English

מפת האתר

צור קשר

 מפתח השמות באתר

מי אנחנו

הצהרת פרטיות

פוליקמן

אלקיס

שכטר

גרשטיין

יורב

דף הבית

תולדות חיים - חנוך יורב בן יעקב יוסף

יעקב יוסף ורבקה מירל חנוך ואהובה תולדות חיים - אהובה יורב משה ונעמי יורב חוה ושלמה בן גיגי

 

  hanuch1927.jpg (15349 bytes)

חנוך 1927

רשיון  לחנוך מהבריטים להיות נוטר

 

חנוך יורב (גרשטיין) ז"ל

ליום השלושים

חנוך נולד בשנת תרע"ב בעיירה קלישקאוץ בסרביה - רומניה. למד בישיבה "באר-מים-חיים" בצ'רנוביץ, ובשנת תר"ץ 1930, החל לפעול ב"חלוץ המזרחי" במחוז בוקובינה. יצא להכשרה - ועלה לארץ כתייר למכביה, כפי שעשו רבים מחברי התנועה בזמנו.

עם עלייתו - הצטרף לקבוצת שח"ל ברחובות, פעל במסגרת "הפועל המזרחי", היה נציג התנועה ב"מרכז החקלאי", וארגן קבוצות-צעירים להקמת ישובים חדשים.

עיקר פעילותו הציבורית היתה, כאשר היה בצוות המארגנים והמגבשים את הקמת טירת-צבי בעמק-בית-שאן בשנת תרצ"ו 1936.

לטירת-צבי עלו עמו אחיו משה, ישראל וזהבה ז"ל, אשר כמשפחה גדולה ומורחבת בנו את ביתם בקיבוץ.

בתקופה הזו נישא לאהובה לבית סניטקובסקי, אשר גם היא הגיעה לעמק מקבוצת-שח"ל.

כפעיל מרכזי, עסק בטירת-צבי בתחום הבנייה, איגום מקורות-המים, הקמה ובניית-הישוב , ובטחון - בייחוד בזמן ההתקפה הגדולה על טירת-צבי.

מסיבות אישיות עברו חנוך ואהובה לשדה-יעקב, ומשם לקרית-שמואל בחיפה. גם בקריה, המשיך חנוך בפעילות ציבורית עניפה, ועסק במקצוע החביב עליו - בנייה. היה מנהל איזורי, וכמו-כן הכשיר צוותים חדשים למקצוע הבנייה, מבין העולים-החדשים שהגיעו לאחר מלחמת-השחרור.

פעילותו העניפה - הן בתחום המקצועי, והן בתחום התנועתי-ציבורי זכתה להוקרה רבה. זכה, והטביע את חותמו בחיזוק וגיבוש רעיון תורה-ועבודה, החל מההכשרה ברומניה, כולל כל התחנות החלוציות בהמשך דרכו בארץ.

הניח בן ובת ונכדים: משפחת משה ונעמי יורב בירושלים, משפחת חוה בן-גיגי בקרית-שמואל.

הלך מעמנו עוד עמוד-תווך מאותו דור חלוצים ומגשימים, אשר התוו את דרך הציונות-הדתית עד הלום.

המשפחה

פורסם בעיתון "הצופה", יום א', ט' בשבט תש"ס

 


shragei.jpg (36552 bytes) מכתב בקשת התאזרחות בארץ

ב"ה,    קב' שחל רחובות,                           הח' חנוך

 אל כבוד הח' ש.ז. שרגאי     שלום.

הנדון: התאזרחות

            כידוע לך, באתי בזמן המכביה

            ועד היום לא ניסיתי לסדר את עניני.

            ובכל פעם, בתור אחד ממנהלי הקבוצה -

            אני נתקל בקושי זה.  ישנם גם עניינים חשובים

            הממריצים אותי לטפל בעניין הלגליזציה

            שלי.  על כן אני פונה אליך לשם אינפורמציה

            ועצה.  אם יש איזה שהיא אפשרות?

            מה הנה האפשרות?   מה עלי לעשות?

                        בברכת חברים לתו"ע

                                                חנוך ג.

