            ובכל פעם, בתור אחד ממנהלי הקבוצה -

            אני נתקל בקושי זה.  ישנם גם עניינים חשובים

            הממריצים אותי לטפל בעניין הלגליזציה

            שלי.  על כן אני פונה אליך לשם אינפורמציה

            ועצה.  אם יש איזה שהיא אפשרות?

            מה הנה האפשרות?   מה עלי לעשות?

                        בברכת חברים לתו"ע

                                                חנוך ג.

רחובות,  ו' טבת תרצ"ח

  

חנוך מבקש לעצמו אזרחות של פלשתינה-א"י, לאחר שהגיע ארצה כעולה לא-חוקי

 

מכתב משותף משנת תרצ"ב (1932) שנשלח מקלישקוויץ אל חנוך לשח"ל

(הכותבים: ישראל, משה, אהובה, סבתא רבקה וישעיהו - ביידיש)

יקירי אהובי!

אתמול בערב באתי הביתה מההכשרה, ומצאתי הכל, ב"ה, בריאים ושלמים. את גלוייתך השנית לנכון קיבלתי, וחיכיתי לידע אם קיבלתם את מכתבי הגדול והרחב. ועתה - אני רואה כי לא קיבלתם אותו. וכשיהיה לי פנאי - אז אכתוב לכם עוד-הפעם הכל בפרוטרוט.

אחיכם, המחכה לראות אתכם פנים-אל-פנים ישראל גרשטיין

אחי חנוך!

אתה שואל אותי בדבר "חשבון" ו"חשבונות". אומר לך את האמת: אני מצדי, רשמתי לי קצת חשבונות מאחר הפרידה ממך - זמן של כמה שבועות. אך, לכאורה, אתה רשמת את כל ההוצאות וההכנסות בפרוטרוט ובזמן הנכון, ואני ראיתי כי מרשימותי לא אדע מאומה - וקרעתי גם את רשימתי הלז. ובכן - אני לא יכול לבוא לעזרה בדבר החשבונות בכלום. ואתה - מה שידוע לך - הרי ידוע לך. ומה שאין ידוע לך - הרי יכול אתה לשער, פחות או יותר, ולגמור את העניין בכי טוב.

הנה הכפתורה בימיני עומדת, ותשובתה להצעתי שגם היא תשתתף בכתובים - היתה בזה הלשון: "אני, מצדי, מה יש לי לחדש להם? פרוש, בבקשה, בשמי, בשלומם". נו, מה אתם אומרים, אחי, על יושר לבה הכפתורית?

משה

 

חזקו ואמצו!

הנני נמצאת עכשיו במצבו של אותו התלמיד התמים, שבשעת בחינת-חברו ישב על-ידו והתפלל תפילה-זכה לה', שיעזור לו - שחברו לא יצטיין בבחינה - כדי שלא יבלטו אי-ידיעותיו שלו. אך, לדאבוני, לא שמע ה' בקולי, וכשאתחיל אני לכתוב - אזי תתבלט יפה-יפה אי ידיעתי. ומשום-זה לא ארבה בדברים, רק אעתיר את פני ה' שיובילני בשלום אליכם. אקווה לעזוב את רומניה ב - 14 בספטמבר. יכולים אתם לכתוב לי הביתה לשטפנשט. אמי, ב"ה בריאה, ומצב-רוחה אולי יעלה בידי לתאר, כשנתראה פנים-אל-פנים.

כתבו בבקשה. שלום שלום החברה אהובה.