רחובות,  ו' טבת תרצ"ח

  

חנוך מבקש לעצמו אזרחות של פלשתינה-א"י, לאחר שהגיע ארצה כעולה לא-חוקי

 


 

מכתב משותף משנת תרצ"ב (1932) שנשלח מקלישקוויץ אל חנוך לשח"ל

(הכותבים: ישראל, משה, אהובה, סבתא רבקה וישעיהו - ביידיש)

יקירי אהובי!

אתמול בערב באתי הביתה מההכשרה, ומצאתי הכל, ב"ה, בריאים ושלמים. את גלוייתך השנית לנכון קיבלתי, וחיכיתי לידע אם קיבלתם את מכתבי הגדול והרחב. ועתה - אני רואה כי לא קיבלתם אותו. וכשיהיה לי פנאי - אז אכתוב לכם עוד-הפעם הכל בפרוטרוט.

אחיכם, המחכה לראות אתכם פנים-אל-פנים ישראל גרשטיין

אחי חנוך!

אתה שואל אותי בדבר "חשבון" ו"חשבונות". אומר לך את האמת: אני מצדי, רשמתי לי קצת חשבונות מאחר הפרידה ממך - זמן של כמה שבועות. אך, לכאורה, אתה רשמת את כל ההוצאות וההכנסות בפרוטרוט ובזמן הנכון, ואני ראיתי כי מרשימותי לא אדע מאומה - וקרעתי גם את רשימתי הלז. ובכן - אני לא יכול לבוא לעזרה בדבר החשבונות בכלום. ואתה - מה שידוע לך - הרי ידוע לך. ומה שאין ידוע לך - הרי יכול אתה לשער, פחות או יותר, ולגמור את העניין בכי טוב.

הנה הכפתורה בימיני עומדת, ותשובתה להצעתי שגם היא תשתתף בכתובים - היתה בזה הלשון: "אני, מצדי, מה יש לי לחדש להם? פרוש, בבקשה, בשמי, בשלומם". נו, מה אתם אומרים, אחי, על יושר לבה הכפתורית?

משה

 

חזקו ואמצו!

הנני נמצאת עכשיו במצבו של אותו התלמיד התמים, שבשעת בחינת-חברו ישב על-ידו והתפלל תפילה-זכה לה', שיעזור לו - שחברו לא יצטיין בבחינה - כדי שלא יבלטו אי-ידיעותיו שלו. אך, לדאבוני, לא שמע ה' בקולי, וכשאתחיל אני לכתוב - אזי תתבלט יפה-יפה אי ידיעתי. ומשום-זה לא ארבה בדברים, רק אעתיר את פני ה' שיובילני בשלום אליכם. אקווה לעזוב את רומניה ב - 14 בספטמבר. יכולים אתם לכתוב לי הביתה לשטפנשט. אמי, ב"ה בריאה, ומצב-רוחה אולי יעלה בידי לתאר, כשנתראה פנים-אל-פנים.

כתבו בבקשה. שלום שלום החברה אהובה.


חיפוש קרובים אחרי השואה

בעזהשי"צ ב"ה וב"ש אסרו חג דפסח כ"ג ניסן שנת תש"א לפ"ק באטשאו 13 אפריל 1947

לכבוד

דודינו הנכבד ומאוד נעלה ה"ה חנוך גרשטיין שליט"א באה"ק ת"ו ב"ב ולזוגתו הצנועה הישרה והיקרה ה"ה דודתינו ואחותינו מרת ליבא תחי' עם בנם משהלי נ"י ובתם חוה תחי'

מכתבם הנחמד ונעים תודה לאל הגיענו חוה"מ פסח והזמן לא הספיק להשיב לכם בו ביום מחמת טרדות החג. ומלבד זה הלא הכותב שלא הוא האיש הידוע ג"כ שאר בשרנו ה"ה אשר הענזיל שהוא טרוד בשחיטת עופות. ולכן בחוה"מ אין לעשות דבר האפשרי לאחר המועד. ועכ"ז היום אסרו חג הוא גם אחינו איציקל מעירו בארדישאען כי שם ביתו. וא"כ איפה כלנו יחדיו אנו כותבים לכם.

לשאלתך מי מקרובינו נשאר? לדאבוננו כל גלילות בעסראביא נאבדו ונשמדו ונהרגו מן התחלת באסראביא עד סופו... וכן קרובינו ג"כ (יזכור אלוהים נשמתם) רק אותן שנשארו. ואנחנו ידענו מהן אודיע לכם

בני דודתינו שבע

נשאר המשפחות שישבו בעיר שטיפינעשט ואלו הן:

חיים הערש וזוגתו יודית וכל בניו ובתו יושבים כאן בבאטאשען מעת הגירוש 21 יוני 1941

מק"ק יאססי ישנם כולם רק אנחנו אין אנו כותבים להם ולא ידענו ____

מן אחותה של שבע לא ידענו. מן צבי (?) לא ידענו

ר' צבי שו"ב יוזפאהן וזוג' ב"ה בחיים ושלום עם זוג' פה"ג באטאשאן וכל בניו ובנותיו היו נשואים ורק בתו רחל כותבת לבית אביה כי היא בחיים אבל רחוק מאוד היא ומי יודע מתי תתראה לכאן

ועוד יש לו בנים ובנות בעיר בוקרעשט שכותבים לו אבל אותן מן בסאראביא לא נשמע מהם עד עכשיו

ומן משפחת אשר הענזיל שו"ב סובל-מן והוא הכותב שהיינו קרובים מאז ובפרט שכינתם (?) בעיר באטאשאן

ואני וזוגתי יודית אנחנו בחיים עם בתי הבתולה מחלה תחי' בת טו"ב שנים אבל בני יוסף שמשון שהי' דר בבוקרעשט ומחמת רציחת העמים שהיו בשנת 1940 על עם ישראל ואז היתה מתפשטת ממשלת רוסיא בבסאראביא אשר רבים מעם ישראל נהרו אליהם להינצל מהרציחות נסע גם בני וזוגתו. אבל הרוצחים דהיינו הגרעמנין עם הרומנים- שבו מכאן ורדפו לבסאראביה ורדפו את הראסיען והבריחו אותם משם. בתוך כך השמידו קרוב לכל נפשות ישראל מכל מדינות וגלילות בסאראביא ומעט מהם ניצלו ומי יודע אם בניי הם בחיים כי עד כאן לא היה לי ידיעה.

עכשיו כותב זה בן אחותך איציקל

אהובי דודי חנוך גרשטיין ודודתי ליבא עד עכשיו לא היה לנו ידיעה מכם ועכשיו בבואי מביתי בארדאשען לאבותי(?) קבלתי מכתבכם ומאד ישמח לבי בשמעי מכם. ואני ב"ה בעל הבית בבארדאשען ויש לי ווארסטיט עם ארבוטער של שנאדריי וזה ג' שנים שאני נשוי ויש לי ילד ראובן (ראובלי) על שם חמי וגם תקותי לעלות לאה"ק ואני בההסתדרות יחיד(?) וגם אני מוכן לנסוע וגם עשיתי לי תמונה עם זוגתי ובני ובהזדמנות השנית אשלחה לך כי לע"ע לא נגמר התמונה ותכף אשלח ___ מכתב ותודיעני נא איך לעשות ואיך המנהג אודות נסיעתי אם עכשיו. אם אסע עכשיו בחודש הזה או שאמתין לאחר זמן לעת שיהיה עליה חוקית ואם אקח אתי את השטעפאף ___ ומה שידעת שיותר טוב עבורי הודיעני נא.

יותר אין לחדש ואסיים את מכתבי בדרישת שלום ובנשיקות לבביות לכולכם את דודי האהוב וחביב והילד הנחמד ונעים וגם זוגתי העניא תחי' ובני ראובן __ ואני אכתוב לכם את אדרעס שלי

איציק בעלפר בארדאיזשען קרונטאר

להאדרעסא לכאן תכתוב נא ברומייניש

וגם המכתב אם תכתוב אליי לבראדאשען תכתוב נא ג"כ ברומניש

עכשיו מאחותך תחי' רחל אין שום חדשות מצבה כידוע

ובעלה מרדכי עבודתו ב_____

שרהלי בלי עין הרע בתולה למראה ולומדת מלאכת שניידארייע אצל אחותה הגדולה טשרערנא אשר היא כבר מיינסטריקע בעצמה והילדה רוזיקא אשר היא כפי הנראה אצלך ומסתמא תראה אותה ומסתמא תשגיח עליה בכל האפשר

 מה היא האדרעס אשר רוזיקא כתבה מהקיבוץ שלה וזה הוא